פורום אוצר החכמה

במנהלי הוצאות הספרים למיניהם יש כמה סוגים. יש שסומכים על העורכים בעינים עצומות ואינם מרגישים צורך להתערב בתוכן וכו'. אך יש כאלה שמרגישים עצמם מבינים ומרשים לעצמם להתערב פה ושם גם בענינים שלכאורה אינם מבינים בהם יותר מידי, ובפרט לנוכח טרדותיהם הרבות.

השאלה היא האם מותר לעורך להתחכם עם המנהל - לטובת החיבור. לדוגמא, המנהל כבר לחוץ בזמן ואומר לעורך: תפסיק לעבוד על חלק א' של הספר, הוא כבר בסדר גמור וחבל על הזמן שאתה ממשיך להשקיע בו. תעבור עכשיו לחלק ב' וזהו. העורך המכיר את החומר מקרוב ובכלל הוא יותר מבין בתחום, יודע שיש כמה פינישים חשובים שיכולים להרים את הספר מאוד וההפסד במניעתם גדול. האם מותר לעורך להתחכם ולהגיד למנהל: בסדר, אני עובד על חלק ב', ואילו בפועל הוא ממשיך לעבוד (גם) על חלק א', ומקבל על כך את שכרו לפי שעות עבודה וכו' - האם זה לא נחשב כגוזל את המנהל שאמר לו בפירוש שאינו רוצה לשלם יותר על חלק א'?

במלים פשוטות, הרי הכסף אינו פרטי של אותו מנהל, אלא הוא כספים ששייכים למוסד / ציבור ולא משנה איך שנקרא לזה, ומטרתם להועיל לספר. יודע העורך שהספר צריך את התוספות הללו, אך המנהל הטרוד אין ראשו פנוי להבין זאת וכו', ולכאורה העורך עושה כאן דבר שגם המנהל עצמו יודה לו אחר כך (באם יוודע לו).

הארכתי במלים אך כמדומה שחלק נכבד מהחברים פה מבינים את כוונתי, ולא משנה אם נקרא לזה 'מנהל' או 'עורך ראשי' או כל שם אחר.

כמובן ששאלה דומה יכולה להיות בעוד תחומי עבודה, אך כמדומני שבענין זה זה יותר מצוי ושכיח.

מדי כותבי נזכרתי במה שסיפר לי פעם מאן דהו, שעבד קשה על איזה חיבור, ובשלב מסויים הודיע לו ה'בוס' שגמרנו, הוא חייב לקחת את זה מיד להדפסה. הלה חס על מעשה ידיו, וידע שיש כמה פרטים חסרים ולקויים, אמר ל'בוס' שאין בעיה, רק שהמחשב שלו קרס והוא לקח אותו למעבדה לתיקון, ואין לו גיבוי לחומר. מיד הזדרז אותו עורך ועבד ברצף על השלמת הפרטים החסרים ותיקונם, ולאחר כשבוע הודיע שהמחשב חזר מתיקון ברוך ה' והצליחו לשחזר את החומר...

האם נדרוש אותו לשבח או לגנאי?

דרומי כתב:מדי כותבי נזכרתי במה שסיפר לי פעם מאן דהו, שעבד קשה על איזה חיבור, ובשלב מסויים הודיע לו ה'בוס' שגמרנו, הוא חייב לקחת את זה מיד להדפסה. הלה חס על מעשה ידיו, וידע שיש כמה פרטים חסרים ולקויים, אמר ל'בוס' שאין בעיה, רק שהמחשב שלו קרס והוא לקח אותו למעבדה לתיקון, ואין לו גיבוי לחומר. מיד הזדרז אותו עורך ועבד ברצף על השלמת הפרטים החסרים ותיקונם, ולאחר כשבוע הודיע שהמחשב חזר מתיקון ברוך ה' והצליחו לשחזר את החומר...
האם נדרוש אותו לשבח או לגנאי?

מותר לשקר?

לכאורה לשקר לתועלת הבעלים יש מקום להתיר

כדכד כתב:לכאורה לשקר לתועלת הבעלים יש מקום להתיר

ממתי המנהל הוא הבעלים? ספרי קודש בדרך כלל יוצאים לאור מכספי צדקה (הקדשות).

