פיוט ואמרתם כה לחי - מחברו, נוסחתו ופירושו

תולעת ספרים07 · הודעהעל ידי **תולעת ספרים07** » ה' מאי 19, 2011 7:50 pm

זה עתה שמתי לב שהבונה כבר ציין לזה - ועם כבודו הסליחה.

כף שואל · הודעהעל ידי **כף שואל** » ו' מאי 20, 2011 12:07 pm

עד שאתה שואל אם הגון הוא כפי שיצא מתח"י בן איש חי או המדפוס הראשון
שאל אם הגון הוא לשיר לבן אדם אף כי תנא הוא, כי חפשתי ולא מצאתי בתנ"ך
שירה מלבד לה גם לא בספרי חז"ל ואף לא מקדמוני הפייטנים

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ו' מאי 20, 2011 12:09 pm

אז תחפש קצת יותר טוב.
שירה לכבוד צדיקים היתה מצויה בכל קהילות הספרדים כל הדורות.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מאי 20, 2011 4:08 pm

כף שואל כתב:עד שאתה שואל אם הגון הוא כפי שיצא מתח"י בן איש חי או המדפוס הראשון
שאל אם הגון הוא לשיר לבן אדם אף כי תנא הוא, כי חפשתי ולא מצאתי בתנ"ך
שירה מלבד לה גם לא בספרי חז"ל ואף לא מקדמוני הפייטנים

איך הצלחת לחפש כ"ג מהר בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד, ואף כי בספרא וספרי ומכילתא וכו'?!
ומיהם הפייטנים הקדמונים שאתה בקי בכתביהם? והבן איש חי איננו קדמון, לכן עדיף לחפש במאה הקרובה אליו לראות השוואות, ולא אלף ואלפיים שנה לפניו.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' מאי 20, 2011 4:15 pm

ישבב הסופר כתב:
כף שואל כתב:עד שאתה שואל אם הגון הוא כפי שיצא מתח"י בן איש חי או המדפוס הראשון
שאל אם הגון הוא לשיר לבן אדם אף כי תנא הוא, כי חפשתי ולא מצאתי בתנ"ך
שירה מלבד לה גם לא בספרי חז"ל ואף לא מקדמוני הפייטנים

איך הצלחת לחפש כ"כ מהר בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד, ואף כי בספרא וספרי ומכילתא וכו'?!
ומיהם הפייטנים הקדמונים שאתה בקי בכתביהם? והבן איש חי איננו קדמון, לכן עדיף לחפש במאה הקרובה אליו לראות השוואות, ולא אלף ואלפיים שנה לפניו.

אוצר החכמה...

כף שואל · הודעהעל ידי **כף שואל** » ו' מאי 20, 2011 6:40 pm

ישבב הסופר כתב:
כף שואל כתב:עד שאתה שואל אם הגון הוא כפי שיצא מתח"י בן איש חי או המדפוס הראשון
שאל אם הגון הוא לשיר לבן אדם אף כי תנא הוא, כי חפשתי ולא מצאתי בתנ"ך
שירה מלבד לה גם לא בספרי חז"ל ואף לא מקדמוני הפייטנים

איך הצלחת לחפש כ"ג מהר בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד, ואף כי בספרא וספרי ומכילתא וכו'?! .

אשירה נא לידידי,, ועתה יושב ירושלים ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין הסופר
ארדה נא ואראה אולי יש חמשים,, חלילה לך,, הסופר לא יעשה מספר,, אולי יחסרון חמשים,, אולי ימצאון שם שלשים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 20, 2011 7:30 pm

כף שואל כתב:עד שאתה שואל אם הגון הוא כפי שיצא מתח"י בן איש חי או המדפוס הראשון
שאל אם הגון הוא לשיר לבן אדם אף כי תנא הוא, כי חפשתי ולא מצאתי בתנ"ך
שירה מלבד לה גם לא בספרי חז"ל ואף לא מקדמוני הפייטנים

