אלון גורן כתב:האם בנוסח אשכנז גם יש שאומרים בברכת אשר יצר "אפילו שעה אחת"?
נוטר הכרמים כתב:ג. מפי השמועה למדתי על מרן בעל אבי עזרי, שכאשר למד את דברי השע"ת (שער ג פיסקא קס) שענין שונאי ה' נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצוות וכו'. אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה, וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את השם ויראים מלפניו וכו', יעו"ש שהאריך, מגודל ענוותנותו ויראת חטאו שוב לא הוה ניחא ליה לומר בברכת המינים: וכל אויבך מהרה יכרתו, כאילו מתפלל הוא על עצמו ח"ו, וחיזר אחר נוסח אחר, ומה עלז ושמח כאשר מצא בנוסח ספרד: וכל אויבי עמך, ומאז שינה לומר כנוסח זה.
ופשוט שכונתו על המשמיטים כל תיבות אלו וכסא דוד עבדך ואולי כך היה נוסח המוסתערבים.תשכון בתוך ירושלם עירך כו' וכסא דוד עבדך כו' כצ"ל שלא כאותם שמדלגים וכסא דוד עבדך ואומרים שאינה מעין ברכה זו אלא מעין ברכת את צמח דוד עבדך כו' ופעם א' נסתכל מוז"ל במצח אדם א' וא"ל שכל ימיך לא התפללת תפלת י"ח שלימ' והיה זה בשביל שהיה מדלג וכסא דוד עבדך והודה לו האיש ההוא שכך היה נוהג.
איש_ספר כתב:נוטר הכרמים כתב:ג. מפי השמועה למדתי על מרן בעל אבי עזרי, שכאשר למד את דברי השע"ת (שער ג פיסקא קס) שענין שונאי ה' נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצוות וכו'. אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה, וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את השם ויראים מלפניו וכו', יעו"ש שהאריך, מגודל ענוותנותו ויראת חטאו שוב לא הוה ניחא ליה לומר בברכת המינים: וכל אויבך מהרה יכרתו, כאילו מתפלל הוא על עצמו ח"ו, וחיזר אחר נוסח אחר, ומה עלז ושמח כאשר מצא בנוסח ספרד: וכל אויבי עמך, ומאז שינה לומר כנוסח זה.
הרי זה דומה, לדברי הגר"א שהובאו בחיי אדם ובמע"ר שאין לומר וכל עושי רשעה כי אדם אין בארץ וכו' אלא וכל הרשעה. אלא שכל ההגהות סביב ברכת ולמלשינים כמוהם כתיקון בגד מוטלא.
בור ועם הארץ כתב:"מנהג" זה מוזכר בארחות יושר להגרח"ק שליט"א.
איש_ספר כתב:שמעתי על גאון וצדיק אחד זצ"ל מעדת הפרושים שבירושלים שהיה נוהג בעצמו ומעורר אחרים על כך לומר בברכת ולירושלים וכסא דוד עבדך ודלא כנוסח אשכנז שמשמיטים תיבך עבדך, וחילה דידיה מדברי האר"י שהחמיר בזה מאד. אלא שהמעיין בדברי האר"י יראה שטעה בזה, ואין כונת האר"י להדגיש אמירת עבדך כלל. ז"ל בשעה"כ:ופשוט שכונתו על המשמיטים כל תיבות אלו וכסא דוד עבדך ואולי כך היה נוסח המוסתערבים.תשכון בתוך ירושלם עירך כו' וכסא דוד עבדך כו' כצ"ל שלא כאותם שמדלגים וכסא דוד עבדך ואומרים שאינה מעין ברכה זו אלא מעין ברכת את צמח דוד עבדך כו' ופעם א' נסתכל מוז"ל במצח אדם א' וא"ל שכל ימיך לא התפללת תפלת י"ח שלימ' והיה זה בשביל שהיה מדלג וכסא דוד עבדך והודה לו האיש ההוא שכך היה נוהג.
אתנחתא כתב:(באמת יש כאן "אחליפו דוכתיהו" - שכן בדרך כלל יש לראות קו מתוח בין מנהג א"י לבין מנהג אשכנז לבין מנהג ספרד שיש קו מתוח למנהג בבל, והרואה בנוסחאות א"י יראה שנהגו בנוסחאותיהם בתפילותיהם ובברכותיהם בשיחרור רב והירבו להוסיף פיוט בתוך התפלה עד שהרחיבו תפילותיהם כפי שניכר בעליל בסידוריהם שעלו מהגניזה, אך לא כן בבבל, שלא הוסיפו, והנה לגבי זה אעפ"י שאכן הפיוט קבלו בני אשכנז מא"י, אך ההקפדה בנוסח התפלה היא כמו בבבל. ולא רק זה אלא לפי מסורת חסידי אשכנז קיבלו נוסח התפלה של אשכנז מבבל דוקא כפי שמתואר בשלשלת הידועה. ואילו בספרד נהגו בקו זה כמו בא"י הקדום שלא הקפידו כל כך על הנוסח)
גם בענין שמו"ת שינה החזו"א מהנהוג וקרא מקרא-תרגום-מקרא ואמר שנוהג כך, משום שכך מבין יותר טוב.
דהנה ידוע שמעיקר הדין ראוי לשבת בקדושא דסידרא, כך מובא בפוסקים.
אולם החזו"א בהגיעו ל"קדוש קדוש קדוש" קפץ ונעמד, והסביר אח"כ דהגם שצריך לישב מ"מ אין הוא יכול לשבת על מקומו לגודל מעלת ורוממות תפילה זו.
הגם שיש לחלק בין שינוי נוסח לשינוי הלכתי ואכמ"ל.
ושרי ליה מריה לר' דוד אבודרהם שלעז ע"ז ואמר שהמנין הלז אינו מועיל אלא למי שעשאו לא לזולתו מפני שראה שאין כל ישראל שוין כנוסח התפלה תיבה בתיבה מלה במלה ועם שזה אמת מ"מ הועיל לעצמו שכר כוונה טובה ולזולתו שהודיע חשבון תיבות של כל ברכה כי בלי ספק אנשי כה"ג שתקנוה הקפידו מאד על מנין התיבות ויונח שלא כוונו לרמוז דבר במנינם מ"מ בודאי דקדקו בלשון שיהא שפה א' ברורה שמורה לכלל ישראל בהשואה גמורה כמ"ש הר"מ ז"ל ואם בהמשך הזמן וברוב העתקות שנעשו בצוק העתים וע"י עירוי מכלים לכלים שונים נשתנו הנוסחאות בין המקומות הרחוקות ממזרח למערב אשמת הסופרים והמעתיקים היא ואעפ"כ לא שלטה כ"כ רק לחלק הנוסח לשתים דרך כלל כי כל ישראל המפוזרים בגולה הידועה לנו נחלקים למערביים ולמזרחיים ובארצות הללו המערביות נכללים האשכנזים וספרדים ובהן נמצאו נוסחאות במאומה שאין בהם קפידא בענין כ"כ מה שאינו חידוש כמו כן ואעפ"כ הא' בודאי טעה ולא יפה עשה ששינה מאומה מל' שתקנו האבות הזקנים הקדושים וקבעוהו לצבור אם כי אמנם הותר להוסיף באמצעיות לחדש בהם דבר וזהו עיקר תפלה של תורה אבל לא לשנות מאומה בצבור ומחמת שאין לנו ידיעה ברורה ביד מי הקבלה הנאמנה הראשונה בזה לכן כל אחד מחזיק בשלו ועושה לו סמוכות מה שיוכל ואם האחד מצא סמך והאחר אינו מוצא הרי ראיה שיפה כחו של זה כ"ש אחר שבני אשכנז מוחזקין בקבלתן כמ"ש הרא"ש בתשובה יותר הרבה מהספרדים עם שנודע גזעם מגלות ירושלים גם היו להם גאוני בבל מורים ומלמדים כגון ר' משה ור' חנוך בנו ומן אז והלאה העמידו ת"ח גדולים בתורה אך קודם זה היו ריקנים מאד לא נתפשט ביניהם התלמוד לפני זה כלל משא"כ בנ"י שבאשכנז שלא פסקה מהם ישיבה דור אחר דור מימות החורבן ונתנו נפשם על ידיעת ושמירת התורה על הנכון אלא שאח"כ מצאו אותם רעות רבות וצרות שכמעט נשתכחה תורה באשכנז והלואי שהיו הדורות הראשונים כותבים על ספר מספר מנין התיבות של התפלות והברכות כמו שהיו תפוסות בידיהם בודאי היו מועילים הרבה לעצמם ולבאים אחריהם כדרך שעשו פרי בעלי המסור' במקרא אלא שיש לנו ללמד זכות עליהם כי מרעה אל רעה יצאו לא שקטו ולא נחו ע"כ לאנסם שכחו ואיך שיהי' מנין התיבות ודאי לא דבר רק הוא והרי גם בזוהר עסק בו לכן יש להפליא מהב"י שחשב דברי הרד"א כדאין להכניסם לביתו הגדול אכן אני בתומי אלך בעקבות הראשונים הסופרים ומונים כל תיבות תפלות וברכות שהנחילונו האבות והזקנים
האם הרב קוק לא נהג כהגר"א שאין היחיד (הקהל) אומר אלא קדוש ברוך וימלוך?דראל כתב:כנגד דברים אלו, נראה שכדאי להזכיר את דברי הרב קוק על צערו הגדול שאינו יכול לומר 'כתר', בגלל הקפדתו על נוסח אשכנז.
