עזריאל ברגר כתב:כמה פעמים יצא לי להתפלל בר"ח (ואולי גם בחנוכה) בבתי כנסת ספרדיים, וציפיתי לשמוע הלל מסולסל וחגיגי, לא פחות ממנגינת ערבית של שבת וכיו"ב,
ונדהמתי לשמוע אותם קוראים את ההלל בלא נעימה ולא זמרה, בבחינת "יבש היה כעץ"...
האם יש בזה איזשהו "ענין"?
מקדש מלך כתב:אבל אם כן היה צריך להיות כן גם בתפילות החגים והימים הנוראים
סגי נהור כתב:בקריאת ההלל בשבתות ומועדים יש זמרה ונעימה, לפחות במקומות המוכרים לי, וכנראה בימות החול נהגו להזדרז.
בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.
פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
פלוריש כתב:אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.
בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.
פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
ההלל בחגים ברוב קהילות הספרדים הוא אותו הדבר כמו בראש חודש, רק שמשלבים בו מגינה מעניינו של יום (למשל אודך במנגינת סוכה ולולב לעם סגולה).
אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.
נ"ב. לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...
גביר כתב:פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
ההלל בחגים ברוב קהילות הספרדים הוא אותו הדבר כמו בראש חודש, רק שמשלבים בו מגינה מעניינו של יום (למשל אודך במנגינת סוכה ולולב לעם סגולה).
אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.
נ"ב. לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...
לפני למעלה מעשור הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות [קהילה ליטאית שמרנית למדי, נוסח פונוביז' וכו'], קבע שישנה חובה הלכתית ממש לשיר דווקא בהלל, איני יודע כיצד נוהגים שם היום, אבל אז זה היה חידוש גדול שבכולל בר שאול [היה אז, ודומני שגם היום, מרכז הקהילה הליטאית הגדולה למדי שם], הכל כך ליטאי ושמרני, שרו בתפילה.
עובדיה חן כתב:חובה הלכתית?גביר כתב:לפני למעלה מעשור הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות [קהילה ליטאית שמרנית למדי, נוסח פונוביז' וכו'], קבע שישנה חובה הלכתית ממש לשיר דווקא בהלל, איני יודע כיצד נוהגים שם היום, אבל אז זה היה חידוש גדול שבכולל בר שאול [היה אז, ודומני שגם היום, מרכז הקהילה הליטאית הגדולה למדי שם], הכל כך ליטאי ושמרני, שרו בתפילה.פלוריש כתב:לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...
אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי, פריצותא, זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת, למאי נ"מ לבטולי הא מקמי הא.
הא דכתיב ותשר דבורה וברק בן אבינועם, על פי הדיבור שאני. עיין ספר באר שבע בסופו בקונטרס באר מים חיים אות ג'. ולענ"ד הך דותשר דבורה י"ל דאין הכוונה כלל שניגנו, רק אמרו בקול פשוט את השירה הנאמרת שם, שכל מאמר הנאמר בלשון נשגב ומליצה נקרא שירה, וכן ההלל בליל פסח קרוי שיר, וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ואין מצוה כלל לנגנו בניגון.
"לפי שהספר נקרא שיר השירים, ומדבר במשל ומליצה, יחשוב המשורר לעשותו כמין זמר וישר בעלמא".
קריאת ההלל מעומד, [....] וצריך לאומרו בשמחה ובנחת ובקול רנה ותודה, ולא יאמר במרוצה, ואין אומרים הלל בבית האבל, והטעם משום דאומרים בהלל לא המתים יהללו יה, והוי כלועג לרש, וכנז' בט"ז בשם רוקח, וטעם קלוש הוא, אך הואיל כי מן הדין אין חיוב לומר הלל בר"ח כלל, משום דלאו קדוש הוא באיסור מלאכה, וכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, וארז"ל לילה המקודש לחג טעון שירה, ושאין מקודש לחג אינו טעון שירה, ומה שאומרים הלל עתה בר"ח הוא משום מנהג הקדמונים שנהגו בכך ולא מן הדין, ולכך אין גומרים בו ההלל, ועל כן בבית האבל, מצאו לו טעם קלוש שלא לאומרו, אבל בחנוכה אומרים הלל אפילו בבית האבל, מפני דהלל בחנוכה הוא חיוב מן הדין, ולא משגיחינן בהאי טעמא.
בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הצ"ע לכאורה.
.
וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה וכו', וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה, וכו', ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו וכו'.
נהר שלום כתב:אין קשר למנהגי עדות יש ממהרים ויש שלא
עזריאל ברגר כתב:היום התפללתי (לצערי) במנין ספרדי, והחזן פשוט אמר את ההלל במהירות ובלי ששמעו ממנו אפילו סיומי פסקאות (בערך כמו פסוד"ז בבית כנסת ליטאי שהחזן ניגש לעמוד רק בישתבח...), ולא עצרתי ברוחי, וניגשתי אליו וסימנתי לו שיאט, והוא אכן האט, וגם זימר מעט ב"אודך כי עניתני".
ועדיין אני תוהה שמא היה לי עדיף להמתין כרבע שעה ולהתפלל במנין אשכנזי...
כמה פעמים יצא לי להתפלל בר"ח (ואולי גם בחנוכה) בבתי כנסת ספרדיים, וציפיתי לשמוע הלל מסולסל וחגיגי, לא פחות ממנגינת ערבית של שבת וכיו"ב,
ונדהמתי לשמוע אותם קוראים את ההלל בלא נעימה ולא זמרה, בבחינת "יבש היה כעץ"...
האם יש בזה איזשהו "ענין"?
עזריאל ברגר כתב:ואולי באמת קשור הדבר עם הברכה, שהמברכים על ההלל - מרגישים בו יותר שמחה...
דרופתקי דאורייתא כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הצ"ע לכאורה.
.
שאלתי,
שהרי דין הלל בעי נגינה, וכדאיתא במסכת סופרים (פרק כ ה"ט),וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה וכו', וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה, וכו', ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו וכו'.
ע"כ. והובא בטור (סי' תעג). ע"ש.
וצ"ע
עזריאל ברגר כתב:נהר שלום כתב:אין קשר למנהגי עדות יש ממהרים ויש שלא
אין קשר עקרוני, אבל יש קשר מעשי, שבפועל רוב ככל האשכנזים עושים חזנות מינימלית עכ"פ, וכל הפעמים שהתפללתי עם ספרדים - שמעתי הלל תפל ביותר...
ואולי באמת קשור הדבר עם הברכה, שהמברכים על ההלל - מרגישים בו יותר שמחה...
בתוך הגולה כתב:שמעתי מא' מוותיקי ישיבת חברון שנהגו שם בהוראת הגאון ר' יחזקאל סרנא לומר 'הללו את ה' במנגינה סוערת משום האי דינא דאומרים דרך שירה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים