עמוד 1 מתוך 1

לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יוני 26, 2020 11:51 am
על ידי אוהב אוצר
סליחה על הבורות, אבל איך מתרגמים זמנים כאלו לשנים היהודיות?
כמו"כ, 'המאה 17' וכד' - כיצד מתרגמינן?

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יוני 26, 2020 11:58 am
על ידי לענין
אני באמת מתפלא על כותבים תורניים מובהקים שכותבים לשונות כאלה, ואז אני צריך לשבור את הראש כדי להבין באיזה תקופה זה יוצא, הכתב יד מהמאה ה-15.
[מלבד הבעיה השורשית שבזה, שלזה אני לא נכנס כאן].

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יוני 26, 2020 1:10 pm
על ידי עזריאל ברגר
אוהב אוצר כתב:סליחה על הבורות, אבל איך מתרגמים זמנים כאלו לשנים היהודיות?
כמו"כ, 'המאה 17' וכד' - כיצד מתרגמינן?

א. שנה 1 לספירתם התחילה בחורף ג'תשס"א והסתיימה בחורף ג'תשס"ב. ומשם - צא וחשוב.
ב. שנה 1 "לפני הספירה" התחילה בחורף ג'תש"ס והסתיימה בחורף ג'תשס"א. ומשם - צא וחשוב.
ג. שים לב שלא היתה שנת "אפס לספירה".
ד. "המאה ה17 לספירה" היינו משנת 1601 (התחילה בחורף ה'שס"א) ועד שנת 1700 (הסתיימה בחורף ה'תס"א).
ה. "המאה ה17 לפני הספירה" היינו משנת 1700 לפני הספירה (התחילה בחורף ב'ס"א) ועד שנת 1601 לפני הספירה (הסתיימה בחורף ב'קס"א).
לגבי שני הסעיפים האחרונים - אינני בטוח האם שנת 1700 עצמה שייכת למאה ה17 או ה18 וכל כיו"ב, ומסתמא לא כל ההיסטוריונים כתבו באופן אחיד.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יוני 26, 2020 6:07 pm
על ידי לבי במערב
לענין כתב:אני באמת מתפלא על כותבים תורניים מובהקים שכותבים לשונות כאלה, ואז אני צריך לשבור את הראש כדי להבין באיזה תקופה זה יוצא, הכתב יד מהמאה ה-15. [מלבד הבעיה השורשית שבזה, שלזה אני לא נכנס כאן].
גא"מ. אף שהחישוב פשוט הוא, הדבר מציק ומיותר.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ה' יולי 02, 2020 8:06 pm
על ידי יואל שילה
ולי מציק שכותבים תאריך עברי שאין לי מושג מה הוא ולהיכן היתה שייכת שנת ג'תתקל"ד, בלי לחשב זאת
כפי שמי שגדל בארה"ב לא יצליח להרגיש מה הוא 126 ס"מ, ואנחנו לא נדע האם חום גוף של 130 פרהנייט ומשקל של 28 פאונד הוא הרבה או מעט.
לגבי התאריכים - בשנת 240 לסה"נ התחלף לשנות הד' אלפים, ובשנת 1240 - לשנות הה' אלפים.
בכל מאה - בשנת ה- 40.. מתחלפת מאה יהודית, כלומר שנת ת"ש היתה שנת 1940
המאה העשרים - הם מאה השנים שמסתיימות בשנת 2000, וכעת אנו במאה ה-21, כפי שכבש בן שנתו הוא כבש בשנה הראשונה לפני שמלאה לו שנה.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ה' יולי 02, 2020 8:11 pm
על ידי קו ירוק
נוח לחשב לפי הספירה שהיא יחידה הקרובה לחורבן בית שני, וגם ביחידות של מאות שנים בכלל.
לדוגמא: המאה ה-15, זה 550 שנה לפנינו.

כמו שנוח לציין פסוקים לפי החלוקה הנוצרית..

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יולי 03, 2020 12:00 am
על ידי עזריאל ברגר
יואל שילה כתב:ולי מציק שכותבים תאריך עברי שאין לי מושג מה הוא ולהיכן היתה שייכת שנת ג'תתקל"ד, בלי לחשב זאת
כפי שמי שגדל בארה"ב לא יצליח להרגיש מה הוא 126 ס"מ, ואנחנו לא נדע האם חום גוף של 130 פרהנייט ומשקל של 28 פאונד הוא הרבה או מעט.

כלומר: מי שגדל בסביבה יהודית נורמלית, בה חיים לפי התאריך העברי, ובקושי מתייחסים בחיי היום יום לתאריך לועזי - יותר נוח לו עם התאריך העברי.
ומי ש..... - .....
(השלם את החסר, במחילה)

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יולי 03, 2020 2:00 am
על ידי יואל שילה
ברור
מה שייך 'במחילה'
בילדותי מעודי לא ידעתי מה התאריך העברי כיום, זה פשוט לא אמר לי מאומה
בתי גדלה על תאריך עברי וכשהחלה לעבוד בבית החולים אפילו את שמות החודשים הלועזיים לא ידעה
הלא כבר כתבת באשכול אחר שהסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בשבעים לשון, ואין זה רק כדי שיוכלו לחקור עדים מהודו
אלא כי לשון מייצגת מנטאליות שונה
משמעות סאקריפייס בטמילית שונה במהות מבאנגלית, כפי שביארנו שם
בגרמנית אדון הוא 'האר', מלשון לשמוע, כלומר שכולם צריכים לשמוע לו, ואילו אצלנו אדון מלשון אדן - שמחזיק את כולם
בעברית אומרים 'תתעסק בעניינים שלך', ובאנגלית הביטוי 'שהדעת שלך תהיה בעניינים שלך'.
וממילא הכרות עם לשונות שונות משמעותה היכרות עם סוגי מנטאליות שונים