לגבי התנ"ך, כדאי לעיין למשל בשופטים פ"ה ותשר דבורה וכו' (כד) תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ:
(כה) מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה:
(כו) יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ:
(כז) בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד:
(כח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו:
(כט) חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:
(ל) הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:
------------------
לגבי קדמוני הפייטנים, הדברים כה מופרכים שא"צ להשיב עליהם.
תפתח כל דיואן של כל 'משורר קדמון' ותחזור לכאן עם תשובות לבד.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מאי 20, 2011 8:43 pm

איש_ספר כתב:
כף שואל כתב:------------------
לגבי קדמוני הפייטנים, הדברים כה מופרכים שא"צ להשיב עליהם.
תפתח כל דיואן של כל 'משורר קדמון' ותחזור לכאן עם תשובות לבד.

חשבתי שהוא מדבר על הקליר ויניי, ומשתאה על שאין בידינו שירים על אישים בימיהם, ופשוט שאין לנו אלא שירי קודש מהקליר שהושבצו לתוך מחזור התפילה.
ואין אנו יודעים אם אמנם חיבר פיוטים כאלו או לא, אבל מרשב"ג, דונש, ריה"ל, הראב"ע, ורמב"ע יש המון שירי שבח ואין צריך לפורטם כי רבים הם.

בדיעבד · הודעהעל ידי **בדיעבד** » ו' מאי 20, 2011 10:38 pm

הרמב"ן כתב שיר להרי"ף ונדפס בגמרות

כף שואל · הודעהעל ידי **כף שואל** » ש' מאי 21, 2011 12:22 am

חשבתי אם הבא"ח מהקדמונים ישבב הסופר מראשונים
ולפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות
ודקדקתי בדבריך "בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד ואף כי בספרא וספרי
ולאיש הספר: למה דלגת על פתיחת השירה
שמעו מלכים,,אנכי לה אנכה אשירה אזמר לאלהי ישראל
ואבקש מחברים מקשיבים סליחה שלא פרשתי שיחתי, דאין כונתי על חרוזים לכבוד הבריות או לאבל וכנור או לשירי חול
רק כונתי לשאול לשירי מצוה שיהיו אומרין אותן על כל פרק ופרק כליל התקדש החג
כי נכסף נכספתי לבית אבי יושבי אשכנז מלפנים ולא מצאתי רק בזמירות למוצ"ש כחלק מבקשת ביאת אליהו זל"ט

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ש' מאי 21, 2011 3:39 am

אבקש מחילת כבודו, עתה הבינותיו.
בסה"כ כבודו מתכוון לשאול שאמנם נכתבו שירים רבים בשבח הבריות, וביניהם צדיקים וצדקניות כיאשיהו ויעל, הן שיר לקלסם והן לקונן על מותם. אבל כמעט אין שום פיוט מאותם השירים שנכללו לתוך סידור התפילה כ'שיר קודש'.
(אין הכוונה כאן ח"ו להטיל ספק במעלת המחברים הללו או שירם, בהבדיל 'בין הקודש ובין החול', אלא כוונתי במונח 'קודש' למכוון האקדמי, היינו להבחין בין שירים שנכללו בסדר התפילה (ונוסדו על כך) ובין שירים שאין להם קשר לתפילות השנה ולא נתחברו לשם כך. יש שירים מלאים יראת שמים שאינם נכנסים בגדר שיר קודש, כי אין להם קשר לתפילה ולא לסליחה, ונתחברו לשיר בעלמא, והיינו 'שיר חול'.)
והחכם "כף שואל" מתמיה, שאין נראה שהשיר "ואמרתם כה לחי" נתייסד ליכלל בסדר התפילה, אלא שיר בעלמא, ופלא שזה נפוץ בכל תפוצות ישראל.
האם זה שאלתך?

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » א' מאי 22, 2011 10:49 pm

זכיתי למצוא היום צילום עותק צילום דפוס תרל"ז (בהוצאת אור ודרך) שע"פ דברי הגר"י הלל הוא הדפוס הראשון שהדפיס הבא"ח.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » א' מאי 22, 2011 11:48 pm

כף שואל כתב:חשבתי אם הבא"ח מהקדמונים ישבב הסופר מראשונים
ולפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות
ודקדקתי בדבריך "בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד ואף כי בספרא וספרי
ולאיש הספר: למה דלגת על פתיחת השירה
שמעו מלכים,,אנכי לה אנכה אשירה אזמר לאלהי ישראל
ואבקש מחברים מקשיבים סליחה שלא פרשתי שיחתי, דאין כונתי על חרוזים לכבוד הבריות או לאבל וכנור או לשירי חול
רק כונתי לשאול לשירי מצוה שיהיו אומרין אותן על כל פרק ופרק כליל התקדש החג
כי נכסף נכספתי לבית אבי יושבי אשכנז מלפנים ולא מצאתי רק בזמירות למוצ"ש כחלק מבקשת ביאת אליהו זל"ט

זאגי"ן ז"י פשו"ט או"ם דייטשלאנ"ד הא"ט דא"ש זמר ניכ"ט גיזונגי"ן.
געזונטער הייט... 'ירושתינו' וועט העלפין.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » א' מאי 22, 2011 11:52 pm

זלמניו כתב:
כף שואל כתב:חשבתי אם הבא"ח מהקדמונים ישבב הסופר מראשונים
ולפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות
ודקדקתי בדבריך "בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד ואף כי בספרא וספרי
ולאיש הספר: למה דלגת על פתיחת השירה
שמעו מלכים,,אנכי לה אנכה אשירה אזמר לאלהי ישראל
ואבקש מחברים מקשיבים סליחה שלא פרשתי שיחתי, דאין כונתי על חרוזים לכבוד הבריות או לאבל וכנור או לשירי חול
רק כונתי לשאול לשירי מצוה שיהיו אומרין אותן על כל פרק ופרק כליל התקדש החג
כי נכסף נכספתי לבית אבי יושבי אשכנז מלפנים ולא מצאתי רק בזמירות למוצ"ש כחלק מבקשת ביאת אליהו זל"ט

זאגי"ן ז"י פשו"ט או"ם דייטשלאנ"ד הא"ט דא"ש זמר ניכ"ט גיזונגי"ן.
געזונטער הייט... 'ירושתינו' וועט העלפין.

במקום 'פשוט' צ"ל 'איינפאך'

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » א' מאי 22, 2011 11:53 pm

ישבב הסופר כתב:
זלמניו כתב:
כף שואל כתב:חשבתי אם הבא"ח מהקדמונים ישבב הסופר מראשונים
ולפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות
ודקדקתי בדבריך "בין אלפי הפיוטים שנמצאים במשנה ותלמוד ואף כי בספרא וספרי
ולאיש הספר: למה דלגת על פתיחת השירה
שמעו מלכים,,אנכי לה אנכה אשירה אזמר לאלהי ישראל
ואבקש מחברים מקשיבים סליחה שלא פרשתי שיחתי, דאין כונתי על חרוזים לכבוד הבריות או לאבל וכנור או לשירי חול
רק כונתי לשאול לשירי מצוה שיהיו אומרין אותן על כל פרק ופרק כליל התקדש החג
כי נכסף נכספתי לבית אבי יושבי אשכנז מלפנים ולא מצאתי רק בזמירות למוצ"ש כחלק מבקשת ביאת אליהו זל"ט

זאגי"ן ז"י פשו"ט או"ם דייטשלאנ"ד הא"ט דא"ש זמר ניכ"ט גיזונגי"ן.
געזונטער הייט... 'ירושתינו' וועט העלפין.

במקום 'פשוט' צ"ל 'איינפאך'

דאנקע שיין.

