פורום אוצר החכמה

אולי זה נדוש, אבל בכ"ז אשמח לשמוע כיצד הרוב סוברים.

איני יודע אם אני מייצג את דעת הרוב, אבל עדיף לכתוב: "ענייני".
כל זמן שהכתיב המלא עוזר לקורא שלא יסתפק (אפילו שבריר שנייה) בקריאה הנכונה, צריך לנקוט בכזה כתיב. (אבל למשל, 'אישה' או 'קורבן', 'חוכמה' - אין צורך)

לטעמי, בספר תורני ממש (כלומר, לא רעיונות וסיפורים לפרשת השבוע) - עניני, ביו"ד אחת.

וכרגיל, כלל הברזל.

כבר מלתי אמורה התם, וליתר שאת ועֹז - אכפול אף עתה:
גא"מ.

סגי נהור כתב:לטעמי, בספר תורני ממש (כלומר, לא רעיונות וסיפורים לפרשת השבוע) - עניני, ביו"ד אחת.

וכרגיל, כלל הברזל.

לבי במערב כתב:כבר מלתי אמורה התם, וליתר שאת ועֹז - אכפול אף עתה:
גא"מ.

חד ברנש כתב:איני יודע אם אני מייצג את דעת הרוב, אבל עדיף לכתוב: "ענייני".
כל זמן שהכתיב המלא עוזר לקורא שלא יסתפק (אפילו שבריר שנייה) בקריאה הנכונה, צריך לנקוט בכזה כתיב. (אבל למשל, 'אישה' או 'קורבן', 'חוכמה' - אין צורך)

אני ממש מודה לכולם על ההתייחסות, יש"כ!
עד כדי כך יש אנשים שנצמדים לאקדמיה שראיתי כאלו שכתבו 'הכול'?

אוהב אוצר כתב:עד כדי כך יש אנשים שנצמדים לאקדמיה שראיתי כאלו שכתבו 'הכול'?

או שהם נלחצים מזה שהווארד מסמן להם זיגזג אדום....

וכי לא נאה ההבדל בין כול לכל - כול ציפור כל כנף.

זה הבדל בין חולם לקמץ קטן אבל החולם חסר

ואיך תדע שהחולם החסר הוא חולם?

באותה הדרך בה אבין שנו"ן ד'נח' חלומה היא ואינה קמוצה (ואל תשיבני שגם שם צ"ל כן, כי בזה לא נהגו כלל).

יען כי בכל התנ"ך שמו הפרטי של נח איננו כתוב בוי"ו ורק בתואר נוח כתוב בוי"ו - ואז אכן נכתוב נוח, להבדילו מנח השם.
משא"כ כל וכול שזוהי ממש אותה המילה ורק ניקודה שונה בסמיכות, היאך נכירנה אם לא נבדילנה?

על ידי כללי הדקדוק הפשוטים (כשם שבעל־הקריאה אינו זקוק לתוספת אותיות ונקודות בספר־התורה).

ואם יאמרו שאינם יודעים, הרי חסרון הניתן להמנות הוא.

נו, באמת!
רוצים להקל על הקורא, לא שיתחיל לחשבן!

כל השכנים, כל כך, כל הזמן, כל הכבוד, כל ישראל
וכל צבאם
בכל זאת, בכל אופן, בכל מקרה, בכל העולם, בכל מחיר
ככל הנראה, ככל שתרצה
לכל הפחות, לכל המשתתפים
מכל מלמדיי השכלתי; מכל מלאכתו אשר עשה; ארור אתה מכל הבהמה


הכול יקר, הכול בסדר, רציתי מהכול, סך הכול
קודם כול, יודע כול, כול יכול
יותר מכול, יקר מכול ידוע לכול, וצדק לכול
ידו בכול

לא ראיתי שכותבים כך

האם ידוע איך כתבו רבותינו הראשונים את המילים: ענין/עניין, קנין/קניין, מנין/מניין, וכדו'.
ברוב הספרים זה מופיע כידוע עם י' אחד, אבל בכל זאת יש לפעמים בכתבי יד של ספרי הראשונים שזה עם שתי יודי"ן,
האם יש בזה הבדל בין הארצות (ואם כך, יהיה מובן מה שלפעמים באותו חיבור יש כת"י עם כתיב מסויים, וכת"י אחר עם כתיב אחר),
לא בדקתי את הנושא לעומק, וזה נוגע לי שאני מהדיר לפעמים פירושים של ראשונים.
אשמח אם למישהו יש בזה ידיעות מפורטות.

ראה דברי הר"י קאפח שהובאו כאן.

ישעיהו כתב:האם ידוע איך כתבו רבותינו הראשונים את המילים: ענין/עניין, קנין/קניין, מנין/מניין, וכדו'.
ברוב הספרים זה מופיע כידוע עם י' אחד, אבל בכל זאת יש לפעמים בכתבי יד של ספרי הראשונים שזה עם שתי יודי"ן,
האם יש בזה הבדל בין הארצות (ואם כך, יהיה מובן מה שלפעמים באותו חיבור יש כת"י עם כתיב מסויים, וכת"י אחר עם כתיב אחר),
לא בדקתי את הנושא לעומק, וזה נוגע לי שאני מהדיר לפעמים פירושים של ראשונים.
אשמח אם למישהו יש בזה ידיעות מפורטות.

אשמח אם יהיה למישהו עוד מה לכתוב בזה