מפתח ערכים ומקורות

[השואל מרבו]

א] האם זה חשוב לעשות מפתח מקורות?

ב] האם יש למשהו טיפים/עצות על עריכת מפתח ערכים? זה קצת מורכב לי, מה נקרא ערך וכדומה.

[גימפעל]

שאלת כבר: viewtopic.php?f=47&t=28401

[השואל מרבו]

שאלת כבר: viewtopic.php?f=47&t=28401

ממש לא. אני שאלתי אז לגבי המפתח שבתחילת הספר, כעת אני שואל על המפתחות שמקובל לעשות בסוף הספר לפי נושאים ע"פ סדר האלף בית, לא ע"פ סדר הספר.

[פלגינן]

אנסה לענות בקצרה:
בספר הלכתי המבוסס על מקורות רבים ככל הניתן, מדובר בעבודה טרחנית ביותר, והמפתח מתארך מאוד. [אא"כ מסדרים נוסחה אוטומטית, לא תמיד עולה יפה]. נניח הוצאת ספר 'השואל מרבו' על הל' שאלת חכם, אין אחד שילמד מסכת שבת דף ג' ויחפש מה אומר בעל 'השואל מרבו' בסוגיה זו. ולכן אין טעם להשקיע יתר על המידה במפתח מקורות, כי בד"כ במפתח ערכים מפורט ימצא המעיין את חיפושו.
שונה הדבר אם מדובר בספר חידושים [בפרט ההדרה של ראשונים או אחרונים] שכולו סובב סביב נושא אחד, נניח ענייני פסחים שכולם סביב מסכת פסחים, ויש גמרות שמצוטטות פעמים רבות לאורך הספר, והביאורים עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, במקרה כזה יש מקום גדול להוסיף מפתח מקורות.
בספרים קלילים שכמעט ואין בהם מקורות, אפשר לעשות זאת מדין "אם לא יועיל, לא יזיק".

[פלגינן]

לגבי מפתח ערכים, הנושא מורכב, ולא כל אחד כשיר לעריכתו. אם תרצה פירוט יותר, פנה אלי במייל.

[השואל מרבו]

אנסה לענות בקצרה:
בספר הלכתי המבוסס על מקורות רבים ככל הניתן, מדובר בעבודה טרחנית ביותר, והמפתח מתארך מאוד. [אא"כ מסדרים נוסחה אוטומטית, לא תמיד עולה יפה]. נניח הוצאת ספר 'השואל מרבו' על הל' שאלת חכם, אין אחד שילמד מסכת שבת דף ג' ויחפש מה אומר בעל 'השואל מרבו' בסוגיה זו. ולכן אין טעם להשקיע יתר על המידה במפתח מקורות, כי בד"כ במפתח ערכים מפורט ימצא המעיין את חיפושו.

או ספר פלגינן על פלגינן דבורא

[בברכה המשולשת]

כאשר סיימתי את ספרי בס"ד נתבקשתי להכין מפתח ערכים (בלי מפתח מקורות), ואכן כך עשיתי (זה לקח כמה ימים של עבודה מאומצת).
כשסיימתי אמר לי המעמד/מעצב וכו', שהוא התכוון למפתח הרבה יותר מפורט (ושלח לי דוגמא) אבל הואיל וכבר טרחתי- שיישאר כך

[נשר]

כתבו כאן שבספר הלכתי פחות חשוב המפתח ערכים בסוף.

לדעתי יש להשקיע מאוד במפתח ערכים ובפרט בספר הלכתי.
והטעם פשוט,

לדוגמא, "שמירת שבת כהלכתה", מתעוררת לאדם שאלה בשבת ולא תמיד הוא יודע לאיזה מלאכה זה שייך,
ולפעמים הוא יודע אבל יש אריכות גדולה בספר על אותה מלאכה,


ואם יש מפתח טוב, בתוך שניות הוא מוצא,
והמפתח בסוף ששכ"ה הוא דוגמא למפתח מצוין. וניתן להשוות למהדורות הישנות ולראות את השיפור.

[פלגינן]

כתבו כאן שבספר הלכתי פחות חשוב המפתח ערכים בסוף.

היכן כתבו כן?

[השואל מרבו]

ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)

[פלגינן]

ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)

קודם כל, הסידור לפי א"ב גם בעמודה שנייה [ערכים משניים] נעשה אוטומטית, ומכיוון שאין דעותיהם שוות ועבור כל אחד הדברים מסודרים בראש בסדר אחר, לכן אין סדר מסוים טוב יותר מאשר לפי א"ב. [אלא שיש להחריג מתוך זה שורות שמפנות לערך אחר; ע"ע פלוני, שאת זה כן כדאי להשים בראש הרשימה הפנימית (או בסוף, אבל במדיניות אחידה)].
ואם אתה שואל מניסיון, אתה יכול לנסות להתחיל לשבור את הראש, לא תגמור עם זה, וחבל. בתוך ערך ראשי אחד, הלומד לא יצטרך לחפש יותר מדיי. ואם אכן הוא ארוך מאוד, תשקול לחלק את הערך הראשי לסיווגים פרטניים יותר.

[השואל מרבו]

ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)

קודם כל, הסידור לפי א"ב גם בעמודה שנייה [ערכים משניים] נעשה אוטומטית, ומכיוון שאין דעותיהם שוות ועבור כל אחד הדברים מסודרים בראש בסדר אחר, לכן אין סדר מסוים טוב יותר מאשר לפי א"ב. [אלא שיש להחריג מתוך זה שורות שמפנות לערך אחר; ע"ע פלוני, שאת זה כן כדאי להשים בראש הרשימה הפנימית (או בסוף, אבל במדיניות אחידה)].
ואם אתה שואל מניסיון, אתה יכול לנסות להתחיל לשבור את הראש, לא תגמור עם זה, וחבל. בתוך ערך ראשי אחד, הלומד לא יצטרך לחפש יותר מדיי. ואם אכן הוא ארוך מאוד, תשקול לחלק את הערך הראשי לסיווגים פרטניים יותר.

אני מבין. אבל בספר שאני עוסק בו נאלצתי להכניס קושיות שדן בה המחבר, והקושיות הם לא הכי פופולריות ללומד בן זמננו, ומאידך גיסא יש נידונים יסודיים, לא כדאי להקדימם?

[פלגינן]

ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)

קודם כל, הסידור לפי א"ב גם בעמודה שנייה [ערכים משניים] נעשה אוטומטית, ומכיוון שאין דעותיהם שוות ועבור כל אחד הדברים מסודרים בראש בסדר אחר, לכן אין סדר מסוים טוב יותר מאשר לפי א"ב. [אלא שיש להחריג מתוך זה שורות שמפנות לערך אחר; ע"ע פלוני, שאת זה כן כדאי להשים בראש הרשימה הפנימית (או בסוף, אבל במדיניות אחידה)].
ואם אתה שואל מניסיון, אתה יכול לנסות להתחיל לשבור את הראש, לא תגמור עם זה, וחבל. בתוך ערך ראשי אחד, הלומד לא יצטרך לחפש יותר מדיי. ואם אכן הוא ארוך מאוד, תשקול לחלק את הערך הראשי לסיווגים פרטניים יותר.

אני מבין. אבל בספר שאני עוסק בו נאלצתי להכניס קושיות שדן בה המחבר, והקושיות הם לא הכי פופולריות ללומד בן זמננו, ומאידך גיסא יש נידונים יסודיים, לא כדאי להקדימם?

אתה בטוח שצריך להכניס את הקושיות בשלמותן למפתח? הלוא הקורא לא "יחפש" את השאלות האלו במפתח. הוא בסך הכל רוצה לדעת מה כותב המחבר על נושא פלוני ואלמוני, וממילא הוא יגיע גם לקושיה. [אלא אם כן הספר כולו עוסק ממש באותה נקודה].
אני הייתי מחפש פתרון אחר מאשר לסווג בתוך ערך ראשי. אבל כמו שכתבתי, אם באמת אתה יכול לסדר את זה באופן שנראה לך מתאים, תעשה זאת. לא נורא.

[השואל מרבו]

אני לא בטוח, אבל לא מצאתי דרך אחרת. נניח שהספר עוסק בענייני שבת, ויש סימן אחד על מלאכת מחשבת. וודאי תסכים שלא מספיק לכתוב רק "מלאכת מחשבת" - עי' סימן י', אלא צריך לפרט יותר. בא נניח שהמחבר מקשה איך ילפינן מקרא פלוני שצריך מלאכת מחשבת, הרי איכא ב' כתובין הבאין כאחד. איך אני אמור לקצר את זה? וכי אני אכתוב "קושיא על הא דילפינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני? מה אתה מציע? אולי "בהא דילפינן דבעינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני". אבל אם יש עשר קושיות במהלך הסי' על הא דילפינן מקרא פלוני דבעינן מלאכת מחשבת? די הרבה פעמים לא מצאתי דרך להמלט. וגם קושיות מעין אלו פחות מעסיקים את רוב הלומדים דהיום, לכן חשבתי אולי לשים את זה בסוף.
אשמח מאוד אם יש דרך לא לפרט את הקושיא, אבל איך?

דרך אגב, מה התכוונת שסדר הא"ב נהיה אוטומטי? איך עושים את זה? [אני חדש בתחום כפי שאתה מבין]

[פלגינן]

אני לא בטוח, אבל לא מצאתי דרך אחרת. נניח שהספר עוסק בענייני שבת, ויש סימן אחד על מלאכת מחשבת. וודאי תסכים שלא מספיק לכתוב רק "מלאכת מחשבת" - עי' סימן י', אלא צריך לפרט יותר. בא נניח שהמחבר מקשה איך ילפינן מקרא פלוני שצריך מלאכת מחשבת, הרי איכא ב' כתובין הבאין כאחד. איך אני אמור לקצר את זה? וכי אני אכתוב "קושיא על הא דילפינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני? מה אתה מציע? אולי "בהא דילפינן דבעינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני". אבל אם יש עשר קושיות במהלך הסי' על הא דילפינן מקרא פלוני דבעינן מלאכת מחשבת? די הרבה פעמים לא מצאתי דרך להמלט. וגם קושיות מעין אלו פחות מעסיקים את רוב הלומדים דהיום, לכן חשבתי אולי לשים את זה בסוף.
אשמח מאוד אם יש דרך לא לפרט את הקושיא, אבל איך?

דרך אגב, מה התכוונת שסדר הא"ב נהיה אוטומטי? איך עושים את זה? [אני חדש בתחום כפי שאתה מבין]

מסובך כעת להאריך בזה. אבל תחשוב טוב מה המטרה של המפתח. המטרה היא לעזור לאדם שמחפש נתון מסוים. אני ניגש לנושא של 'מלאכת מחשבת' ומעניין אותי למצוא אודות דרך הילפותא. וממה נפשך, אם אני יודע מה שאלתי, אז מספיק אם יהיה כתוב: "מלאכת מחשבת; אופן הילפותא' וכבר אדע לעיין שם [ולא יקרה כלום אם ארפרף 5 עמודים למצוא את הנקודה שמציקה לי], ואם אין לי שאלה ספציפית אלא אני רוצה להבין סתם איך עובדת הילפותא הזו, אז בוודאי שמספיק לי ערך זה. מלבד זאת אוסיף ערך נוסף באות ב': "ב' כתובין הבאין כאחד; ילפותא דמלאכת מחשבת" וכדו'.
אם יש למחבר 10 קושיות על אותו נושא, אתה ממש לא אמור לציין את כולם במפתח בערך 'מלאכת מחשבת'. לא שייך להכניס שקו"ט של מחבר בתוך המפתחות. זה לכל היותר מתאים לתוכן מפורט.
כמובן נתתי רק דוגמה והמבין יבין.

לגבי סידור א"ב, יש אפשרות מיון בוורד [בית>Z-A].
אבל הכי פשוט שתכניס את כל הנתונים בטבלה. ערך ראשי בעמודה 1, ערך משנה בעמודה 2, ואח"כ בעמודה 3,4.. את ההפניות בצורה שהחלטת. כך תוכל לעבוד לפי סדר הספר. בסוף תעשה מיון של טבלה; עמודה 1 ואח"כ עמודה 2. אח"כ בתיאום עם המעמד תצטרך להמיר לטקסט רגיל, להוסיף קודים ולמחוק את כל הערכים הראשיים מלבד המופע הראשון. [אם כבד לך לעבוד עם טבלה, אפשר לעבוד בלי טבלה, ובמקום עמודות להפריד ע"י פסיקים או סימן אחר, ואח"כ למיין ע"י שדות, ולהגדיר שהפרדה בין שדות ע"י הסימן שבחרת. אם לא הבנת, תעזוב את האופציה הזו.]
לכל אלו יש דרכים מהירות, אך לא שייך הכל על רגל אחת.
יבואו החכמים ויוסיפו.