יקום פורקן "...די בבבל", למה לא שינו הנוסח?

[בברכה המשולשת]

מה המקור שהספרדים היו בקשר יותר חזק עם גאוני בבל (מבחינה גיאוגרפית ארץ אשכנז יותר קרובה לבבל מארץ ספרד)?

ארץ ספרד הייתה תחת שלטון מוסלמי, יחד עם בבל (לא תמיד אותו שלטון ממש, אבל תמיד מוסלמי, עד עמוק לתוך תקופת הראשונים), משא"כ אשכנז.
אמנם היו גם נתיבי מסחר בין אשכנז לבבל, אך פחות בהרבה מספרד (ומפו"ר) לבבל.
בספרד דברו ערבית, כמו מבבל, משא"כ באשכנז
מצאנו התכתבויות ענפות בין הגאונים לספרד, משא"כ אשכנז שמצאנו מעט.
ועוד ועוד

[לבי במערב]

ועדיין, ההנחה "כי בזמן שנסתיימה ה'גאונות' בבבל הם לא שמעו מזה, רק אחרי מאה-מאתים שנה(!)" - משונה 'קמעא'.

[אחד השיחים]

מעניין לציין לדבריו של מרן הבא"ח בקונטרס מראות יחזקאל, שם תיאר בתחילתו בפרוטרוט את השתלשלות היהדות בבבל מזמן האמוראים עד תקופתו, ולבסוף הוא כותב: ולפי קטנות דעתי, דברים אלו השייכים למדינת בגדאד- גם רבני וחכמי ואנשי מדינות אשכנז וכיוצא בהם יערב להם לידע אותם, יען כי גם בזמן הזה היא נזכרת בפיהם לטובה ולברכה בכל שבת ויום טוב בעת יציאת ספר תורה, להתפלל בשלום חכמיה בנוסח: יקום פורקן מן שמיא חנא וחסדא ורחמי וכו' למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל ודי בבבל לרישי כלי ולרישי גלותא רישי מתיבתא ולדייני די בבבל לכל תלמידיהון ולכל תלמידי תלמידיהון ולכל מאן דעסקין באורייתא, מלכא דעלמא יברך יתהון ויפיש חייהון וכו' וכו' וכנדפס במחזורים בתפלת שחרית דיום שבת קודש. והנה בזמן הזה לא נשאר בעלי תורה בבבל אלא רק במדינת בגדאד יע"א, ותשואות חן חן להאומרים נוסח יקום פורקן הנזכר, אשר לא עזבו מנהג אבותם להיות מתפללים בעד ארץ רחוקה, ככתוב: מארץ רחוקה באו אלי מבבל, ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה מעם ה' אלהי ישראל. עכ"ל. והוא נפלא ביותר!

[בן החבורה]

אגב, רבי מרדכי גנוט, הידוע ביצירתיות יוצאת דופן, אמר לי פעם שהוא אינו מבין למה צריך לכפול את כל הנוסח פעמיים, והוא נוהג לומר כך:
יקום פורקן מן שמיא וכו' מפתגמי אוריתא, למרנן ורבנן וכו' דעסקין באוריתא, ולכל קהלא קדישא הדין רברביא וכו' ונשיא, מלכא דעלמא יברך יתהון ויתכון, יפיש חייהון וחייכון, ויסגי יומיהון ויומיכון, ויתן ארכא לשניהון ולשניכון, ויתפרקון ותתפרקון וישתזבון ותשתזבון מן כל וכו' מרן דבשמיא יהא בסעדהון ובסעדכון כל זמן ועידן ונאמר אמן.