המייחד כתב:מאידך גיסא ישנו הסיפור עם שמעון הפקולי ושמואל הקטן דמשמע ששמואל הקטן קבע נוסח של ממש, וכן ממה שאמר ר"ח אי לאו דאמרינהו אנשי כנסת הגדולה, ומשמע שקבעו בה נוסח.
יעקובי כתב:לשאלת הרועה:
הריעב"ץ בלוח אר"ש (סי' קנ"ט) כתב: "וברכת המינים... שמואל הקטן שתיקנה, כבר נודע בתלמוד ונתפרסם מענינו, שהיה קרוב למדרגת הנבואה, ופעם אחת שכחה, והשקיף בה שתים ושלש שעות (א"ה, כדאיתא ברכות כ"ט ע"א) עם שהוא תקנה והמציאה, מכלל שיש בה כוונות נסתרות וסודות גדולות נרמזות בתיבותיה ואותיותיה... ולא הרשה לעצמו לאמרה [בכל] לשון שיזדמן".
המעיין כתב:ומביא ראייה חזקה. האם להרועה יש תשובה לראייתו?
משולש כתב:הריני לחלוק על דברי יעקובי במה שכתב כביכול יש שיטה יחידאה של הרוקח ודעימיה מול שיטת הרשב"א ואבודרהם שהתקבלה בכל מקום.
זה אינו, דכל פוסקי אשכנז וגם רוב פוסקי ספרד (ובפרט אחרי האריז"ל שקבע י"ב שערים שמי שמתפלל בתפילה נוסח עדה אחרת לא עולה תפילתו השמימה, והובא בהרבה פוסקים כולל המשנ"ב) כולם אומרים שלא לשנות שום מילה בתפילה המסורה עתה בידינו. כל עדה ועדה כמסורת המקובלת אצלה.
ומה שניסה לרכך את אזהרת הרוקח וחסידי אשכנז גם זה ברור להיפך למעיין בדבריהם לאורך כל הסידור.
משולש כתב:איני בטוח שהאריז"ל התפלל בי"נ בנוסח אשכנז, יותר נראה לי שהוא התפלל "עם האשכנזים" (כדי לומר עמם את פיוטי הקליר שנתייסדו על דרך האמת). אבל התפלל בנוסח קבוע כל ימות השנה. אם אתה חולק עלי נא הבא את ציטוט דברי החיד"א.
משולש כתב:אם התפלל בנוסח האשכנזים רק מחמת מנהג המקום, אז אין שום ראיה שהוא סבר שזה לא מאנשי כנסת הגדולה.
בשו"ת יוסף אומץ סי' כ' אות ב' כתב:דע כי מצד הסברא תשכיל דודאי אשכנזי וספרדי ואיטלקי וכיוצא, כל אחד שיתפלל בסדר תפלה יוצר וי"ח ברכות באיזה נוסח משלשתן יצא ידי חובתו, ומי לנו גדול מרבינו האר"י ז"ל שהוא היה אשכנזי ממשפחת מהרש"ל ז"ל וכל השנה היה מתפלל בנוסח ספרדים זולת בימים נוראים כמדובר בספר הכוונות.
בשו"ת חיים שאל סי' כ"ח כתב:ועל השנות המנהגים בין ספרדים לאשכנזים ואיטלקים וכיוצא, כבר כתב רבינו האר"י ז"ל שכל אחד הוא לפי שרש השבט לו ויניקתו והשפעתו והם דברים העומדים ברומו של עולם ולכן אין לזוז כל אחד ממנהגו. אמנם לענין דינא אם ספרדי התפלל כנוסח תפלת האשכנזים ודאי יצא ידי חובתו והכי מסיק הרב שער אפרים סי' י"ג. ומכל מקום, לפי דברי רבינו האר"י ז"ל אין להניח מנהגי אבותיו שהם כפי אורות שפע הנמשך לשבטם כאמור.
משולש כתב:על כל פנים האריז"ל אומר שהמתפלל בנוסח עדה אחרת. (וכ"ש המשנה תיבות מדעתו) תפילתו אינה עולה השמימה.
הרועה כתב:האזהרות שלא לשנות שום מילה וכו' אינן קביעות שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את הנוסח.
האריז"ל התפלל בימים נוראים בנוסח אשכנז ובימים רגילים בנוסח ספרד, כפי שכותב הרחיד"א.
משולש כתב:על כל פנים האריז"ל אומר שהמתפלל בנוסח עדה אחרת. (וכ"ש המשנה תיבות מדעתו) תפילתו אינה עולה השמימה.
וכך כתבו רוב הפוסקים. ודברי הרשב"א והאבודרהם נדחו ברוב הפוסקים.
שימען כתב:זכור לי שבשו"ת מהרשד,ם כתב שאין שום בעיה לשנות נוסח ושבעל התניא הביאו באגרותיו כנימוק להיתר לשנות לנוסח ספרד.
מי יימר שבנוסח התפילה עצמו לא התפלל כפי שיטתו, שהרי מה שבא לביה"כ האשכנזי היה בשביל פיוטי התפילה של הקלירהרועה כתב:האזהרות שלא לשנות שום מילה וכו' אינן קביעות שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את הנוסח.
האריז"ל התפלל בימים נוראים בנוסח אשכנז ובימים רגילים בנוסח ספרד, כפי שכותב הרחיד"א
סכינא חריפא כתב:מי יימר שבנוסח התפילה עצמו לא התפלל כפי שיטתו, שהרי מה שבא לביה"כ האשכנזי היה בשביל פיוטי התפילה של הקלירהרועה כתב:האזהרות שלא לשנות שום מילה וכו' אינן קביעות שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את הנוסח.
האריז"ל התפלל בימים נוראים בנוסח אשכנז ובימים רגילים בנוסח ספרד, כפי שכותב הרחיד"א
סכינא חריפא כתב:ולגוף הויכוח של ר' משולש עם הרב הרועה לא הבנתי גם אם האר"י סבר שא' מהם הוא של כנה"ג אבל כיון שנשתכח מאיתנו איזה למה לא יעדיף לפעמים את זה או את זה?
ור"י אלברצלוני בספר העיתים מתקיף מאד את המנהגמשולש כתב:הרוקח מביא את "הכל יודוך" כנוסח קבוע לשבת, ומביא על זה הרבה דרשות ורמזים. וכנראה דורשי רשומות שידעו את הסודות של התפילה הכניסו את הנוסח הזה שם בדקדוק.
הצד השווה בין פיוטי הקליר לבין הכל יודוך, ששניהם נתקנו בדקדוק גדול ורמוזים בהם סודות עמוקים.
משולש כתב:הרוקח מביא את "הכל יודוך" כנוסח קבוע לשבת, ומביא על זה הרבה דרשות ורמזים. וכנראה דורשי רשומות שידעו את הסודות של התפילה הכניסו את הנוסח הזה שם בדקדוק.
הצד השווה בין פיוטי הקליר לבין הכל יודוך, ששניהם נתקנו בדקדוק גדול ורמוזים בהם סודות עמוקים.
ברזילי כתב:כנ"ל, מנהג א"י ומנהג אשכנז הקדמון היה להחליף את נוסח ברכות העמידה בנוסח פיוטי, ודלא כ"תורה אחת לכולנו" של מהרשד"ם, ולא הקפידו אלא על החתימות.
אגב, זה זמן כביר תמהתי על מה שבזמננו מקפידים שאין משנים את נוסח הברכה הקבוע, ואילו בברכת יוצר של שבת אומרים הכל (למיטב ידיעתי) את נוסחת הכל יודוך שהיא תוספת פיוטית לשבת (ואינה נזכרת בסדר התפילה לרמב"ם, למשל)) ואין מקפידים להשאיר את הנוסח הרגיל על מכונו, ומה בין אל-אדון לפיוטי הקליר?
ברזילי כתב:(אגב, בהיותי ברומא ראיתי שגם ברכת מעריב ערבים משונה אצלם בליל-שבת)
צופר הנעמתי כתב:ברזילי כתב:כנ"ל, מנהג א"י ומנהג אשכנז הקדמון היה להחליף את נוסח ברכות העמידה בנוסח פיוטי, ודלא כ"תורה אחת לכולנו" של מהרשד"ם, ולא הקפידו אלא על החתימות.
אגב, זה זמן כביר תמהתי על מה שבזמננו מקפידים שאין משנים את נוסח הברכה הקבוע, ואילו בברכת יוצר של שבת אומרים הכל (למיטב ידיעתי) את נוסחת הכל יודוך שהיא תוספת פיוטית לשבת (ואינה נזכרת בסדר התפילה לרמב"ם, למשל)) ואין מקפידים להשאיר את הנוסח הרגיל על מכונו, ומה בין אל-אדון לפיוטי הקליר?
למה לא תשאל כבר על אל ברוך? ולעמשה כבר מבואר בגאונים שכל קדושת יוצר היא תוספת שאינה ממין הברכה. אבל מהפוסקים נראה שסברו שכל זה הוא גם מעיקר תקנת אכה"ג.ברזילי כתב:(אגב, בהיותי ברומא ראיתי שגם ברכת מעריב ערבים משונה אצלם בליל-שבת)
נוסח זה מובא כבר ברס"ג.
אפרקסתא דעניא כתב:אם תעיין קצת בנוסחאות הגניזה תווכח שאין מקור קדמון לכך שאסור לשנות שום תיבה.
ברזילי כתב: כנראה, היא שמעולם לא היתה שום הסתייגות מהוספת פיוטים ושינוי נוסחאות כל עוד הם מענין הברכה. הקליר וחבריו, וממשיכיהם באשכנז, נהגו להוסיף ולשנות גם בלי להצמד לענין הברכה.
אינני יודע מתי בדיוק הפסיקו באשכנז את החלפת הברכות בפיוט, והנהיגו רק לומר את הפיוט כהוספה, האם בזמן הרוקח עדיין אמרו שבעתות ותקיעתות במקום הנוסח הרגיל? על הוספה אין כל כך טענה, שהרי גם אחרי דברי הרוקח, הלכה פסוקה היא אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף (ואמנם רבים מהפיוטים אינם מענין הברכה, אבל זה נידון לעצמו. מבחינת עצם ההוספה אין מי שחולק על היתרה).משולש כתב:ברזילי כתב: כנראה, היא שמעולם לא היתה שום הסתייגות מהוספת פיוטים ושינוי נוסחאות כל עוד הם מענין הברכה. הקליר וחבריו, וממשיכיהם באשכנז, נהגו להוסיף ולשנות גם בלי להצמד לענין הברכה.
ולטעמיך איך חסידי אשכנז סותרים את עצמם, שמצד אחד הם אוסרים לשנות שום תיבה, ומצד שני הם תומכים באמירת פיוטים?
ומוכרחים לומר שהאזהרה לא לשנות שום תיבה לא חלה על פיוטים. או מצד שהם לא נאמרים בקביעות כל יום, או מצד שגם הם נתחברו על פי סודות ורמזים עמוקים. או שתי הסיבות הנ"ל גם יחד, או סיבה שלישית שאיני יודע.
ברזילי כתב:אינני יודע מתי בדיוק הפסיקו באשכנז את החלפת הברכות בפיוט, והנהיגו רק לומר את הפיוט כהוספה, האם בזמן הרוקח עדיין אמרו שבעתות ותקיעתות במקום הנוסח הרגיל? על הוספה אין כל כך טענה, שהרי גם אחרי דברי הרוקח, הלכה פסוקה היא אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף (ואמנם רבים מהפיוטים אינם מענין הברכה, אבל זה נידון לעצמו. מבחינת עצם ההוספה אין מי שחולק על היתרה).משולש כתב:ברזילי כתב: כנראה, היא שמעולם לא היתה שום הסתייגות מהוספת פיוטים ושינוי נוסחאות כל עוד הם מענין הברכה. הקליר וחבריו, וממשיכיהם באשכנז, נהגו להוסיף ולשנות גם בלי להצמד לענין הברכה.
ולטעמיך איך חסידי אשכנז סותרים את עצמם, שמצד אחד הם אוסרים לשנות שום תיבה, ומצד שני הם תומכים באמירת פיוטים?
ומוכרחים לומר שהאזהרה לא לשנות שום תיבה לא חלה על פיוטים. או מצד שהם לא נאמרים בקביעות כל יום, או מצד שגם הם נתחברו על פי סודות ורמזים עמוקים. או שתי הסיבות הנ"ל גם יחד, או סיבה שלישית שאיני יודע.
ברזילי כתב:אימת נוראותיך הוא לרבי משה בן קלונימוס מלוקא, ומכל מקום למדנו מכאן כי על אף שאזהרות הרוקח נתלו בכך שהנוסח הוא מקובל מאנכה"ג, לא נמנעו מלהחליף את הנוסח גם בפיוטים שנכתבו באיטליה או אשכנז יותר מאלף שנה אחרי אנכה"ג. דומני שהעולה מזה הוא שאזהרת הרוקח משמעה שלא יבוא כל אחד ואחד ליסד נוסח כאוות נפשו (תוספת שאינה קבועה ודאי לא באו לאסור, שהרי היתרה מפורש בש"ס ובפוסקים), ויש להשתמש בנוסחאות שיוסדו מפי גדולים. הייחוס לאנכה"ג אינו בדווקא.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים