לא זכה לראות דברי רבינו

[אליהו חיים]

רצוני לדעת מתוך נסיון של עורכי ספרים האם ראוי לכתוב שלא זכה אחד מגדולי האחרונים לראות קדמון או ראשון מסויים שעדיין לא יצא לאור בימיו.
לכאורה לא מכובד לומר שהוא לא זכה ואנחנו זכינו. האם מן הראוי להקפיד ע"ז.
אם כן ראוי להקפיד אז איך בכל זאת לבטא הדבר בלשון מכובד על שלא היה לפניו ראשון פלוני מחמת שעדיין לא נתגלה או נודע בימיו?

[יהודה בן יעקב]

למה לכתוב בדרך שלילה ולא בדרך חיוב - "ועכשיו שזכינו לראות דברי רבינו במקורם" וכו'

[מגדל]

רצוני לדעת מתוך נסיון של עורכי ספרים האם ראוי לכתוב שלא זכה אחד מגדולי האחרונים לראות קדמון או ראשון מסויים שעדיין לא יצא לאור בימיו.
לכאורה לא מכובד לומר שהוא לא זכה ואנחנו זכינו. האם מן הראוי להקפיד ע"ז.
אם כן ראוי להקפיד אז איך בכל זאת לבטא הדבר בלשון מכובד על שלא היה לפניו ראשון פלוני מחמת שעדיין לא נתגלה או נודע בימיו?

הנך עורך או מחבר?

לאיזו מטרה אתה מעוניין לכתוב שפלוני לא ראה את דברי אלמוני?
אם ברי לך שהוא אכן לא ראה, כגון שכתה"י נתגלה זה עתה, וכו', ורצונך לומר שאילו היה רואה פלוני את דברי אלמוני, היה חוזר בו, וודאי שפיר דמי.
ואם אין לך סיבה טובה כגון הא, אז מה העניין להזכיר?

מצינו לשונות רבים באחרונים דוגמת: "ועתה שזכינו לאורו של X, וודאי שY. ואילו היה רואה Z את דבריו של W, וודאי היה חוזר בו." ומה גנות יש בכך?

[אליהו חיים]

רצוני לדעת מתוך נסיון של עורכי ספרים האם ראוי לכתוב שלא זכה אחד מגדולי האחרונים לראות קדמון או ראשון מסויים שעדיין לא יצא לאור בימיו.
לכאורה לא מכובד לומר שהוא לא זכה ואנחנו זכינו. האם מן הראוי להקפיד ע"ז.
אם כן ראוי להקפיד אז איך בכל זאת לבטא הדבר בלשון מכובד על שלא היה לפניו ראשון פלוני מחמת שעדיין לא נתגלה או נודע בימיו?

הנך עורך או מחבר?

לאיזו מטרה אתה מעוניין לכתוב שפלוני לא ראה את דברי אלמוני?
אם ברי לך שהוא אכן לא ראה, כגון שכתה"י נתגלה זה עתה, וכו', ורצונך לומר שאילו היה רואה פלוני את דברי אלמוני, היה חוזר בו, וודאי שפיר דמי.
ואם אין לך סיבה טובה כגון הא, אז מה העניין להזכיר?
מצינו לשונות רבים באחרונים דוגמת: "ועתה שזכינו לאורו של X, וודאי שY. ואילו היה רואה Z את דבריו של W, וודאי היה חוזר בו." ומה גנות יש בכך?

מדובר על עריכת פירוש אחד מהראשונים הקדמונים [לא מן המפורסמים] על אחד מהמסכתות
קשה לקבוע במסמרים שאילו היה רואה אחד מגדולי האחרונים כת"י של ראשון מסויים לא מפורסם כל כך שהיה חוזר מחמת כן או אפילו פושט ספיקותיו, ורק אולי היה נושא ונותן בדבריו אילו היה רואה אותם ואולי יש ראיות מראשונים נוספים דלא כדברי הראשון הזה, ולכן הרגשתי דא"א לכתוב דהיה חוזר בו אם היה רואהו
וע"ז תחילת מחשבתי היה לכתוב ש'ראוי להסתפק אם היה אומר כן אילו היה זוכה לראותו', והרהרתי שלא יפה לכתוב כאילו שהוא לא זכה ואנחנו זכינו, וגם עיקר הנוסח הנ"ל לא מצא חן בעיני וכעת כתבתי 'ועי' בספר .. דמסתפק על ... ומשזכינו לאור דברי רבינו נפשט ספיקותיו'.
אולי כל זה רגישות יתר ואין לי צורך לדקדק כל כך

[מגדל]

רצוני לדעת מתוך נסיון של עורכי ספרים האם ראוי לכתוב שלא זכה אחד מגדולי האחרונים לראות קדמון או ראשון מסויים שעדיין לא יצא לאור בימיו.
לכאורה לא מכובד לומר שהוא לא זכה ואנחנו זכינו. האם מן הראוי להקפיד ע"ז.
אם כן ראוי להקפיד אז איך בכל זאת לבטא הדבר בלשון מכובד על שלא היה לפניו ראשון פלוני מחמת שעדיין לא נתגלה או נודע בימיו?

הנך עורך או מחבר?

לאיזו מטרה אתה מעוניין לכתוב שפלוני לא ראה את דברי אלמוני?
אם ברי לך שהוא אכן לא ראה, כגון שכתה"י נתגלה זה עתה, וכו', ורצונך לומר שאילו היה רואה פלוני את דברי אלמוני, היה חוזר בו, וודאי שפיר דמי.
ואם אין לך סיבה טובה כגון הא, אז מה העניין להזכיר?
מצינו לשונות רבים באחרונים דוגמת: "ועתה שזכינו לאורו של X, וודאי שY. ואילו היה רואה Z את דבריו של W, וודאי היה חוזר בו." ומה גנות יש בכך?

מדובר על עריכת פירוש אחד מהראשונים הקדמונים [לא מן המפורסמים] על אחד מהמסכתות
קשה לקבוע במסמרים שאילו היה רואה אחד מגדולי האחרונים כת"י של ראשון מסויים לא מפורסם כל כך שהיה חוזר מחמת כן או אפילו פושט ספיקותיו, ורק אולי היה נושא ונותן בדבריו אילו היה רואה אותם ואולי יש ראיות מראשונים נוספים דלא כדברי הראשון הזה, ולכן הרגשתי דא"א לכתוב דהיה חוזר בו אם היה רואהו
וע"ז תחילת מחשבתי היה לכתוב ש'ראוי להסתפק אם היה אומר כן אילו היה זוכה לראותו', והרהרתי שלא יפה לכתוב כאילו שהוא לא זכה ואנחנו זכינו, וגם עיקר הנוסח הנ"ל לא מצא חן בעיני וכעת כתבתי 'ועי' בספר .. דמסתפק על ... ומשזכינו לאור דברי רבינו נפשט ספיקותיו'.
אולי כל זה רגישות יתר ואין לי צורך לדקדק כל כך

משנה אחרונה עיקר.

[אליהו חיים]

תודה רבה להרב 'מגדל' שליט"א
חיזקתם לי חומת מגדלי שלא יפרוץ בו פרץ.

[מה שנכון נכון]

במחילה, אם מדובר בההדרה בשביל מה להאריך בהערות בשפת יתר רגשית ולשקול זכויות. אפשר לכתוב בקצרה ובפשטות 'ועיין בס' פלוני שנסתפק בזה', ותל"מ. [ג"ז לא מוכרח, ונחוץ בעיקר כשהדברים ידועים ע"ש אחרון זה, או כשיש שם תוספת ענינית בסברא וראיה]. ולהשאיר ללומד להסיק לבד מי זכה ומי היה חוזר בו וכו'.

[גל של אגוזים]

גא"מ לדברי הרב משנ"נ