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יולי 03, 2020 8:08 am
על ידי עזריאל ברגר
חששתי שמא יש מקום לפגיעה, ולכן כתבתי "במחילה".
עכ"פ אכן זהו ענין התלוי בהבדלי תרבויות, והתרבות הנורמלית של יהודי - היא שימוש בתאריך עברי בלבד, עכ"פ היכא דאפשר, ודלא כאותו אחד ששואל לחבירו "באיזה תאריך יהיה פסח", אלא כמי ששואל לחבירו "באיזה תאריך יהיה ניטל" וכיו"ב.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: ו' יולי 03, 2020 12:32 pm
על ידי יואל שילה
ואצלך יש הרגשה טובה וברורה מתי זה ב'תרל"ג, מה היתה התקופה? וכו'?

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 6:24 am
על ידי בערקע חייט
כאמור, ההרגשה טובה לפי התאריך בו רגילים להשתמש. כותבי ספרי היסטוריה יש להם להציג את שניהם, לדוגמא תאריך העברי בכתב פשוט והלועזי בסוגריים.

אם נתקלת בתאריך לועזי, חשוב 240 שנה פחות ותדע מנין הפרט של תאריך העברי. ידיעת שנת האלף קצת קשה יותר, אבל מי שרגיל בקריאה בהיסטוריה יפתח הרגשה באיזה שנת אלף המדובר.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 6:47 am
על ידי לבי במערב
יואל שילה כתב:ואצלך יש הרגשה טובה וברורה מתי זה ב'תרל"ג, מה היתה התקופה? וכו'?
אכן:
145 שנה אחר הכניסה לארץ. הי' זה סוף תקופת השופט אהוד בן גרא, ואמצע ימי משכן שילה (131 שנה מהקמתו, כתום חלוקת הארץ לשבטי ישרון).
לעומת זאת, ציון השנה הלועזית 1127 לפנה"ס אינו מגלה לי מאומה, אא"כ אחשב במהירות (או שאדע) כי מדובר בשנת ב'תרל"ג; כך גם שנת 1312 לפנה"ס לא תאמר לי דבר, אלא אם אבין כי שנת ב'תמ"ח היא זו.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 7:31 am
על ידי לבי במערב
אגב, לתועלת מי שכשרונם העיקרי אינו מתמטיקא... מצו"ב קובץ המשווה בין השנים העבריות למקבילותיהן (להבדיל אא"ה בין ישראל לעמים) הלועזיות.
השוואת המאות.pdf
(120.06 KiB) הורד 177 פעמים

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 12:49 pm
על ידי עקביה
בערקע חייט כתב:אם נתקלת בתאריך לועזי, חשוב 240 שנה פחות ותדע מנין הפרט של תאריך העברי.

וסימנך, ר"ם על כל גויים ה'.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 5:13 pm
על ידי יואל שילה
לבי במערב כתב:145 שנה אחר הכניסה לארץ. הי' זה סוף תקופת השופט אהוד בן גרא, ואמצע ימי משכן שילה (131 שנה מהקמתו, כתום חלוקת הארץ לשבטי ישרון).
לעומת זאת, ציון השנה הלועזית 1127 לפנה"ס אינו מגלה לי מאומה, אא"כ אחשב במהירות (או שאדע) כי מדובר בשנת ב'תרל"ג; כך גם שנת 1312 לפנה"ס לא תאמר לי דבר, אלא אם אבין כי שנת ב'תמ"ח היא זו.

יפה
ומה אעשה, שלמרות שאני דובר גם אנגלית וספרדית - מן הסתם מעודי לא חלמתי בשפות אלו
וספרי ההיסטוריה שבלעתי מכירים את הספרור בעל ארבע הספרות ולא את בעל האותיות
ומן הסתם אין חשיבות כל כך גדולה באם אציין את גירוש ספרד בשנת 1492 או בשנת ה'רנ"ב, הגירוש אותו גירוש.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 7:09 pm
על ידי לבי במערב
אין חשיבות כ"כ גדולה, אך יועיל לכו"כ מיראי ה' אם יואיל כת"ר לציין כך: '1492 (ה'רנ"ב)', ומה טוב - בהקדמת העברי ללועזי.

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 7:47 pm
על ידי יואל שילה
אני נוהג להשתמש כמה פעמים בפתגם ששגור על לשונו של מו"ר הגר"י ברנדייס שליט"א
הדאגות שלך והכסף של רוטשילד [ולא ח"ו הדאגות של רוטשילד]
אני מקוה שלא בזה נמדדת יראת שמים
ושאת הסעיף הזה כלל לא מזכירים בשמים - השתמשת רק בתאריכים עבריים?

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 8:20 pm
על ידי עזריאל ברגר
דווקא על אחד מברוני משפחת רוטשילד מספרים, שהוא הזמין ס"ת, וכשבא הסופר ליטול שכרו ועשה עמו חשבון לפי חודשי הגויים - שילח אותו לדרכו עם הכסף ועם הספר, באמרו שאין זו הנהגה המתאימה לירא שמים...

Re: לפני/אחרי הספירה

פורסם: א' יולי 05, 2020 10:47 pm
על ידי לבי במערב
איני סבור שבזה נמדדת יראת ה', כמבואר בלשוני 'כו"כ מיראי ה''; עם זאת, לפענ"ד יראת ה' גורמת לרצון להיטיב לזולת ולהקל עליו (ואף כשאין הדבר מחויב ע"פ 'שורת־הדין').