איסתרא בלגינא

בצילום למעלה נכתב חרוב בחטף פתח הח' וחולם הו', שלא כהיגוי המצוי בינינו.
האם יש איזה מקור להגייתה הנכונה של המילה?

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ג' מאי 24, 2011 6:01 pm

לפניכם השינויים שמצאתי בין הנוסח המקובל לנוסח שבצילום לעיל כולל השינויים בניקוד

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ/רָאֲתָהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר/מָאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה מָלֵא מַדָּע/מַדַּע וְחָכְמָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ וְחָרוּב/וַחֲרוֹב לְמַאֲכָלוֹ מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה דִּין רֵיכָא/רִכָּה וּבַר רֵיכָא/רִכָּה זִכָּה רַבִּים וְזָכָה/זָכָה וְרַבִּים זִכָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
טִהֵר/טִהַר אֶת עִיר טְבֶרְיָה עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

איסתרא בלגינא

תולדות אדם כתב:לפניכם השינויים שמצאתי בין הנוסח המקובל לנוסח שבצילום לעיל כולל השינויים בניקוד

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ/רָאֲתָהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר/מָאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה מָלֵא מַדָּע/מַדַּע וְחָכְמָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ וְחָרוּב/וַחֲרוֹב לְמַאֲכָלוֹ מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה דִּין רֵיכָא/רִכָּה וּבַר רֵיכָא/רִכָּה זִכָּה רַבִּים וְזָכָה/זָכָה וְרַבִּים זִכָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
טִהֵר/טִהַר אֶת עִיר טְבֶרְיָה עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

ראתהו, מאור, מדע כולם טעויות פשוטות בניקוד בנוסחה שבצילום.

פרי_העץ · הודעהעל ידי **פרי_העץ** » ו' מאי 27, 2011 3:52 pm

איסתרא בלגינא כתב:
תולדות אדם כתב:לפניכם השינויים שמצאתי בין הנוסח המקובל לנוסח שבצילום לעיל כולל השינויים בניקוד

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר/מָאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
זִכָּה רַבִּים וְזָכָה/זָכָה וְרַבִּים זִכָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

ראתהו, מאור, מדע כולם טעויות פשוטות בניקוד בנוסחה שבצילום.

אולי תסביר לנו מדוע הם טעויות פשוטות בניקוד?

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ו' מאי 27, 2011 4:13 pm

כוונתו פשוטה לכאורה, שאין בהם שינוי במילים או במשמעות, אלא ענין דקדוקי איך לנקדם,
משא"כ "זכה ורבים זיכה" או "זיכה רבים וזכה" זה שינוי בטקסט.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' מאי 27, 2011 4:44 pm

פרי_העץ כתב:
איסתרא בלגינא כתב:
תולדות אדם כתב:לפניכם השינויים שמצאתי בין הנוסח המקובל לנוסח שבצילום לעיל כולל השינויים בניקוד

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר/מָאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי
זִכָּה רַבִּים וְזָכָה/זָכָה וְרַבִּים זִכָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

ראתהו, מאור, מדע כולם טעויות פשוטות בניקוד בנוסחה שבצילום.

אולי תסביר לנו מדוע הם טעויות פשוטות בניקוד?

מְאור ולא מָאור, כי הוא דבוק אל גליל העליון, על משקל 'מְרום שבטו'.
מדָע ולא מדַע, כי הוא דבר בפנ"ע והעד שבא אחריו ו' וחכמה, (מלבד שאם אינני טועה אין ניקוד מדַע נכון כלל, אף בדבוקים.)
טיהֵר ולא טיהַר, כמו ריפֵא ולא ריפַא חיבֵר ולא חיבַר וכו'.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' מאי 10, 2012 12:15 am

כבר עורר איש ספר כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4908&p=39224&hilit=%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99#p39224 שהחרוז המשונה 'רבי שמעון צדיקאי' לא מפי הבן איש חי יצא, ושמר הזכויות לאנשי מירון.

ועלה ברעיוני, שמא שינוי זה מפי אנשי ירושלים יצא, שהיו עולים לקברו של שמעון הצדיק להילולת ל"ג בעומר, ואפשר שלכן הוסיפו בפיוט 'ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי' - דהיינו שמעון הצדיק.

יש היודע לבדוק תחילת הופעת לשון זו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 10, 2012 12:21 am

"סיני סיני לו נקרא"
היכן?
אולי כונתו שאנו המשוררים נקרא לו עתה כך?

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' מאי 10, 2012 1:03 am

איש_ספר כתב:"סיני סיני לו נקרא"
היכן?
אולי כונתו שאנו המשוררים נקרא לו עתה כך?

עי' תיקו"ז קמח.

קמו כלהו ובריכו ליה, ואמרו פומא דשכינתא, סיני סיני, זכאין אודנין דשמעין מלין אלין מפומך:

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ה' מאי 10, 2012 1:16 am

וכן ברע"מ פנחס (ריט א) וכי תצא (רעו ב).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 10, 2012 1:42 am

כותב ומרחביה. תודה רבה גדולה.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ה' מאי 10, 2012 3:35 am

השערה יפה מאוד.
אך האיך נסביר את העובדא ששרו על שמעון הצדיק ש'טיהר את עיר טבריה' 'החבא בתוך מערה מפני הגזירה' וכו'?

בברכה המשולשת

פשוט זה חרוז של בר יוחאי, מה השאלה- שזה לא מתאים דקדוקית?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מאי 10, 2012 9:18 am

האם בדיוק אנשי שמעון הצדיק יטעו ויאמרו: "רבי (!) שמעון צדיקאי" ??
אבל ישבב, מצד שאלתך י"ל מפני שזה יומא דרשב"י שרו את הפיוט שנתחבר עליו באמת, רק הוסיפו ג"כ זכרו של שמעון הצדיק.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ה' מאי 10, 2012 9:25 am

בפיוט של הבן איש חי, "ואמרתם כה לחי".
והיה שפירש שביטל גזירת המלכויות, בתפילתו וצידקותו. וצ"ע לכאורה מילת "מרגיז".
ואולי ביאורו ע"פ המעשה הידוע בו, שאמר כל מה שעשו לצורך עצמם עשו, ולא חשש להרגיזם בזה.
וצ"ע עדיין.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מאי 10, 2012 9:31 am

בנוגע ל"המרגיז ממלכות",

מקורו של הבא"ח בפיוטו זה, מסוף האידרא זוטא (דף רצ"ו ע"ב):
"כד עאל למערתא, שמעו קלא במערתא, זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה פטרין ברקיעא משתככין (ס"א ולא משתכחין) ביומא דין בגינך, דנא רבי שמעון בר יוחאי דמאריה משתבח ביה בכל יומא".
הבא"ח עצמו בספרו בניהו ב"ב (כ"ה ע"א) כותב בשם אביו: "כמו שכתב עטרת ראשי הרב מור אבי ז"ל על מאמר סוף אדרא זוטא, דשמעו קלא על רשב"י זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, מרעיש הארץ בסוד המשכת הגבורות, מרגיז ממלכות לאה ורחל בסוד הזווג, וכנזכר בספרו מדרש אליהו ודברי פי חכם חן...".
(די. בי. אס).
נראה מכאן, ומיתר הפיוט, איך הוא מיוסד על אדני הסוד, ופשוט.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ה' מאי 10, 2012 12:42 pm

עוד שינוי בצילום מד"ר, שלא צוין לעיל בידי תולדות אדם
עת גילה סוד נסתרים, בד"ר: סתרים.
ונראה נכון יותר מגרסתינו

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ה' מאי 10, 2012 1:04 pm

להזכירכם, כאן העלו את גליון אור נצח (מלפני כשנתיים אאל"ט) שם האריך ר' בן ציון גאלדמאן להראות על כל פרט ופרט בפיוט זה מקורו ופירושו.

לבב · הודעהעל ידי **לבב** » ה' מאי 10, 2012 1:36 pm

ישבב הסופר כתב:
תולעת ספרים07 כתב:
שבטיישראל כתב:עוד טעות שלא ציינת

בהרבה סידורים נדפס נוסח שונה של חרוז ה"פזמון" - "ואמרתם כה לחי אדוננו בר יוחאי" במקום "רבי שמעון בר יוחאי"

לרבי שמעון היה אח - כך זכור לי ממדרש תנחומא.
?

???!!!

על עניין אחיו של רבי שמעון כתבו בעלון הילולא שיוצא לאור במירון שם יש מדובר על המשפחה של רבי שמעון וכתוב על האחים שלו שהיה לו 2 אחים

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מאי 10, 2012 1:38 pm

ולי נראה ברור שזה ט"ס במקורות ספורים אלו.

לבב · הודעהעל ידי **לבב** » ה' מאי 10, 2012 1:42 pm

טעות סופר היכן?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מאי 10, 2012 1:49 pm

בב"ר ובתנחומא וברמב"ן המצויינים במאמר הנ"ל שבחוברת הצבעונית, המצורף בקישור הזה בסופו: viewtopic.php?f=7&t=9142

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' מאי 10, 2012 1:56 pm

אברהם כתב:ועלה ברעיוני, שמא שינוי זה מפי אנשי ירושלים יצא, שהיו עולים לקברו של שמעון הצדיק להילולת ל"ג בעומר, ואפשר שלכן הוסיפו בפיוט 'ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי' - דהיינו שמעון הצדיק.

ישבב הסופר כתב:השערה יפה מאוד.
אך האיך נסביר את העובדא ששרו על שמעון הצדיק ש'טיהר את עיר טבריה' 'החבא בתוך מערה מפני הגזירה' וכו'?

הוגה כתב:האם בדיוק אנשי שמעון הצדיק יטעו ויאמרו: "רבי (!) שמעון צדיקאי" ??

לא נראה לי שצריך לפלפל כל כך בנוסח שנשתרש ע"י משוררים אלמוניים, כפי הנראה רצו הרוקדים בציון שמעון הצדיק להזכיר גם את התנא 'שלהם', ולכן שילבו גם קריאת כה לחי לרבי שמעון צדיקאי. [הוגה, אם הם לא יאמרו 'רבי' לא יוכלו לשלב באותה מנגינה של 'רבי שמעון בר יוחאי'. תנסה.]

ואגב, יש היודע טעם לעליה על קברי שמעון הצדיק ומערות הסנהדרין בירושלים?
וראה מש"כ בעניי כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5029&p=86839&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7#p86839
אשמח לקבל תשובות נוספות לטעם המנהג.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ה' מאי 10, 2012 2:03 pm

על עליה למערות הסנהדרין לא שמעתי בלתי היום. האמנם דבר נהוג הוא?
ההילולה בשמעון הצדיק החלה ודאי כתחליף נוח לנסיעה למירון, אמנם כטעם להצדיק מנהגם של בני נביאים שמעתי פעם אריכות מר' משה שפירא, לצערי אינני זוכר פרטיה, אך תורף דבריו היה שכשם שרשב"י הוא ראש מוסרי תורת הנסתר, כן שמעון הצדיק, משיירי כנה"ג, הוא ראש מוסרי תשבע"פ בכלל. ומן הסתם יש פה מתלמידיו שיוכלו להרחיב ולבאר שייכות זה לל"ג בעומר.

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ה' מאי 10, 2012 2:40 pm

שמעון הצדיק הוא התנא הראשון שנמסרים דברי תורה בשמו, והוא תחילת תקופת תורה שבעל פה.
אבל מי שנחשב כשורש תורה שבעל פה הוא דווקא רבי עקיבא.
האם הגר"מ שפירא דיבר על זה בהקשר לל"ג בעומר?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר