סליחות לצום גדליה;
יַעֲזֹב רָשָׁע נְתִיבוֹ. וְיַכְנִיעַ רוּם לְבָבוֹ. וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ בְּשׁוּבוֹ. בְּטֶרֶם יִסָּפֶה אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא:
עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא.
עֲזֹב שֵׁמֶץ וְדִבָּה. בְּטֶרֶם תִּתְעוֹפֵף כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבָּה. וְהַנּוֹשֶׁה בָּא לָקַחַת הָעֲרֻבָּה. לָכֵן שׁוּב וּזְכֹר אֶת הַיּוֹם הַבָּא. כִּי הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. מִי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ.
בטרם:
עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא.
עֲזֹב הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַרְחֵק. כִּי מָחָר תִּבְכֶּה מֵאֲשֶׁר בּוֹ הַיּוֹם תִּשְׂחַק. וּבִכְתַב אִישׁ יְרִיבָךְ כְּתָבְךָ לֹא יִמָּחֵק. וְלֹא יוֹעִיל מַתָּן וְלֹא שֹׁחַד בְּחֵיק. וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. אִישׁ הָרִיב נִגָּשׁ וְגַם נִצָּב לְרִיבוֹ.
בטרם:
עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא.
עֲזֹב יְקַר עוֹלָם נוֹדֵד נְדוֹד. כִּי עָרוּךְ תָּפְתֶּה בְּכָל לַהַב וְכִידוֹד. לָכֵן זָכַר נָא אַחֲרִיתְךָ בְּעֵת תּוּשַּׁד שָׁדוֹד. כִּי כָל אָח יֹאמַר הֶאָח וְכָל דּוֹד יִדֹּד. לָכֵן שׁוּב וְהַתְקֵן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִטְרַקְלִין וְטוּבוֹ.
בטרם:
עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא.
עֲזֹב יֵצֶר אֶת אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ אוֹהֶבֶת. וְתֹאמַר נַפְשִׁי מוּטָב שֶׁתִּהְיִי כּוֹאֶבֶת. מִשֶׁתַּחְפְּצִי מִבּוֹר אַחֵר שׁוֹאֶבֶת. וְאִם תֹּאמְרִי מִי יְעִידֵנִי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת. הַפִּנְקָס כָּתוּב וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת. שׁוּבִי וְתִזְכִּי לֶעָתִיד לָבֹא.
בטרם:
עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא.
עֲזֹב נַחַת הָעוֹלָם הַזֶּה וְשִׂמְחָה. בְּטֶרֶם נוֹד רוּחֲךָ בְּכָל פִּנָּה וְרוּחָה. וְעֵינֶיךָ תִרְאֶינָה גֵּיהִנֹּם פְּתוּחָה. וְשָׁם תְּהֵא נַפְשְׁךָ שְׂרוּפָה וְגַם כְּסוּחָה. וּמֵאַיִן בָּאתָ מְלֵחָה סְרוּחָה. וְאַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם שַׁחַת וְשׁוּחָה. וְחֶשְׁבּוֹן תִּתֵּן לְשָׁם עָבִים רְכוּבוֹ.
בְּטֶרֶם יִסָּפֶה אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא:
רציתי לברר אודות דברים נוקבים אלו, האם והיכן צוטט מהם קטעים או משפטים בספרי רבותינו.
(כעת זכורני אחד, באגרת הגר"א "מחר תבכה מאשר היום תשחק").