פורום אוצר החכמה

ב"ה אני עוסק כעת בהגהה של תיקון ליל שבועות, וכידוע המנהג ללמוד את האידרא רבא קדישא בסוף הלילה.
באפשרותי להכניס במקום נוסח הדפוסים, את נוסח האידרא ע"פ דפוס מנטובה שי"ט (כידוע זהו הדפוס שהיה לפני רבנו האר"י) ע"פ הגהות האר"י "דרך אמת".
נלענ"ד שזה ודאי דבר מבורך, ובפרט שגם נוסח הסידור תוקן ע"פ סידור ויניציא רפ"ד בהשוואה לדברי האר"י והמקובלים.
אלא דחוששני שמא דבר זה יצור בלבול אצל המתפללים וקושי בהשתלבות עם הציבור בלימוד.
אמנם הקו הכללי דומה מאוד, אך ישנם שינויי אותיות, מילים, ולעתים אף משפטים שלמים.
אשמח לחו"ד חו"ר דפה.

בברכת התורה

בוודאי שאין זה מן הראוי.

נוסח דפוס קושטא (תצ"ו) התקבל במרוצת הדורות,
גם רבי שלום בוזאגלו למרות הביקורת שלו על המדפיסים, כתב עליו בהקדמתו לזוהר (שנדפסה גם בדפוס וילנא) שהוא "המובחר" שבין דפוסי הזוהר.
ולעומתו רבינו החיד"א יצא לישע מדפיסיו, ושיבח את תיקוני ושינויי הגירסא שלו, והדף בחריפות את דבריו של הרש"ב (דבריו נדפסו בתחילת זוהר ליוורנו ובסופו כהקדמה להגהותיו על הזוהר).

בכל מקרה מאז שנת תצ"ו כמעט כל מהדורות הזוהר קיבלו את שינויי הנוסח שלו, עם תוספות ושינויים קלים (חלקם ע"י רש"ב, וחלקם אומצו גם בדפוס ליוורנו תקנ"א).

וכל זאת משום שחלק ניכר מתיקוני הגירסא שלו מיוחסים למהרח"ו ושאר גורי האר"י.

להשלמת הנושא מומלץ לעיין במאמר הערות על סקירת דפוסי הזוהר שהתפרסם בקובץ עץ חיים מצורף בזה קישור.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=47604&p=586580&hilit=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8#p586580

אינני יכול לייעץ, אבל כדאי לדעת שנוסח הזוהר בדפוסים אינו פשוט כל כך.

אי אפשר לכתוב על דפוס קושטא לעומת דפוס מנטובה בלי לדעת כי ביסוד דפוס קושטא הונחו הגהותיו ותיקוניו של ר' משה מזרחי.
על הגהות ותיקוני נוסח אלה חלקו ר' שלום בוזגלו והחיד"א.
שינויי הנוסח שערך ר' משה מזרחי אינם הגהות גרידא, אלא גם הכנסת דברי האר"י אל תוך נוסח ספר הזוהר.
כלומר, האר"י הקשה על דברי ספר הזוהר שהיו לפניו, בדפוס מנטובה. הוא תירץ את הקושיה, ותירוצו שלו הוכנס לתוך ספר הזוהר על ידי
ר' משה מזרחי, ולאחר יותר ממאה שנים הוכנסו תיקוניו - ובהם גם תירוצו של האר"י - לתוך ספר הזוהר.
אחר דפוס קושטא הלכו גם מדפיסי דפוס וילנא, וכך אירע שהלומד היום בדפוס וילנא אינו מבין את הקושיה שהקשה האר"י, והוא תמה על תמיהתו.
על כך כתבתי בספר קבלת האר"י, כרך ג, עמ' 1020 - 1029.

יש לכך נפקא מינה נוספת.
בין דפוס מנטובה ובין דפוס קושטא היה גם דפוס אמשטרדם.
הגר"א למד את ספר הזוהר שנדפס באמשטרדם, כשם שלמד גם תלמוד בבלי וירושלמי שנדפסו באמשטרדם.
לאחרונה נדפסו פירושים על פירושו של הגר"א על ספרא דצניעותא. בספרים אלו ראיתי מקומות שהמחברים מתלבטים בהבנת דברי הגר"א.
הם אינם מתאימים לספר הזוהר שנמצא לפנינו כיום, הוא דפוס וילנא שנדפס על פי דפוס קושטא. על כן מאריכים המחברים ביישוב דברי הגר"א ובהתאמתם לנאמר בספר הזוהר.
אלא שהגר"א למד בזוהר שנדפס באמשטרדם, ודבריו עולים יפה עם נוסח ספר הזוהר הזה.
על כן דברי הגר"א ברורים, אין לתמוה עליהם וממילא אין צורך ליישב אותם.

תודה למגיבים שליט"א כאן ובפרטי על סקירתם הרחבה אודות נוסחאות הזוהר. המאמר מקובץ עץ חיים מאלף אך מצריך ידע קודם או יכולת להשלים פרטים חסרים.

בריושמא כתב:יש לכך נפקא מינה נוספת.
בין דפוס מנטובה ובין דפוס קושטא היה גם דפוס אמשטרדם.
הגר"א למד את ספר הזוהר שנדפס באמשטרדם, כשם שלמד גם תלמוד בבלי וירושלמי שנדפסו באמשטרדם.
לאחרונה נדפסו פירושים על פירושו של הגר"א על ספרא דצניעותא. בספרים אלו ראיתי מקומות שהמחברים מתלבטים בהבנת דברי הגר"א.
הם אינם מתאימים לספר הזוהר שנמצא לפנינו כיום, הוא דפוס וילנא שנדפס על פי דפוס קושטא. על כן מאריכים המחברים ביישוב דברי הגר"א ובהתאמתם לנאמר בספר הזוהר.
אלא שהגר"א למד בזוהר שנדפס באמשטרדם, ודבריו עולים יפה עם נוסח ספר הזוהר הזה.
על כן דברי הגר"א ברורים, אין לתמוה עליהם וממילא אין צורך ליישב אותם.

האם הי' להגר"א דפוס אמשטרדם תע"ה - תפ"ח או שכבר הי' לו דפוס אמשטרדם תקל"א ?
שהרי אינם דומים זה לזה.