פורום אוצר החכמה

הקובץ מצורף.
באמתחתי פירוש דומה לחלקים נוספים בתנ"ך, בשאיפה להקיפו [ומה שהלב חושק הזמן עושק כידוע].
העיקרון די פשוט, הפירוש המשולב הוא על דרך הפשט גרידא, מלוקט מפרשני הפשט כהמסתבר ביותר לפשוטו של מקרא.
בהערות הובא לקט פירושים מכל פרדס התורה, כאשר ברישא מצויין האם לאיזה חלק בפרדס מתייחס הפירוש.

אשמח מאוד לתגובותיכם לטוב ולמוטב.
תזכו למצוות
https://drive.google.com/open?id=0BwNVkHTCjAugVHB3LTRicFkxT0U

בעניין התוכן איני מבין וצריך עוד לעיין. נראה מרשים מאוד. חילך לאורייתא!

מספר הערות, לבינתיים:
1. באופן כללי - העימוד צפוף מדיי. גופנים מורכבים נאים לכותרות, אך לא לטקסט רציף כמו זה של ההערות. עדיף גופן פשוט ואוורירי יותר.
2. תבטל את מספרי ההערות, תחתם תוסיף ד"ה מודגש לכל פסקה.
3. את חלקי הפרד"ס תפצל ל-4 קוביות טקסט, אמנם השקעה בעימוד רב-טקסט, אך לענ"ד אין לזה טעם בצורה זו [אגב, בדורנו כבר נהוג לבדל טקסטים מסוגים שונים על ידי צביעה בגוונים שונים...]. בפיצול, תייחד כותרת וגופן שונים לכל חלק. כך גם תחסוך את סיום השורה הריק שבכל סוף פסקה. הד"ה המודגש יבדל בין קטעים שונים באותה קטגוריה.
4. בכותרות צד - בטל ניקוד ומחק נקודתיים.
5. אם הטקסט עובר עריכה, כדאי להשקיע יותר בהגהתו [לא עיינתי כראוי, אך במקרה פתחתי ב, יא - "משני סיבות" וכיו"ב].
בהצלחה!

פלגינן כתב:בעניין התוכן איני מבין וצריך עוד לעיין. נראה מרשים מאוד. חילך לאורייתא!

מספר הערות, לבינתיים:
1. באופן כללי - העימוד צפוף מדיי. גופנים מורכבים נאים לכותרות, אך לא לטקסט רציף כמו זה של ההערות. עדיף גופן פשוט ואוורירי יותר.
2. תבטל את מספרי ההערות, תחתם תוסיף ד"ה מודגש לכל פסקה.
3. את חלקי הפרד"ס תפצל ל-4 קוביות טקסט, אמנם השקעה בעימוד רב-טקסט, אך לענ"ד אין לזה טעם בצורה זו [אגב, בדורנו כבר נהוג לבדל טקסטים מסוגים שונים על ידי צביעה בגוונים שונים...]. בפיצול, תייחד כותרת וגופן שונים לכל חלק. כך גם תחסוך את סיום השורה הריק שבכל סוף פסקה. הד"ה המודגש יבדל בין קטעים שונים באותה קטגוריה.
4. בכותרות צד - בטל ניקוד ומחק נקודתיים.
5. אם הטקסט עובר עריכה, כדאי להשקיע יותר בהגהתו [לא עיינתי כראוי, אך במקרה פתחתי ב, יא - "משני סיבות" וכיו"ב].
בהצלחה!

תודה רבה!
רק לגבי עימוד ה'רב טקסט', מה שמפריע לי שהפשטות שיש בהגשה כזו תעלם, וממילא תמתג את הביאור לאנשים למדנים יותר. אני טועה?

הרעיון והתוכן נראים יפים ומוצלחים

אני מסכים עם הערה של פלגינן 2 זה לא מתאים לסוג כזה של תוכן מספור הערות מהטקסט הראשי בפרט שזה מקרא.

בקשר להערה 3 ן. אני לא יודע למה התכוון בדיוק אבל לענ"ד אין צורך לעמד עימוד מורכב (שני טורים עם התרחבויות וכדומה) אבל כל קבוצה (מפרדס) באותו עמוד צריכה להיות מרוכזת.


לי מפריע התערבות הפירוש בתוך טקסט המקרא, גם כשעושים את זה בדברי חז"ל יש לי קצת הסתייגות אבל במקרא זה נראה לי ממש לא נכון.

שים-שלום כתב:

פלגינן כתב:בעניין התוכן איני מבין וצריך עוד לעיין. נראה מרשים מאוד. חילך לאורייתא!

מספר הערות, לבינתיים:
1. באופן כללי - העימוד צפוף מדיי. גופנים מורכבים נאים לכותרות, אך לא לטקסט רציף כמו זה של ההערות. עדיף גופן פשוט ואוורירי יותר.
2. תבטל את מספרי ההערות, תחתם תוסיף ד"ה מודגש לכל פסקה.
3. את חלקי הפרד"ס תפצל ל-4 קוביות טקסט, אמנם השקעה בעימוד רב-טקסט, אך לענ"ד אין לזה טעם בצורה זו [אגב, בדורנו כבר נהוג לבדל טקסטים מסוגים שונים על ידי צביעה בגוונים שונים...]. בפיצול, תייחד כותרת וגופן שונים לכל חלק. כך גם תחסוך את סיום השורה הריק שבכל סוף פסקה. הד"ה המודגש יבדל בין קטעים שונים באותה קטגוריה.
4. בכותרות צד - בטל ניקוד ומחק נקודתיים.
5. אם הטקסט עובר עריכה, כדאי להשקיע יותר בהגהתו [לא עיינתי כראוי, אך במקרה פתחתי ב, יא - "משני סיבות" וכיו"ב].
בהצלחה!

תודה רבה!
רק לגבי עימוד ה'רב טקסט', מה שמפריע לי שהפשטות שיש בהגשה כזו תעלם, וממילא תמתג את הביאור לאנשים למדנים יותר. אני טועה?

אתה צודק ביחס לעימוד כמו מצודת דוד וציון. אבל אם תעשה רק ריכוז בקבוצות זה יהיה הרבה יותר נעים לעין ומוח לשימוש.

נראה יפה מאד, אין לי מה להעיר בעניני העימוד והעריכה אין לי מה להוסיף על הערותיו הנפלאות של הרב פלגינן. אבל בענין התוכן צדה את עיני בינתים הערה קטנה, למה לא הבאת את דברי רש"י (ע"פ הגמ') שזה היה בימי אבצן שהוא בועז (לשיטה זאת זה ודאי מאוחר בהרבה מימי אהוד שמגר ברק ודבורה).

ולגבי הערת הרב אוצה"ח, אם זה מודפס בצורה כזאת בלבד אני מסכים עם דבריו. אבל אם זה מודפס בטור נפרד, מלבד הבאת המקרא בעצמו בנפרד (שמהשוואת הרב אוצה"ח לגמרא, נראה שהתכון אף באופן זה), אינני רואה מהו חידוש גדול יותר מכל הפירושים הקדמונים. רק בגלל שיש יותר מילים של הפסוק בפנים?

הרב איש גלילי. אני לא הבנתי מה כוונתך בקטע האחרון. (כלומר ממש לא הבנתי מה אתה מתכוון לומר)

אוצר החכמה כתב:הרעיון והתוכן נראים יפים ומוצלחים
בקשר להערה 3 ן. אני לא יודע למה התכוון בדיוק אבל לענ"ד אין צורך לעמד עימוד מורכב (שני טורים עם התרחבויות וכדומה) אבל כל קבוצה (מפרדס) באותו עמוד צריכה להיות מרוכזת.


לי מפריע התערבות הפירוש בתוך טקסט המקרא, גם כשעושים את זה בדברי חז"ל יש לי קצת הסתייגות אבל במקרא זה נראה לי ממש לא נכון.

תודה רבה!
א. מה הכוונה מרוכזת לא כ"כ הבנתי?
ב. לענ"ד אכן בדברי חז"ל לפעמים זה יותר בעייתי משום שלביאור יש ממש נפק"מ הלכתית, אך כאן מה הבעיה? בפרט שהביאור לא יוצא מפשוטו של מקרא, אלו השלמות מילים וביאורי לשון שיקלו על הקורא להבין את המקרא ואת הניואנסים הקטנים בלי לדלג מחמת חוסר הבנה. אשמח להבין את הבעייתיות אליה כת"ר מתכוון

איש גלילי כתב:נראה יפה מאד, אין לי מה להעיר בעניני העימוד והעריכה אין לי מה להוסיף על הערותיו הנפלאות של הרב פלגינן. אבל בענין התוכן צדה את עיני בינתים הערה קטנה, למה לא הבאת את דברי רש"י (ע"פ הגמ') שזה היה בימי אבצן שהוא בועז (לשיטה זאת זה ודאי מאוחר בהרבה מימי אהוד שמגר ברק ודבורה).

ולגבי הערת הרב אוצה"ח, אם זה מודפס בצורה כזאת בלבד אני מסכים עם דבריו. אבל אם זה מודפס בטור נפרד, מלבד הבאת המקרא בעצמו בנפרד (שמהשוואת הרב אוצה"ח לגמרא, נראה שהתכון אף באופן זה), אינני רואה מהו חידוש גדול יותר מכל הפירושים הקדמונים. רק בגלל שיש יותר מילים של הפסוק בפנים?

א. אכן יש לציין זאת.. תודה רבה!
ב. הכוונה היתה שזה יודפס כך ללא המקרא 'נקי' בנפרד.. אם באמת תתגלה בעייתיות בהגשה בצורה כזו נוסיף את המקרא לבדו, אך אני באמת מתקשה להבין וכדלעיל

שים-שלום כתב:

אוצר החכמה כתב:הרעיון והתוכן נראים יפים ומוצלחים
בקשר להערה 3 ן. אני לא יודע למה התכוון בדיוק אבל לענ"ד אין צורך לעמד עימוד מורכב (שני טורים עם התרחבויות וכדומה) אבל כל קבוצה (מפרדס) באותו עמוד צריכה להיות מרוכזת.


לי מפריע התערבות הפירוש בתוך טקסט המקרא, גם כשעושים את זה בדברי חז"ל יש לי קצת הסתייגות אבל במקרא זה נראה לי ממש לא נכון.

תודה רבה!
א. מה הכוונה מרוכזת לא כ"כ הבנתי?
ב. לענ"ד אכן בדברי חז"ל לפעמים זה יותר בעייתי משום שלביאור יש ממש נפק"מ הלכתית, אך כאן מה הבעיה? בפרט שהביאור לא יוצא מפשוטו של מקרא, אלו השלמות מילים וביאורי לשון שיקלו על הקורא להבין את המקרא ואת הניואנסים הקטנים בלי לדלג מחמת חוסר הבנה. אשמח להבין את הבעייתיות אליה כת"ר מתכוון

א. אתה רוצה לשים פרדס. אתה שמת אותם ברצף פעם פשט פעם דרש פעם רמז לפי סדר ההופעה שלהם במקרא.
יש עוד אפשרויות אחת לעשות זוגות פשט ודרש בשני טורים עם התרחבות של הארוך יותר כמו שהיו רגילים לעשות פעם. רש"י ושפתי חכמים מצודות רמב"ן ואבן עזרא וכדומה.

אפשרות אחרת היא לרכז. כל הסברי הפשט יופיעו ראשונים. אחרים כל הסברי הדרש ואחריהם הרמז והסוד. וכל קבוצה תובחן מהאחרת.

ב. הבעייה כאן היא לא האפשרות של טעות אלא שזה לא יפה לשלב דברים שלך בתוך המקרא. ואע"פ ששינית את הפונט זה לא מספיק. בדרך כלל עשו הפוך. לדוגמה קהתי ושוטנשטיין וחברותא ודומיהם. השאירו את הטקסט המקורי (משנה גמרא) כצורתו ושילבו אותו שוב בתוך הפירוש. אבל לא יצרו מצב שאין טקסט מקורי לבדו. אני חושב שידידי הרב שדמי בילקוט שהוציא עשה כמו שאתה עשית ולזה התייחסתי במש"כ על חז"ל. וכאמור נראה לי שבמקרא זה לא מתקבל.

אוצר החכמה כתב:ב. הבעייה כאן היא לא האפשרות של טעות אלא שזה לא יפה לשלב דברים שלך בתוך המקרא. ואע"פ ששינית את הפונט זה לא מספיק. בדרך כלל עשו הפוך. לדוגמה קהתי ושוטנשטיין וחברותא ודומיהם. השאירו את הטקסט המקורי (משנה גמרא) כצורתו ושילבו אותו שוב בתוך הפירוש. אבל לא יצרו מצב שאין טקסט מקורי לבדו. אני חושב שידידי הרב שדמי בילקוט שהוציא עשה כמו שאתה עשית ולזה התייחסתי במש"כ על חז"ל. וכאמור נראה לי שבמקרא זה לא מתקבל.

מה שעשו 'יסוד מלכות' לא מוצלח?

רציתי להציע לך לעשות את זה, אבל איני יודע מה האפשרויות הטכניות שלך. העובדה שזה מופיע בשורה נפרדת חוסכת את תחושת האי נוחות.

בכל מקרה אין כאן טענה שעשית משהו שאינו בסדר, מדובר על תחושה בעלמא.

אוצר החכמה כתב:הרב איש גלילי. אני לא הבנתי מה כוונתך בקטע האחרון. (כלומר ממש לא הבנתי מה אתה מתכוון לומר)

התכוונתי למה שאתה בסוף גם כתבת:

אוצר החכמה כתב:לדוגמה קהתי ושוטנשטיין וחברותא ודומיהם. השאירו את הטקסט המקורי (משנה גמרא) כצורתו ושילבו אותו שוב בתוך הפירוש. אבל לא יצרו מצב שאין טקסט מקורי לבדו. אני חושב שידידי הרב שדמי בילקוט שהוציא עשה כמו שאתה עשית ולזה התייחסתי במש"כ על חז"ל. וכאמור נראה לי שבמקרא זה לא מתקבל.

אני חשבתי שההשוואה לחז"ל היא לקהתי ושוטנשטיין וכו', ויש לך בעיה עם עצם פירוש בצורה כזאת. ועל זה תמהתי.

אני מתפעל ומתרגש מהפירוש על הנ"ך תבורך משמיא.
מבין ריסיך ניכר שתלמיד חכם אתה.
אולי כדי להוסיף גם את פירושו של העקידת יצחק שמפרש על דרך הפשט.
וגם להוסיף איזה שהו מאמר או כמה מאמרים על כמה מהנושאים שמופיעים וייחודיים לספר הזה. [והם גם מוסר השכל לנו].

היוזמה מבורכת.
קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים, כמו גם עם ההגדרות של 'פשט', 'דרש' ו'רמז' (לומר שבועז היה גדול הדור ואין זה לפי כבודו לשמור על הגורן, אלא ששמר מפני פריצות, זה פשט?! אתמהא).
לי, באופן אישי, לא נוח עם כל הוספה שהיא למקרא, גם אם מדובר במילה פשוטה, ובוודאי אם מדובר במשפט שלם בתוספת "ע"פ רש"י" או "ע"פ מלבי"ם", שזה בוודאי יוצא מהגדר של מילה פשוטה להסבר.
לגבי הערות טכניות, כבר הזכירו כמה וכמה, אז לא אלאה בדברים. אם שמתי לב נכונה, באחת מהמילים 'הוא' יש רווח בין הו' לא'.

