פורום אוצר החכמה

זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.

אשמח לצדדים ולדעות בעניין.

לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.

אשמח לצדדים ולדעות בעניין.

לכאו' נראה דהטעם שבש"ס כתוב 'טריפה', הוא כדי שלא יקראו בטעות 'טָרְפה' (שמשמעו 'היא טרפה את...'), ונוספה אות י' לסמן שאינו קמץ אלא צירי/סגול.
הלכך אולי יש לחלק בין ספר מנוקד, ששם אולי כדאי לכתוב 'טרפה', וספר שאינו מנוקד, ששם יש לכתוב 'טריפה'.

תא חזי כתב:

לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.

אשמח לצדדים ולדעות בעניין.

לכאו' נראה דהטעם שבש"ס כתוב 'טריפה', הוא כדי שלא יקראו בטעות 'טָרְפה' (שמשמעו 'היא טרפה את...'), ונוספה אות י' לסמן שאינו קמץ אלא צירי/סגול.
הלכך אולי יש לחלק בין ספר מנוקד, ששם אולי כדאי לכתוב 'טרפה', וספר שאינו מנוקד, ששם יש לכתוב 'טריפה'.

כ''נ פשוט. אבל שאלתי מצד כללי הדקדוק. לענ''ד גם נראה דאין לחוש כ''כ לטעות מעין זו בספר עליו קמשתעינא שכולו סובב הולך על הלכות טרפות.

בכל מקום בתנ"ך חסר ומסתבר שמשקלו חסר י' כמו "בהמה" ועוד כמה מלים, ואין טעם להסתפק בזה.
[מצד כללי הדקדוק לכאורה אין דרך להכריע. ויל"ע מה טעם באה תיבת "פליטה" לרוב עם י'.]
בספר על הלכות טריפות נכון להיצמד לדרך הכתיבה בש"ס ופוסקים.

לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.

אשמח לצדדים ולדעות בעניין.

למה אינך מסתפק באופן כתיבת התיבות מסופק (צ"ל מספק), תיבה (צ"ל תבה), עניין (צ"ל ענין).

...

מעשה רב - מתוך https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=27857

תרגום מילולי של הביטוי ביידיש: יו"ד - זה דבר טוב.
(ואולי הוא התכוון גם למשמעות הנוספת של יוד - יהודי).

ולהעיר, שבמילה זו - לבינה/לבנה - בשתי האפשרויות אפשר לטעות ולקרוא בניקוד אחר: לְבָנָה/לַבִּינָה (מתוך משלי ב,ג).

עזריאל ברגר כתב:מעשה רב - מתוך https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=27857

למען ידעו בנים יולדו - עמוד 96.png

תרגום מילולי של הביטוי ביידיש: יו"ד - זה דבר טוב.
(ואולי הוא התכוון גם למשמעות הנוספת של יוד - יהודי).

ולהעיר, שבמילה זו - לבינה/לבנה - בשתי האפשרויות אפשר לטעות ולקרוא בניקוד אחר: לְבָנָה/לַבִּינָה (מתוך משלי ב,ג).

מהדברים עולה כי עכ''פ ע''פ כללי הלשון י''ל טרפה?

אוהו, אשמח להכרעה בזה.
יש עוד כמה וכמה מילים על אותו משקל [של שאלה]

אוהב אוצר כתב:אוהו, אשמח להכרעה בזה.
יש עוד כמה וכמה מילים על אותו משקל [של שאלה]

אין לי הוכחה, אך תחושתי דנכון יותר לומר 'טרפה' וכפי שרמזתי לעיל.

אגב חיפשתי את שתי האפשרויות באוצר, ואמנם מספר השימוש ב'טריפה' באוצר כולו רב יותר, אך בגמ' חולין על מפרשיה 'טרפה' שכיח יותר..

הרי כך הוא (בלא י') בכל מופעי המילה בתנ"ך (ויצא לא, לט. משפטים כב, יב. שם, ל. צו ז, כד. אחרי יז, טו. אמור כב, ח. יחזקאל ד, יד. מד, לא. נחום ב, יג).

.

סגי נהור כתב:

לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.

אשמח לצדדים ולדעות בעניין.

למה אינך מסתפק באופן כתיבת התיבות מסופק (צ"ל מספק), תיבה (צ"ל תבה), עניין (צ"ל ענין).

ומדוע מקפידים אפוא לכתוב 'שלחן ערוך' בעוד בכתיבה שאינה תורנית אף החרדים לדבר ה' כותבים 'שולחן'? ההבדל בין חרדים לדתיים לאומיים בכתיבת נדה/נידה אשה/אישה? זו שאלה לא קושיא.

לכשיבקע כתב:מהדברים עולה כי עכ''פ ע''פ כללי הלשון י''ל טרפה?

מהדברים עולה שמסדר האותיות בבית הדפוס היה יותר רגיל בכתיבה אחת על פני האחרת.

אוהב אוצר כתב:אוהו, אשמח להכרעה בזה.
יש עוד כמה וכמה מילים על אותו משקל [של שאלה]

כבר נכתב למעלה שמצד הדקדוק לכאורה א"א להכריע בזה, ולא נוכל אלא להראות שבכ"מ במקרא חסר - הוא ועוד ממשקל זה, עיין בשמות שהובאו כאן אות צז.

כמדומה לי שיו"ד אחרי חיריק יותר שכיחה מאחרי צירי, ו"פליטה" נפלטה מן הכלל.