אספקלריא כתב:על שאנו מודים לך, זה הנוסח המקורי מדורי דורות.
והסידורים שנדפס בהם על שאנחנו מודים לך, זה בעקבות המתקנים שתיקנו שיהיה לשון של תורה, ("אנו" זה לשון חז"ל), או שתיקנו בעקבות מש"כ בהלכות ברכת המזון או"ח ריש סי' קפ"ז שצ"ל "אנחנו" מודים לך, שלא יהיה משמעות לשון אנינות (כדכתיב "ואנו" הדייגים).
עיין "אליה רבה" שכתב בענין זה בשני מקומות, באו"ח סי' קל"ב לגבי "עלינו לשבח" שאומרים ואנחנו כורעים, ולא "ואנו" שהוא לשון אנינות, (בשם מטה משה סי' רי"ב, ומקורו בס' כל בו סי' קכ"ב, ע"פ הפסוק "ואנו הדייגים"), וכן כתב בסי' קפ"ז לגבי "ברכת המזון" שאומרים אנחנו מודים לך, ולא "אנו" שהוא לשון אנינות. [כמדומה שראיתי מקשים שאפשר שקפידת ה"כל בו" היא רק שלא לומר "ואנו" (עם ו'), שכן הוא בפסוק שם, אבל אין קפידא לומר "אנו" בלי ו'].
אספקלריא כתב:וכמדומני שראיתי מי שהתרעם על המדפיסים ששינו בכל התפילה "אנחנו" במקום "אנו".
באופן כללי בכל התפילות, יש "מתקנים" ששינו לשונות שאינם לשון מקרא (וחשבו שזה לשון ארמי), ובאמת הוא לשון חז"ל.
ויש "מדפיסים" ששינו בעקבותיהם בכל הסידור, "אנחנו" במקום "אנו". (ויש מקומות ש"שכחו" לתקן, ונשארו כך עד היום).
ועיין בסידור "אוצר התפלות", בריש תפילת שחרית, בתפילת "רבון כל העולמים", בענין אם אומרים "מה אנו מה חיינו" או "מה אנחנו", ראה שם מש"כ בפירוש "עיון תפלה", ד"ה מה אנו, וז"ל:
מה אנו. כצ"ל וכ"ה בגמרא יומא פ"ז ב' וכ"ה בתדב"א רבה פ' כ"א וכ"ה בסדור רב עמרם ובאבודרהם ובסדור הרמב"ם בתפלת נעילה ובכל סדורי התפלה הקדמונים. ובעלי הלשון האחרונים תקנו לשון חז"ל ע"פ לשון המקרא מה
אנחנו, אך יותר נכון להתפלל באותה הלשון שהתפללו מתקני התפלה, ויפה שיחתן של אבות ממליצתן של בנים, ... ודע כי בפזמון לשני בתרא ... ובפתיחה לסליחות ... ובודוי ליוה"כ "כי
אנו עמך" ובסדורי הרוו"ה והריצ"מ גם בתפלת נעילה שכחו לתקן ויניחום כמו שהם. ... וראה מש"כ במודים דרבנן בתפלת שמו"ע. עכ"ל. [ועיי"ש במודים דרבנן שהביא שהגירסא בגמרא סוטה דף מ' ע"א וחז"ל וגאונים וראשונים "על
שאנו מודים לך", ועיי"ש מה שהאריך].
ומה שהביא "בעלי הלשון האחרונים", ראה סידור "סדר עבודת ישראל" בתפילת "רבון כל העולמים" שם עמ' 44 (מש"כ בשם "ויעתר יצחק" הידוע).