מודה לשניכם!
אכן פירוש זה ראוי לו לבוא תחת כותרת פשט.
אולי אחסוך לעצמי את ההגשה להגהה בזכות הערותיכם המצויינות! :)
לא כל כך הבנתי את כוונת כבודו

לייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]

תזכו למצוות

אולי תעשה עימוד לדוגמה בסגנון דמוי קהתי.

למעלה המקרא כצורתו

מיד מתחת לזה שוב המקרא עם פירושיך. שם אין צורך בטעמים, ובפונט קטן יותר וגם ההבדל בפונט בין המקרא לפירוש צריך להתבטא רק בצורה ולא בגודל למשל bold ולא bold.

ולמטה מזה המשך פירושיך.
ותוכל לראות ואולי להראות לנו איך זה מתקבל.

התבוננתי שוב וראיתי שהערה 1 של פלגינן גם היא בולטת לעין. בייחוד הצפיפות מתבטאת בין המקטעים.

שים-שלום כתב:מודה לשניכם!
אכן פירוש זה ראוי לו לבוא תחת כותרת פשט.
אולי אחסוך לעצמי את ההגשה להגהה בזכות הערותיכם המצויינות! :)
לא כל כך הבנתי את כוונת כבודו

לייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]

תזכו למצוות

לצורך העניין, אדם שיבחר ללמוד את מגילת רות עם ראב"ע, הוא ילמד את כל המגילה בהנחה שרות התגיירה (ולכן דיני ייבום חלים עליה עם כל המשמעות שיש לכך במגילה). ובאותו אופן גם אם יבחר ללמוד את המגילה עם רש"י.
להביא חידוש ממאן דהו, להוסיף קצת רש"י מעורבב היטב עם מלבי"ם ולפזר מעל פירורי מדרשים, זה יותר בכיוון של מתכון לעוגת גבינה לשבועות.

נ.ב. תיקנתי את הודעתי לעיל. אמש כתבתי בטעות שהווארט על בועז שהיה גדול הדור ושמר בגורן מפני הפריצות אינו יכול להיות דרש, כשכוונתי היתה לומר שאינו יכול להיות אלא דרש או במילים אחרות: הוא אינו יכול להיות פשט.

למה בעצם?

לייטנר כתב:

שים-שלום כתב:מודה לשניכם!
אכן פירוש זה ראוי לו לבוא תחת כותרת פשט.
אולי אחסוך לעצמי את ההגשה להגהה בזכות הערותיכם המצויינות! :)
לא כל כך הבנתי את כוונת כבודו

לייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]

תזכו למצוות

לצורך העניין, אדם שיבחר ללמוד את מגילת רות עם ראב"ע, הוא ילמד את כל המגילה בהנחה שרות התגיירה (ולכן דיני ייבום חלים עליה עם כל המשמעות שיש לכך במגילה). ובאותו אופן גם אם יבחר ללמוד את המגילה עם רש"י.
להביא חידוש ממאן דהו, להוסיף קצת רש"י מעורבב היטב עם מלבי"ם ולפזר מעל פירורי מדרשים, זה יותר בכיוון של מתכון לעוגת גבינה לשבועות.

נ.ב. תיקנתי את הודעתי לעיל. אמש כתבתי בטעות שהווארט על בועז שהיה גדול הדור ושמר בגורן מפני הפריצות אינו יכול להיות דרש, כשכוונתי היתה לומר שאינו יכול להיות אלא דרש או במילים אחרות: הוא אינו יכול להיות פשט.

לגבי הרישא לכאו' ציינתי את מחלוקתם בזה בהערות שוליים, נראה לענ"ד שהביאור המשולב מציג פירוש שאמנם משולב מכמה פרשנים, אך מציג שיטה די ברורה ואחידה (ע"י הצבת השנוי במחלוקת בהערות שוליים). אני טועה?

לגבי הסיפא הסתכלתי שוב, ואכן ציינתי שם שזה לחלק הפשט. לדברי כת"ר שאינו יכול להיות פשט, אני מבין מדוע אומר זאת, אך אפשר לדון בזה לא כן? אמנם יכול היה בועז לשלוח לשם אחד מן הנערים, אך בכ"א זו קושיה על פשט המקרא והתשובה גם כן.

אוצר החכמה כתב:אולי תעשה עימוד לדוגמה בסגנון דמוי קהתי.

למעלה המקרא כצורתו

מיד מתחת לזה שוב המקרא עם פירושיך. שם אין צורך בטעמים, ובפונט קטן יותר וגם ההבדל בפונט בין המקרא לפירוש צריך להתבטא רק בצורה ולא בגודל למשל bold ולא bold.

ולמטה מזה המשך פירושיך.
ותוכל לראות ואולי להראות לנו איך זה מתקבל.

אכן זו אפשרות אך הסברתי לאיש גלילי בהודעה שיש ספרים שכדי ללמוד אותם צריך לשבת בריכוז וללמוד ממש. ישנם ספרים שאפשר לפתוח וללמוד 5 דקות, בנסיעה באוטובוס, בגריסה חצי שעה לפני סדר בוקר, או אפילו להקשיב לבעל קורא, וממש במקביל לקבל מעט רקע פשטני למקרא, וכשיש משהו מעניין, קושיה וכדו' יכול להסתכל בהערות שוליים להרחיב אופקים. את הפשטות הזו אם אני לא טועה הצליחו לעשות רק ביסוד מלכות, וגם אני מאוד רוצה ללכת על הקו הזה, ספר קטן וקליל. אך אמר לי שלא יתקבל בציבורים מסויימים בלי המקרא ופירוש רש"י נקיים ללא פירוש. האמנם?

מודה לכם מאוד

א. לא התכוונתי שתשנה את סגנון הפירוש אלא את העימוד.

ב. אם זה מה שאתה רוצה ויש לך אפשרות למה לא תעשה כמו יסוד מלכות. רק כמובן אל תיפול בפח שהם נפלו שביארו כל מילה וברוב המקרים המילה הכתובה למעלה הרבה יותר מובנת והפירוש למטה מיותר אלא תפרש בדרך שפירשת כלומר רק במקום שיש קושי. זה יחייב אותך לפתרון קצת יצירתי כי אתה לא מפרש כל מילה ומילה שאתה מפרש אתה כותב עליה כמה מילים אבל אפשר לנסות.

ג. אני עדיין חושב ששווה לך לנסות מה שהצעתי.

אולי כהוספה לדברי לייטנר, ואולי לא, כאמור לא עיינתי לעומק, אך ההערה שנזכרה שלא לשלב מלות ביאור בגוף הטקסט מתעצמת שבעתיים כשמחדירים ביאורים שאינם פשוטו של מקרא.

אתן דוגמה שלילית לכך, יש מפעל שתי הלכות ביום ששולחים במייל מגוון חומרי לימוד יומיומיים. בין היתר הם שולחים שיעורי נ"ך עם ביאור משולב, אך לצערי הרב הביאורים המשולבים זועקים מלבי"ם ופעמים רבות מאוד הביאורים מדלגים על הפשט לגמרי, ומעמיסים על הכתוב משמעויות שונות ונסתרות, בעוד שבוודאי הלומד התמים שמעוניין רק בקביעות בלימוד נ"ך בלבד, אינו חפץ בכך, ובטוחני כי גם המלבי"ם לא היה רוצה שייגשו לפירושו כמו לרש"י או לאב"ע. במקום להאריך, אני מצרף כמה דוגמאות, אף שלא חיפשתי כרגע את המקומות הבעייתיים ביותר.

אוצר החכמה כתב:ב. אם זה מה שאתה רוצה ויש לך אפשרות למה לא תעשה כמו יסוד מלכות. רק כמובן אל תיפול בפח שהם נפלו שביארו כל מילה וברוב המקרים המילה הכתובה למעלה הרבה יותר מובנת והפירוש למטה מיותר אלא תפרש בדרך שפירשת כלומר רק במקום שיש קושי. זה יחייב אותך לפתרון קצת יצירתי כי אתה לא מפרש כל מילה ומילה שאתה מפרש אתה כותב עליה כמה מילים אבל אפשר לנסות.

וכבר ידוע שביאור המלים 'ששון ושמחה' הוא 'שמחה וששון'.

לגבי הרישא לכאו' ציינתי את מחלוקתם בזה בהערות שוליים, נראה לענ"ד שהביאור המשולב מציג פירוש שאמנם משולב מכמה פרשנים, אך מציג שיטה די ברורה ואחידה (ע"י הצבת השנוי במחלוקת בהערות שוליים). אני טועה?

לדעתי האישית, לא צריך להיות מאד קנאי בעניין העקיבות של הפירוש. בפרט במקרה הזה שבאמת אין דרך פשוטה בביאור נושא ההתגיירות.

כמובן שנושא הגיור ניתן על ידי כדוגמא בלבד.
שמעתי שיעורים רבים מאוד במגילת רות, וגם אני עצמי העברתי לא מעט.
היו שלימדו מראש את שתי הגישות, ולאורך המגילה הסבירו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. היו שלימדו לפי אחת משתי הגישות לאורך כל המגילה, וגם זה תקין לחלוטין.
בכל מקרה, ברור לכולם שאי אפשר להתחיל בשיטת רש"י ובמהלך המגילה לעבור לשיטת ראב"ע מבלי משים.

אם מדובר באוסף פירושים כ'מעינה של תורה' וכד' אין לי שום אמירה, אך אם מדובר על פרשנות עקבית לאורך המגילה, היא חייבת להיות שזורה כחוט לכל אורכה.

אוצר החכמה כתב:אם זה מה שאתה רוצה ויש לך אפשרות למה לא תעשה כמו יסוד מלכות. רק כמובן אל תיפול בפח שהם נפלו שביארו כל מילה וברוב המקרים המילה הכתובה למעלה הרבה יותר מובנת והפירוש למטה מיותר אלא תפרש בדרך שפירשת כלומר רק במקום שיש קושי. זה יחייב אותך לפתרון קצת יצירתי כי אתה לא מפרש כל מילה ומילה שאתה מפרש אתה כותב עליה כמה מילים אבל אפשר לנסות.

כוונתי לא הייתה לעימוד כמו שלהם שהפירוש מעל או מתחת ומבאר כל מילה, כוונתי היתה רק לקונספט, שלא נצמד לשיטת העימוד המסורתית, ובכך הפך את עצמו לפירוש מאוד קליל. כוונתי הייתה שאני רוצה את העימוד הספציפי הזה על אף חסרונותיו, בשל היתרון בקלילות, גם במראה וגם בקריאת הפירוש במקביל ממש לגריסת המקרא.
כמובן שאם החסרון גדול מאוד נאלץ לוותר על כך, ולכן אני מתייעץ כאן עימכם

פלגינן כתב: ההערה שנזכרה שלא לשלב מלות ביאור בגוף הטקסט מתעצמת שבעתיים כשמחדירים ביאורים שאינם פשוטו של מקרא.

מסכים לגמרי, ולכן ממש השתדלתי להיות דבק בפשוטו של מקרא בביאור המשולב, וכל מה שיוצא אפילו במעט מגדר הפשט נשלח ישירות להערות שוליים. כמובן שלפעמים מה שנראה לי פשט יראה לאחר כדרש, ולכן בס"ד בהגהה ינתן דגש על הדבר הזה שלא לצאת מפשוטו של מקרא בביאור המשולב

ניסיתי ממש לקרא בפה את הפסוקים ולראות איך אני מרגיש ויש לי כמה מסקנות.

א. שבפסוק ו חסרה המילה הראשונה ותקם. עד שם קראתי.
ב. שכשקוראים בפה לאט אפשר להציץ בפירוש שלך.
ג. שבשבילי אישית רוב הפירושים המובלעים בפסוקים היו מיותרים.