אנשי אמנה הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הקטנים, היא ערך מרכזי בזהותם, ולא יעזבו אותה גם במחיר מעמדם החברתי.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ז.א. שכל אנשי האמנה ההם, העוצרים חמה בשועם וכו', נעדרו מעת החרבן, ואנו מתאוננים על חרבן בית המקדש בסליחה זו.
באמת יש בזה שאלה אחרת. בזמן הבית ג"כ התפללו כל יום, ונראה שהשתנה צורת התפלה מאז ועד היום, שעכשיו על התפלה לפעול את ענין התפלה, וגם ענין הקרבנות. אז לא פעלה אלא דבר אחד.
לבי במערב כתב:מקופיא: ההתאוננות על העדרם של 'אנשי אמנה' (ה'יוֹדְעִים לַעֲתוֹר וּלְרַצּוֹת') באה כהתנצלות על־כך שאיננו מתחננים כראוי (וכעין פתיחות הש"ץ בתפלות הימים הנוראים, ועוד), ובקשה מלפני השי"ת שאעפ"כ יֵעָתֵר לתפילתנו ותשובתנו.
שבע כתב:הרמ''ק בספרו הנורא ''תפלה למשה''
מבאר את הסליחה הזו לאורך כמה דפים!!!
טעמו וראו כי טוב
יהושע100 כתב:בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ ח"ג דף מ ע"א כ' שהכוונה אכן לאנשים מסוימים והיינו משה אהרון ומרים עיי"ש
מה שנכון נכון כתב:יהושע100 כתב:בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ ח"ג דף מ ע"א כ' שהכוונה אכן לאנשים מסוימים והיינו משה אהרון ומרים עיי"ש
הביא זאת בשם החמ"י (אלול פ"ד בשם 'הראשונים').
פרנצויז כתב:מה שנכון נכון כתב:יהושע100 כתב:בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ ח"ג דף מ ע"א כ' שהכוונה אכן לאנשים מסוימים והיינו משה אהרון ומרים עיי"ש
הביא זאת בשם החמ"י (אלול פ"ד בשם 'הראשונים').
מה שהחמדת ימים הביא כאן בשם "הראשונים", (בכלל ידוע שבאופן כללי ספר חמדת ימים אינו אלא ליקוט, ויש לחפש את מקורותיו), מתברר שמקור דבריו הוא ס' ראש אשמורות לרבי משה ניגרין, ראה במהדורה החדשה של ס' ראש אשמורות (בהוצאת מכון משנת רבי אהרן תשע"ט) עמ' ס"ג,
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=627045
וראה שם במבוא עמ' 35 הערה 131 שכתבו שזהו מקורו של ס' חמדת ימים, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=39&book=627045
דרך אגב, בכל הספרים הנ"ל, הגירסה כבנוסח הספרדים "אנשי אמונה אבדו", (ולא "אמנה").
יהושע100 כתב:מהרי"ץ שם הביא גם בשם חמ"י וגם בשם 'הרי"ץ' ולבושתי איני יודע למי כוונתו...
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים