פורום אוצר החכמה

האם יש בחסדם של באי המקום
מי שיכול לאלפיני בינה
כללי עריכה
צורת ציונים בספרים הנדפסים למראי מקומות לש"ס ורמב"ם ושו"ע ושאר ספרים
האם בסוגריים או בלי סוגריים
מה נכנס לתוך הסוגריים ומה חוצה להם
האם באות אחרת או קטנה או באותה אות
האם אכן יש בזה כללים או איש כראות עיניו יעשה
איך כשמציינים לדף למשל קב האם קב' או ק"ב
האם כותבים עמוד א' או א' או ע"א
וכן עוד שאר כללים שישנם בזה
וטוב עין יבורך

אין בזה כללים אחידים, וזה גם תלוי באופי קהל היעד שאליו מיועד החיבור.

לדוגמא, אני רגיל לציין "פסחים כג, א" עד"מ. וראיתי בכל מיני קונטרסים וספרים שמעדיפים לכתוב דוקא ארוך ויכתבו "פסחים דכ"ג ע"א". אולי זה נראה להם יותר 'תורני'.

כך גם מבחינת הציון לפסוקים. יש שיכתבו במדוייק את שם הפרשה כגון "בשלח טז, ג". ויש שיכתבו את שם הספר "שמות טז, ג". ויש שמשום מה אינם מציינים לפסוק הספציפי אלא רק ל'קאפיטל'.

ועוד כהנה שינויים וחילוקים.

קיבלתי באישי

חילקתי למספרים

1. בתוך סוגריים. יש שאת ההלכה משאירים בחוץ. לדוגמא: רמב"ם הלכות פסח (פרק... הלכה...). אבל המקובל שהכל בתוך סוגריים, אא"כ יש צורך להדגיש את מיקום ההלכה ברמב"ם או בשו"ע, כגון כאשר בא להציג סתירה ברמב"ם מהלכות פסח להלכות יום טוב. וכיוצ"ב.
2. מראי מקומות. דברים שאינם חשובים לקורא המתעניין במהלך הנידון בסוגיא.
3. בדרך כלל אות קטנה. במיוחד אם זה חיבור של מישהו לפניך שאתה רק מהדירו, כל שינוי שלך צריך שיהיה בגופן אחר.
4. יש כללים בסיסיים, קשה לי לפרט.
5. ק"ב א', או: ק"ב ע"א, או: קב. אבל קב' א' לא מקובל.
6. ראה לעיל מספר 5.

הייתי ממליץ לך בתור התחלת על הספר "בית הועד" לעריכת כתבי רבותינו, המצוי באוצה"ח.

אדגיש שכל דברי אלה הם רק ממה שיצא לי וממה שאני נוהג.

לא אתעייף מלחזור שוב על כלל הזהב:
הדבר החשוב ביותר - אחידות.
כלומר, מרגע שבחרת דרך ציון מסוימת, להקפיד עליה לאורך כל הספר.

בעבר ערכתי משהו קטן עבור מכון ירושלים, ושאלתים מהי דרך ציון המקורות, והשיבו לי שהעיקר לא לכתוב בר"ת, אלא רק דף כג, ב; ח, א וכדו', וכן בציוני פסוקים וציוני ההלכות ברמב"ם והסימנים בשו"ע.