מזה כעשר שנים, מדי שנה בשנה 'מתווספים' לאוצר כחמשת אלפים ספרים חדשים.
אם נכנס קצת לחשבון, לא נוכל שלא להתפעל.
נניח ש....
1) יש 250 ימי עבודה בשנה. (אחרי שהורדנו שבתות וימים טובים, וחוה"מ, וערבי שבתות וכו').
2) יש 10 שעות עבודה בכל יום. (כל שעה = 60 דקות.)
ממילא = מדי חצי שעה נוסף ספר חדש.
זאת אומרת, כבר עכשיו אחרי שהוכרזה גירסה חדשה ויצאה לאור, כבר עובדים במרץ לקראת הגירסה הבאה שתצא בשנה הבאה. וכל חצי שעה נוסף ספר חדש.
10 שעות ביום = 20 ספרים. נכפיל את זה ב-250 יום, הרי יש לנו 5000 ספרים חדשים.
(כמובן, זה לא בן אדם אחד שעושה ספר אחר ספר, ודאי שזה כמה וכמה אנשים שעובדים, כל כמה בתחום שלהם, אבל זהו החישוב הממוצע).
ומה כולל עבודה על כל ספר ?
1) לאתר אותו.
2) לברר בקשר לזכויות.
3) לפרק אותו לדפים. (אולי לא את כולם)
4) לסרוק אותו.
5) להעביר עליו OCR.
6) לקטלג אותו.
7) לאנדקס אותו. (זה עושים על הרבה ביחד).
8) לבצע בתמונות חיתוך כותרות.
9) לרשום את ציוני הדפים.
10) ודאי שהחסרתי עוד הרבה פעולות. (בכל זאת, מעולם לא ביקרתי ב'מפעל' שלהם).
וכל חצי שעה מופיע ספר חדש.
היה יותר מענין אם אחד מאנשי הצוות יוסיף בתיאורים נוספים של סדרי העבודה.
... לנו המשתמשים נשאר רק .... להתלונן.
שאלה: האם יגמרו פעם את כל הספרים, או שאין להם סוף.
חלום: שההוצאות הגדולות כמו עוז והדר, וארטסקרול, יצרפו את פירות עבודתם לאוצר.
בכל אופן, ודאי שזכות מיוחדת יש למקימי המפעל האדיר הזה (כן, אני יודע שהם גם מקבלים כסף ע"ז), שזה גילוי מיוחד של ריבוי התורה באופן שלא היה מעולם. ושכרם כפול ומכופל מן השמים.
תבורכו לעד.