המנהל הוא האחראי על הוצאתם. בכל מקרה התכוונתי לתועלת הענין. במקרה של העורך שאמר שמסר את המחשב לתיקון הוא שיקר כדי שהמוגמר יצא כמו שצריך ולא עם תקלות. למעשה, לכאורה גם המנהל וגם הבעלים וגם הקוראים ירוויחו מהשקרנ הזה ובסופו שךל דבר זה יהיה לתועלת

ומה הדין במצב הפוך, בו המנהל מבקש תוספת שבוודאי תפגע בספר?

האם האשכול הזה בא כתגובה לאשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=47&p=430181 ?

שים-שלום כתב:ומה הדין במצב הפוך, בו המנהל מבקש תוספת שבוודאי תפגע בספר?

יבקש העורך תוספת שכר והכל יבוא על מקומו בשלום

עזריאל ברגר כתב:האם האשכול הזה בא כתגובה לאשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=47&p=430181 ?

לכאורה לא כי שם פתח את האשכול אדם פרטי ששכר עורך וכאן השאלה על מנהל משמע שהוא מנהל מערכת אבל לא הבעלים וכהערת הרב סגי נהור לעיל

כדכד כתב:

שים-שלום כתב:ומה הדין במצב הפוך, בו המנהל מבקש תוספת שבוודאי תפגע בספר?

יבקש העורך תוספת שכר והכל יבוא על מקומו בשלום

הוא התכוון לשאול האם העורך צריך למנוע זאת או לא?

הא לחמא עניא כתב:

כדכד כתב:

שים-שלום כתב:ומה הדין במצב הפוך, בו המנהל מבקש תוספת שבוודאי תפגע בספר?

יבקש העורך תוספת שכר והכל יבוא על מקומו בשלום

הוא התכוון לשאול האם העורך צריך למנוע זאת או לא?

הוא התכוון שסביר שבע"ב לא יסכים בשום אופן לתוספת שכר, וממילא, הכל יבוא על מקומו בשלום :)

סגי נהור כתב:ממתי המנהל הוא הבעלים? ספרי קודש בדרך כלל יוצאים לאור מכספי צדקה (הקדשות).

זה טענה נכונה להלכה, אבל למעשה בעייתי. שהרי סוף כל סוף המנהל/עורך ראשי כמו גזבר, שהרי הכסף נתרם על דעתו, ולו הסמכות לקבוע אופן ההשתמשות בו. זה מצער שהם אינם תמיד עושים ההחלטות הנכונות, מחוסר הבנה או אפילו טעמים לא עניניים לחלוטין. אבל קשה להצדיק זה שהעורך יהיה עד דיין והוצאה לפועל, הכל על דעת עצמו בלבד בלי הוראת חכם.

בכל מקרה, שאלה כזו היא מהדברים שאסור בשום אופן לאדם לפסוק לעצמו.


אם עורך משוכנע שלטובת החיבור חובה עליו לשקר, יתכבד וישאל בפירוט ת"ח נייטרלי.
יש גם שיקולים של בהילות שנעלמים מעיני העורך, ואילו היה מדובר בממון עצמו, העה נוהג ממש כמנהל.

לא תמיד יש זמן לשאול, ולא תמיד ת"ח נייטרלי יכול להבין עד כמה זה חשוב. רק מי שבעובי הקורה יכול לדעת מקרוב עד כמה זה רציני וכו'.

אגב, שאלה דומה יכולה להיות גם במוסד חינוך, כאשר המנהל / משגיח ראשי / ראש ישיבה - או כל שם אחר - מורה לאחד מאנשי הצוות הוראה מסויימת ביחס לתלמיד מסויים, ואותו ר"מ / מחנך מכיר את התלמיד מקרוב וסבור שאותה הוראה עלולה לגרום נזק וכי אותו מנהל / ר"י לא מספיק מודע לפרטים הנחוצים כי הוא עסוק באלף דברים אחרים.

דרומי כתב:לא תמיד יש זמן לשאול, ולא תמיד ת"ח נייטרלי יכול להבין עד כמה זה חשוב. רק מי שבעובי הקורה יכול לדעת מקרוב עד כמה זה רציני וכו'.

אגב, שאלה דומה יכולה להיות גם במוסד חינוך, כאשר המנהל / משגיח ראשי / ראש ישיבה - או כל שם אחר - מורה לאחד מאנשי הצוות הוראה מסויימת ביחס לתלמיד מסויים, ואותו ר"מ / מחנך מכיר את התלמיד מקרוב וסבור שאותה הוראה עלולה לגרום נזק וכי אותו מנהל / ר"י לא מספיק מודע לפרטים הנחוצים כי הוא עסוק באלף דברים אחרים.

יפה כתבת, ובדרך כלל על השכיר להשלים את שכירותו ולבצע את הוראותיו של הממונה עליו.
ורק במקרים חריגים מאוד אפשר לנהוג אחרת, ואף בזה צריך להתיישב הרבה שלא יהא כמזיק על מנת לשלם וכיו"ב שזה דבר אסור בד"כ.

ברור שהשכיר צריך לבצע הוראות, השאלה היא אם מותר לו פה ושם 'לעגל פינות' באופן חכם (לטובת הענין), או שהוי ככל דיני ממונות שבהם צריך לנהוג בישרות עד קצה האחרון ולא להונות במאומה.

דרומי כתב:ברור שהשכיר צריך לבצע הוראות, השאלה היא אם מותר לו פה ושם 'לעגל פינות' באופן חכם (לטובת הענין), או שהוי ככל דיני ממונות שבהם צריך לנהוג בישרות עד קצה האחרון ולא להונות במאומה.

ע"ד הצחות:
להכי נקטינן שלוחות הברית הם מרובעים - ללא "עיגולי פינות", כולל "לא תחמוד ... עבדו" שלא לחמוד את עבדותו ותפקידו וסמכותו של הזולת....

וברצינות: מהיכי תיתי שיהיה מותר לשכיר-יום (ואפילו לקבלן) לשנות מדברי הממונה עליו?! כל המשנה ידו על התחתונה!

ע"ז כבר נכתב קודם - מדובר בענין שהוא לטובת הספר או התלמיד, כך שבסופו של דבר המנהל עצמו ישמח על כך, גם אם כרגע הוא לא בדיוק מבין זאת.

ובמלים אחרות, הרי מדובר באינטרס עליון של הוצאת ספר או חינוך תלמיד, והמנהל אינו אלא 'היכי תימצי' כיצד לבצעו.

אוסיף ואסביר:

קיומו של מנהל הוא לצורך הסדר הטוב.

אם העורך מצליח להתחכם ולעשות שינוי לטובת הספר באופן בלתי ניכר כך שהסדר הטוב נשאר - לכאורה לא אמורה להיות בעיה מהותית.

אלא שכמו בכל דבר יש להיזהר מהגזמה.

דרומי כתב:קיומו של מנהל הוא לצורך הסדר הטוב.

אז זה בדיוק הספק:
האם זו הסיבה היחידה לקיומו של מנהל, או שבסמכותו לקבל החלטות ואסור להמרות את פיו.
ולי נראה ש"אלמלא מוראה ... איש את רעהו חיים בלעו", וקבלת עול היא יסוד היסודות של הנהגת האדם, כ"ש הנהגת יהודי.

באופן כללי לפעמים אתה חושב שאתה חכם ולא היא. ביודעי ובמכירי קאמינא. והרבה פעמים השיקולים של המנהל אינם גלויים וידועים לפניך.
ואתן לך דוגמא. בעבר עבדתי בתור מנהל פרוייקט, היה אחד מן העורכים שלא הייתי מרוצה מעבודתו, בגלל שיקולים שלי. ולא שהוא לא היה מקצועי, אלא שלא היה מתאים לסגנון שלי. אמרתי את לבטי לבעל הבית. הוא היה איש עם לב רחב. אמר לי, לא נעים להפסיק איש באמצע עבודתו. תן לו לגמור את המסכת שעוסק בה, נגנוז את עבודתו, ואז נאמר לו שאין יותר עבודה.
שווה בנפשך שהייתי אומר לאותו עורך להזדרז, כי אנחנו צריכים לסיים, והוא היה מעכב את הסיום כדי להשלימה לפי מחשבתו הטובה, לטובת הענין ולטובת בעה"ב וכו' בעוד שבעה"ב למעשה מתכוון לגנוז את עבודתו לגמרי... האם השעות ששולמו לו על כך אינם בתורת גזל?

בדידי הוה עובדא.
עבדתי למנהל המו"ל ספרים לאיזה חסידות, לסדר ספר נפלא של מנהגים, שהיה מסודר באופן סעיפים והערות מחולקות לשנים (מקורות, והערות צדדיות מעשיות מאמרים וכד'), למעלה משנה שלימה.
אולם, המנהל לא הבין בכל הענין כמעט מאומה, וציוני לעבוד ללא סדר וחשבון, ולדלג על הערות ולחזור עליהם אחר זמן וכד'. ואני בתומי לא מריתי פיו 'מטעם חשש גזילה'.
אך כאשר ראיתי שצורת הספר ויופיו, נשחת ונאבד, בגלל ברותו של המנהל, התפטרתי מעבודתו.
עד היום, אחר שנים רבות, עדיין לא יצא הספר לאור. וחבל.

עורך שחס על מעשי ידיו וחושש שהמנהל בהחלטותיו עלול לחבל בהם - טוב לו שיסכם מלכתחילה עם המנהל, כתנאי קודם למעשה, על אוטונומיה מסוימת בעבודת העריכה, עד היכן ובאיזה אופן יוכל המנהל לשנות ולהעיר.

סגי נהור כתב:עורך שחס על מעשי ידיו וחושש שהמנהל בהחלטותיו עלול לחבל בהם - טוב לו שיסכם מלכתחילה עם המנהל, כתנאי קודם למעשה, על אוטונומיה מסוימת בעבודת העריכה, עד היכן ובאיזה אופן יוכל המנהל לשנות ולהעיר.

כל זה נכון, כשהעורך יודע מראש על הסיכון הזה, אך דא עקא שהרבה פעמים לא עולה על הדעת שעלול להווצר כזה מצב, וכפי שמספר לנו בהודעה הקודמת הרב לב חכם, ואז הברוך הוא יותר גדול ועצוב...

פלתי כתב:באופן כללי לפעמים אתה חושב שאתה חכם ולא היא. ביודעי ובמכירי קאמינא. והרבה פעמים השיקולים של המנהל אינם גלויים וידועים לפניך.
ואתן לך דוגמא. בעבר עבדתי בתור מנהל פרוייקט, היה אחד מן העורכים שלא הייתי מרוצה מעבודתו, בגלל שיקולים שלי. ולא שהוא לא היה מקצועי, אלא שלא היה מתאים לסגנון שלי. אמרתי את לבטי לבעל הבית. הוא היה איש עם לב רחב. אמר לי, לא נעים להפסיק איש באמצע עבודתו. תן לו לגמור את המסכת שעוסק בה, נגנוז את עבודתו, ואז נאמר לו שאין יותר עבודה.
שווה בנפשך שהייתי אומר לאותו עורך להזדרז, כי אנחנו צריכים לסיים, והוא היה מעכב את הסיום כדי להשלימה לפי מחשבתו הטובה, לטובת הענין ולטובת בעה"ב וכו' בעוד שבעה"ב למעשה מתכוון לגנוז את עבודתו לגמרי... האם השעות ששולמו לו על כך אינם בתורת גזל?

כשלא מדברים דוגרי זה בעיה???
איך תאשימו בגזל בו בזמן שלא אומרים לו מפורשות שלא מרוצים מעבודתו??
כולנו הרי במצב שלא נעים להגיד בפרצוף את האמת ולכן מסובבים לכאן ולכאן עם גמגומים ותירוצים, ואח"כ יש לנו עליו עוד טענות, בו בזמן שהטענות עלינו. [לצערנו הרב כולנו מתנהגים כך].
אני מדבר מנסיון כעורך ספרים תורניים כבר שנים רבות בע"ה.