פורום אוצר החכמה

בספר סיפורים ועובדות חיזוק וכיו"ב, קיבלתי את הטקסט כך, עם גרשיים בחפץ חיים והחזון איש, לדעתי, לא צריך, מקסימום גרש אחד - אני צודק?

פשיטא הכי.

אגב, קשה לי לקרוא את שיעוריו המודפסים של ר' מיילך בידרמן שליט"א מחמת עומס הגרשיים שם על כל מלה שניה...

אוהב אוצר כתב:בספר סיפורים ועובדות חיזוק וכיו"ב, קיבלתי את הטקסט כך, עם גרשיים בחפץ חיים והחזון איש, לדעתי, לא צריך, מקסימום גרש אחד - אני צודק?

לא הבנתי למה גרש אחד
או שנים או לא בכלל ויש מקום לכאן ולכאן

יש מקום לגרש אחד, אך זה תלוי רבות באופי הספר.
כמדומה, שגרשיים לשמות ספרים כבר אינו מצוי כ"כ בנדפסים כיום (מלבד בחוגים שמרניים ביותר, כהרה"צ הנזכר).

בכל מסמך (מאמר, ספר, עבודה) בו עושים כך, אני מוחק תמיד את הגרשיים.
אין בגרשיים הללו שום צורך.

לבי במערב כתב:יש מקום לגרש אחד, אך זה תלוי רבות באופי הספר.
כמדומה, שגרשיים לשמות ספרים כבר אינו מצוי כ"כ בנדפסים כיום (מלבד בחוגים שמרניים ביותר, כהרה"צ הנזכר).

כת"ר לא הסביר למה שע"ז שאלתי לעיל

קשה לתת טעמים בדברים שעיקרם משום רגילות ומנהג (ופוק חזי שבמחוזות האקדמי' נהוג כך מזה שנים ארוכות).

עכ"פ, הסיבה היא - כנראה - כדי לציין ששם ספר הוא זה (ולא חלק אינטגרלי מהטקסט).

לפי הכללים המוכרים לי, באקדמיה לא מציינים ספר בגרש אחד.

יתכן שטעות היא בידי (ושמא תלוי הוא בשינויי התקופות, או שנתחלף לי בדדמי); יבוא השלישי ויכריע.

בפשטות זה הפסיק כאשר החלו להדגיש את שמות הספרים, או בכלל לעשותם בפונט אחר

לענ"ד, כדאי לחלק בין חזו"א (וח"ח) הבא כשם חיבור לבין זה הבא ככינוי למחבר עצמו. האחרון מצריך מירכאות, הראשון פחות.

ולכן:
- וראה חזון איש, שביעית א, א
- שיטת ה'חזון איש' לעניין שיעורים



באשר למירכאות כפולות או יחידות, האקדמיה לא הכריעה בנושא: https://hebrew-academy.org.il/category/ ... %95%D7%AA/

לענ"ד יש מקום לגרשיים רק בשמות ספרים נדירים ביותר או ארוכים וכדו' שיש מקום לטעות

[לעניין האקדמי' באתרם כתוב שכן נוהגים ולא הכריע גרש אחד או שתיים..., אולם כמדומני שכלליהם משתנים רבות במשך השנים ואפשר ואלה ואלה דברי אקדמי'...]