דראל כתב:כנגד דברים אלו, נראה שכדאי להזכיר את דברי הרב קוק על צערו הגדול שאינו יכול לומר 'כתר', בגלל הקפדתו על נוסח אשכנז.
איש_ספר כתב:נזכרתי שבשנים האחרונות יצא ספר שבו נרשמו פסקיו והנהגותיו של הגרי"ח זוננפלד, ובין היתר נרשם שהיה הולך לשמוע קדושת כתר. בראש הספר באו הערות של ר' אביגדור נבנצאל והוא מעיר שם שלכאורה אם היחיד אינו אומר רק קדוש ברוך וכו' אז מה טעם בכך. אך באמת לא נראה לי שצריך להיות מקובל גדול כדי להבין שבחינת קדושת כתר אינה רק בפסקת כתר וכו' אלא בקדושה כולה.
אתנחתא כתב:איפה בדיוק מובא בפוסקים שזה פשוט דין שצריכים לשבת בקדושה דסידרא?
(ברמב"ם כשמתאר סדר התפלה משמע שאז הציבור יושב, אך לא ראיתי בטור שו"ע וכו' כדבר הלכתי)
נוטר הכרמים כתב:אלון גורן כתב:האם בנוסח אשכנז גם יש שאומרים בברכת אשר יצר "אפילו שעה אחת"?
אכן ראיתי דבריך ונזכרתי במעשה רב נוסף המובא בספרו של הגה"צ רבי ראובן מלמד זצ"ל, שם מסופר על רבו המובהק המשגיח רבי יחזקאל זי"ע בעל אור יחזקאל שהיה מוסיף מילים אלו בשביל ההתעוררות...
יין המשמח כתב:1. עיין בתחילת שער הכולל על הדיוק הגדול שישנו בכל תיבה ואות בתפילה - (ובפרט) בנוסח חב"ד.
2. בס' מעשה מלך מובא שהרבי מליובאוויטש מתרומם מעט בקדוש כו' של ברכות ק"ש.
הוגה ומעיין כתב:איש_ספר כתב:ופשוט שכונתו על המשמיטים כל תיבות אלו וכסא דוד עבדך ואולי כך היה נוסח המוסתערבים.
כן הוא נוסח חלק מא"י הקדום, סידור רס"ג וסדר תפילות לרמב"ם, וכנראה לשון "אולי" שכתבת הוא רק לענין זה שעד זמנו של האריז"ל נהגו המוסתערבים יושבי הארץ כנוסח א"י הקדום. חלק אחר מבני א"י היו מצרפים "ולירושלים" עם "את צמח דוד" וחותמים "אלו' דוד ובונה ירושלים" (תוס' רי"ד תענית יג: ד"ה אלא שזה, ספר המכריע ד"ה אלא שזה), ונוסח דידן משולב מב' המנהגים עפ"י פשט, וסוד יש בו כדברי האר"י. וע"ע פירושים וחידושים בירושלמי לחכם גינצבורג (היה באוצר וכמדו' שהוסר) ברכות פ"ד ה"ג.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים