וע' להמבי"ט בס' בית אלהים (שער היסודות פרק לח) שכ', שמזמן משה עד אנשי כנה"ג היתה השכינה נגלית במקום הקרבן, ולכן כל אחד היה מתפלל לבדו כפי צחות לשונו, ותפלת היחיד ג"כ היתה נשמעת להקב"ה, ולא היו ישראל מתקבצים ערב ובקר וצהרים להתפלל בצבור במקום מיוחד. אלא כל אחד היה מתפלל ביחיד בביתו, ולכן לא מצאנו בתנ"ך זכר לתפלת צבור, עד לאחר החרבן שתקנו אנשי כנה"ג י"ח ברכות ודברים שבקדושה שאינן בפחות מעשרה, ומימות משה לא היה ש"צ חוזר התפלה כיון שלא היה נוסח מיוחד לתפלה עד בוא אנשי כנה"ג וכו'. ע"ש. ולכאו' ק"ק ממ"ש (בברכות ז:) א"ל ר' יצחק לרב נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא, א"ל לא יכילנא, א"ל ליכנפי למר עשרה וליצלי, א"ל טריחא לי מילתא, א"ל ולימא מר לש"צ דבעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעי למר, א"ל מאי כולי האי, א"ל משום דא"ר יוחנן משום רשב"י, מ"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ע"כ. הא קמן דדריש מקרא דדוד דבשעה שהצבור מתפללים הוי עת רצון, וכן רב אחא דריש התם מקרא דישעיה בעת רצון עניתיך, וגרסינן תו התם, אמר ר"ל כל מי שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיה יב) כה אמר ה' על שכני הרעים וכו', ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' הנני נותשם מעל אדמתם. אלמא שגם אז היו נאספים להתפלל בבהכ"נ. וה"נ אמרינן התם (ברכות ו) תניא אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ"נ שנא' (במלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. וע"ע בירושלמי (ר"פ אין עומדין). ע"ש. ודוחק לומר דהני קראי כולהו אסמכתא בעלמא, וכדי נסבה. וצ"ע. וע' בירוש' (פ"ד דברכות סוף ה"ד) דמוכח שגם בבית ראשון היו עולים ומתפללים בבהמ"ק. ע"ש.
קורא עכביש כתב:אבקש משניכם להיות יותר ספציפי ולציין מראה מקום מדוייק כי יגעתי ולא מצאתי.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים