הכאה על הלב באמירת תחנון

[שייף נפיק]

סיפר לי נכדו של הג''ר רפאל שמואלביץ זצ''ל שהיה נוהג להכות על הלב באמירת רחום וחנון חטאתי לפניך
וששאל אותו מה המקור אמר בפשטות שככה הרב'ה לימד אותו...
האם ידוע לכם מקור לדברים?

[שיף]

ראיתי כמה שעושים את זה
כנראה שפעם הרב'ס לימדו דברים אחרים מהיום

[יוצר אור]

ראיתי כמה שעושים את זה
כנראה שפעם הרב'ס לימדו דברים אחרים מהיום

זאת התורה לא תהא מוחלפת...
במקור חיים לחוו"י [סי' קל"א ס"ו] כתב לדפוק נגד ליבו, וכך נהג מרן הסטייפלער [אורחות רבינו ע' ס"ז].
עניין ההכאה הביא בזה בס' עבודת אפרים [על הלכות תחנון, ממנו נסתעייתי, בהקדמה ע' מ'].

[יואל שילה]

נעלם מכמה שביום שאין בו תחנון - עדיף שלא לדפוק.

[כדכד]

ביום שא"א תחנון אין מתי לדפוק

[אשרי יושבי ביתך]

ביום שא"א תחנון אין מתי לדפוק

בתחנון אין, אבל ב"סלח לנו" דשמו"ע הוא נפק"מ.

[עזריאל ברגר]

ביום שא"א תחנון אין מתי לדפוק

בסלח לנו שבשמו"ע.
רוב העולם מכים על הלב אפילו בחוה"מ ובפורים,
אבל מנהגנו (חב"ד) שלא להכות בתפילה שא"א בה תחנון - אפילו לא בערבית דכל השנה.

[לבי במערב]

וכמדומה, שכ"כ (המו"ל?) בסי' יעב"ץ.

[יוצר אור]

וכמדומה, שכ"כ (המו"ל?) בסי' יעב"ץ.

בספר אשי ישראל [פפויפר] ציין למקו"ח וסידור יעבץ שכותבים כן, ולא מצאתי בשניהם, ויל"ב.
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=273

[לבי במערב]

המקו"ח הלא הוא בע' קב.
נמצא בסידורי היעב"ץ הנפוצים קודם ברכת 'סלח לנו' (בדפו"ר אינו).

[יוצר אור]

המקו"ח הלא הוא בע' קב.
נמצא בסידורי היעב"ץ הנפוצים קודם ברכת 'סלח לנו' (בדפו"ר אינו).

כוונתי שבמקו"ח לא מצאתי להדין שציין בא"י הנ"ל שאין מכין ביום שא"ב תחנון.
[וכן בסידור עמודי השמים בו חפשתי ליכא].

[לבי במערב]

מקור חיים, קיצורי הלכות.jpg (37.62 KiB) נצפה 5035 פעמים

וכן בסי' היעב"ץ (שקישרתיו לעיל!), איתא בפירוש: "ויכה באגרוף על לבו, חוץ מיום שא"א תחנון (של"ה)".

[יוצר אור]

מקור חיים, קיצורי הלכות.jpg

וכן בסי' היעב"ץ (שקישרתיו לעיל!), איתא בפירוש: "ויכה באגרוף על לבו, חוץ מיום שא"א תחנון (של"ה)".

אכן, ועימי תלין משוגתי.

[כדכד]

ביום שא"א תחנון אין מתי לדפוק

בתחנון אין, אבל ב"סלח לנו" דשמו"ע הוא נפק"מ.

נכון אבל האשכול עוסק בהכאה באמירת תחנון ולא בהכאה בסלח לנו

[לבי במערב]

מענין האשכול - מכה"ח סי' קלא ס"ק לד:

. . קש"ג סי' י"ט אות י"ג, בי"ע אות ד', וכ"כ החס"ל אות י"א - דאחר אמירת י"ג מדות יאמרו 'רחום וחנון', ויראה לי שפסוק זה צ"ל מעומד שהוא וידוי, ואח"כ יתחיל מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא - מיושב דוקא. עכ"ל, וכ"כ בן א"ח פ' כי תשא אות י"ג . .

וכנראה, שמזה נשתלשל המנהג הנ"ל.

[אשי ישראל]

לזכרוני ב'דרך ישרה' על מנהגי הגר"ש דבליצקי הרחיב בזה יפה. אולי מישהו יכול לצרף כאן?

[יש תקוה]

אנן הספרדים נוהגים להכות על הלב באמירת אשמנו בגדנו (וי"א אומרים אף בחטאנו עוינו וכו') והחיד"א ביאר במורה באצבע שמכה על ליבו כאומר אתה גרמת לי לעבור על זה.
וישנם סידורים שהביאו דברי החיד"א הללו.