בן אדם כתב:לפי פשוטו, דרך הפיוטים לשנות לשונו בכפילות עניינו לתפארת המליצה. ולאו דוקא שיש כוונה מיוחדת בשינויו.
אש משמים כתב:בן אדם כתב:לפי פשוטו, דרך הפיוטים לשנות לשונו בכפילות עניינו לתפארת המליצה. ולאו דוקא שיש כוונה מיוחדת בשינויו.
לא נראה לומר כן כשכל לשון בעל משמעות אחרת לגמרי.
נשר כתב:ברמב"ן בפרשת שלח כתוב מה החילוק בין אפס לאין.
בן אדם כתב:נשר כתב:ברמב"ן בפרשת שלח כתוב מה החילוק בין אפס לאין.
בנוסח עלינו מביאים ראיה על 'אפס זולתו' מפסוק 'וידעת ה' ... כי ה' הוא אלקים אין עוד'. ופשוט שזה אותו משמעות
גם בישעיהו מה יד כתוב כפל לשון "וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ: "אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד, אֶפֶס אֱלֹהִים..."
איש גלילי כתב:בן אדם כתב:נשר כתב:ברמב"ן בפרשת שלח כתוב מה החילוק בין אפס לאין.
בנוסח עלינו מביאים ראיה על 'אפס זולתו' מפסוק 'וידעת ה' ... כי ה' הוא אלקים אין עוד'. ופשוט שזה אותו משמעות
גם בישעיהו מה יד כתוב כפל לשון "וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ: "אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד, אֶפֶס אֱלֹהִים..."
אין שום סתירה בין זה לדברי הרמב"ן, כי זה תלוי בהקשר.
נשר כתב:לגבי עלינו לשבח, יתכן שהראיה היא לא על המילים האחרונות אפס זולתו אלא על כל המשפט "...הוא אלוקינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו...
נשר כתב:ואם כבר הבאנו את דבריו,
את תחילת הקטע הוא ביאר כך:
אין ערוך - בעוה"ז, בעולם הזה התפיסה לשנו היא תפיסה של ערכים, לתת לכל דבר את הערך הנכון. אבל האדם תופס את עצמו כמציאות.
אין זולתך - בעולם הבא. רק בעולם הבא יש מושג של "ביטול היש", - אין זולתך.
סגי נהור כתב:נשר כתב:ואם כבר הבאנו את דבריו,
את תחילת הקטע הוא ביאר כך:
אין ערוך - בעוה"ז, בעולם הזה התפיסה לשנו היא תפיסה של ערכים, לתת לכל דבר את הערך הנכון. אבל האדם תופס את עצמו כמציאות.
אין זולתך - בעולם הבא. רק בעולם הבא יש מושג של "ביטול היש", - אין זולתך.
אינו חידוש שלו, וכל זה מבואר היטב במ"מ שציין הרב דרומי לעיל.
אשתדל בל"נ בהמשך לרשום כאן סיכום קצר של המבואר שם.
נשר כתב:סגי נהור כתב:כל זה מבואר היטב במ"מ שציין הרב דרומי לעיל.
אשתדל בל"נ בהמשך לרשום כאן סיכום קצר של המבואר שם.
אדרבה, נשמח לראות.
הסתפקתי האם זהו המקור, כי בכל זאת, להגיד שבעוה"ז אי אפשר להגיע לביטול היש, לא נשמע מבעל התניא, אם כי ודאי שאפשר להסביר ולבאר.
ישר כח.
נשר כתב:אני לא חושב שזה סותר אלא זה הכוונה.
הגר"מ שפירא הביא את דברי הרמב"ן לבאר את המילים בתפילה אפס בלתך גואלנו לימות המשיח, שבקטע הנ"ל יש ארבע דרגות של השגה, והדרגה של אפס בלתך, היינן השגה שלא יכול להיות אחרת וזה יהיה רק בימות המשיח. כעת זה רק בידיעה ולא ברמה של השגה.
לגבי עלינו לשבח, יתכן שהראיה היא לא על המילים האחרונות אפס זולתו אלא על כל המשפט "...הוא אלוקינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו.
הביאור הנ"ל גם מדוייק בפסוק - וידעת היום והשבות אל לבבך - מה שהאדם יכול להגיע כאן בעוה"ז זה רק להשגה של אין עוד אבל לא ל-"אפס זולתו".
ואם כבר הבאנו את דבריו,
את תחילת הקטע הוא ביאר כך:
אין ערוך - בעוה"ז, בעולם הזה התפיסה לשנו היא תפיסה של ערכים, לתת לכל דבר את הערך הנכון. אבל האדם תופס את עצמו כמציאות.
אין זולתך - בעולם הבא. רק בעולם הבא יש מושג של "ביטול היש", - אין זולתך.
עושה חדשות כתב:אגב, שמעתי בשם הגר"י הוטנר שראוי לפסק כך ולא אחרת;
אֵין כְּעֶרְכְּךָ, יי אלהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
וְאֵין זוּלָתְךָ, מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
אֶפֶס בִּלְתְּךָ, גּוֹאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ
וְאֵין דּוֹמֶה לְּךָ, מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים