פורום אוצר החכמה

1. איך יבוא ציטוט מקור בתוך סוגריים, כגון: ענין היראה וכו וכו (עיין היטב מה שכתב רבינו בחיי (שם, שם)) יש משהו לא נעים לעין בשני סימוני סוגריים רציפים.
2. תיבת וכו' בסוף ציטוט האם תבוא אחר הגרשיים שבסוף הציטטה או קודם להן? "בראשית ברא וכו'" או: "בראשית ברא" וכו'. - ה-וכו' שייך מעצם ענינו לתוך הציטוט אך גם כאן קיימת הבעיה של עודף סימני '''' שמקשים על ההבנה.

ברמיהו כתב:1. איך יבוא ציטוט מקור בתוך סוגריים, כגון: ענין היראה וכו וכו (עיין היטב מה שכתב רבינו בחיי (שם, שם)) יש משהו לא נעים לעין בשני סימוני סוגריים רציפים.
2. תיבת וכו' בסוף ציטוט האם תבוא אחר הגרשיים שבסוף הציטטה או קודם להן? "בראשית ברא וכו'" או: "בראשית ברא" וכו'. - ה-וכו' שייך מעצם ענינו לתוך הציטוט אך גם כאן קיימת הבעיה של עודף סימני '''' שמקשים על ההבנה.

1. את הסוגריים עם ציון המקור תביא לפני הציטוט, וכך לא יהיו שניים ברצף. יש מדקדקים שנוהגים בקינון של מוסגרים לעשות סוגריים מרובעים ועגולים לסירוגין = (עיין היטב מש"כ רב"ח [יג ד] ונראה...).
2. האסתטי ביותר אחרי הגרשיים, ועוד יותר אסתטי [אם זה לא ממש ספר מקור] לעשות ... ולפתור את הבעיה. [לגבי הוכו' יש לחקור מה מהותו אם הוא רק סימן שיש המשך או שמונח בו ההמשך ונפ"מ בהל' שבת ואכמ"ל ונפ"מ לדבריך, אלא שכבר נהגו כנ"ל].

פלגינן כתב:1. את הסוגריים עם ציון המקור תביא לפני הציטוט, וכך לא יהיו שניים ברצף. יש מדקדקים שנוהגים בקינון של מוסגרים לעשות סוגריים מרובעים ועגולים לסירוגין = (עיין היטב מש"כ רב"ח [יג ד] ונראה...).

תודה. אבל זו לא אופציה בספר בו יש כבר משמעות נפרדת לסוגריים מרובעים ועגולים. [השלמות] (הערות ומקורות).
האפשרות להביא המקור קודם הציטוט מצוינת אך שאלתי הייתה לגבי המקומות בהם זה לא מתאים.

פלגינן כתב:2. האסתטי ביותר אחרי הגרשיים, ועוד יותר אסתטי [אם זה לא ממש ספר מקור] לעשות ... ולפתור את הבעיה. [לגבי הוכו' יש לחקור מה מהותו אם הוא רק סימן שיש המשך או שמונח בו ההמשך ונפ"מ בהל' שבת ואכמ"ל ונפ"מ לדבריך, אלא שכבר נהגו כנ"ל].

שוב תודה. ברור שהאסתטי הוא אחר הגרשיים אך הבעיה שזה לא מתאים למשמעות המבוקשת,
והאפשרות של ... טובה מאד אך לא מקובלת כ"כ בספרים תורניים גם אם אינם מקור.

1. כשלעצמי בלאו הכי איני אוחז מגיוון זה (של סוגריים מרובעים [בתוך עגולים]). מכל מקום, כשאין ברירה, אין ברירה, האחידות חשובה מכל!
כמו"כ אם הסוגריים החיצוניים מהמקור ואילו הפנימיים - תוספת שלך, בד"כ מקטינים אותם, ובזה כבר יש שינוי בין הסוגריים.

2. למה לא מתאים למשמעות? מתאים בהחלט. [בכל מקרה גם אם תעשה וכו'" - מעמד טוב יידע למצוא פונט שמבדיל בין גרש בודד לבין גרשיים של ציטוט, כך שלא יהיה "עודף של סימני """ שמקשים..".]
סימון 3 נקודות מתחיל להיכנס טיפין טיפין, תהיה אתה מהעוזרים. גם את הפסיקים בטננו הרכה עיכלה אט אט.

לכאורה לא מתאים למשמעות משום שגרשיים מסמנים עד כאן הציטוט ממקור פלוני
והאמירה וכו' מורה שיש המשך, ואם ההמשך הוא מאותו מקור מצוטט, בלבלת את הקורא שהבין שהציטוט כבר נגמר.

יש לך אולי דוגמה לשימוש המתפתח בשלש נקודות? (ספרים קלאסים)

וכו' צריך להיות אחרי הגרשיים ואינו מן הציטוט. למה הדבר דומה? לדרשן המצטט ממקור ואינו רוצה להאריך ולצטט בשלימות ומפסיק ואומר "ושאר הענין שם".

עיניו כיונים כתב:וכו' צריך להיות אחרי הגרשיים ואינו מן הציטוט. למה הדבר דומה? לדרשן המצטט ממקור ואינו רוצה להאריך ולצטט בשלימות ומפסיק ואומר "ושאר הענין שם".

יש לחלק בין שני סוגי וכו'.
יש שאדם מצטט ציטוט ארוך כדי לפתוח עליו דיון, ואחר שמעייף את השומעים זמן ארוך, מפסיק ואומר וכו' וכוונתו "יש שם אריכות אבל העקרון הובן"
ויש שאדם מביא ראיות לדבריו מפסוק או גמ' ובמרוצת הכתיבה אינו מאריך אלא אומר:
"אברהם ענינו חסד, אהבה, התפשטות, - "אברהם אוהבי" "חסד לאברהם" "אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה וכו'", "אחד היה אברהם".
במקרה זה בולט שהוכו' אינו מתאים אחרי הגרשיים מכיון שהוא אמור להזכיר לקורא את סוף הפסוק ולא רק לומר לו "ושאר הענין שם".
האם במקרים כאלו הצעתו של פלגינן בדבר מעמד מקצועי היא הברירה היחידה?

כל מטרת הגרשיים לסמן מה שייך לציטוט ומה לא, וכיון שהתיבה וכו' אינה מן הציטוט כמובן, אלא ציון המשמש במקום המשך הציטוט, לענ"ד לא נכון להציב אותה לפני הגרשיים כאילו היא מהלשון המצוטט.

נכנס יותר ויותר הנוהג לעשות את הגרשיים לפני ה-וגו' או ה-וכו'

"בראשית ברא" וגו'

"יותר ממה שהפרה רוצה להניק" וכו'

יתכן שזה גם בגלל שברוב הפונטים אין ניכר כ"כ ההבדל בין גרש יחיד לגרשיים - והספרים יצאו מכוערים

זאת לדעת כי אין לנו הרבה 'מסורת' בעניין הזה, כי רק בעשורים האחרונים התחילו לאמץ את המירכאות בתוך הספרים התורניים

עשה מה שתעשה, ובלבד שתהיה בזה אחידות בכל הספר.
וזאת העצה היותר מועילה בכל הספקות כגון דא.

תודה

עד כמה דין אחידות בספר עם מדורים שונים, כגון קובץ תורני?

גרשון כתב:עד כמה דין אחידות בספר עם מדורים שונים, כגון קובץ תורני?

יש קבצים שכן ויש שלא, בדרך כלל נ"ל שאלו שעושים הרבה שינוים בניסוח וכו' גם מסדרים את כל המאמרים באופן אחיד.

ברמיהו כתב:1. איך יבוא ציטוט מקור בתוך סוגריים, כגון: ענין היראה וכו וכו (עיין היטב מה שכתב רבינו בחיי (שם, שם)) יש משהו לא נעים לעין בשני סימוני סוגריים רציפים.
2. תיבת וכו' בסוף ציטוט האם תבוא אחר הגרשיים שבסוף הציטטה או קודם להן? "בראשית ברא וכו'" או: "בראשית ברא" וכו'. - ה-וכו' שייך מעצם ענינו לתוך הציטוט אך גם כאן קיימת הבעיה של עודף סימני '''' שמקשים על ההבנה.

1. אני נוהג להכניס את המראי מקומות בהערות, ולמה שאי אפשר, בד"כ אני עושה באותיות קטנות יותר.

2. הגרש השלישי בד"כ יהיה מורגש, מובן וישימו לב אליו, השאלה היא האם אתה תוחם את הפסוק או את הציטוט, אני נוהג להכניס עם הוכו' במקרה שהגמ' (לדוגמא) כתבה כך.