יעקל כתב:חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?
יעקל כתב:יש לך מקורות שמדברים על זה, על זה שכך נוהגים המדקדקים ?
יעקל כתב:חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?
כדכד כתב:יש לא עונים (מעודי לא שמעתי אשכנזים שעונים) . כנראה כדי לצאת ידי חובה בברכות להחשיבן למאה ברכות (סברא שלי ואולי אינה נכונה)
כמהים_ כתב:מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.
הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?
עושה חדשות כתב:כמהים_ כתב:מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.
הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?
יש"כ.
מה הסיבה לומר שהוא מהקלירי?
עזריאל ברגר כתב:הנסתרות - ראיתי מציינים לדברי א' המפרשים שפסוק זה הוא עניית הקהל (עם ישראל) למשה רבינו על הדברים שהוא אמר לפני כן.
ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי מאמר פסוק זה הנסתרות וגו', הוא מאמר המקהלה (קאָהר), והיא תשובת ישראל אל משה, ובזה קיימו עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת באמרם. הנסתרות לה' אלהינו והנגלות וגו', ומי שיעבור בסתר יהיה משפטו בידי ה' לבדו היודע תעלומות לב, ואין אדם יודע טומנתי של חברו, אבל אם תהיה בגלוי יהיה חוב לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה בהם דין יענשו הרבים על פשעי היחיד. ובזה אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובא על מקימו הראוי אחר חתימת משה את דברי הברית. וסמוכים לזה ממה שנוהגים שהקורא בתורה בצבור, במקרא זה הוא מגבי' קולו בו יותר מבמה שלפניו; וגם מה שהקורא מגבי, קולו במקרא השקיפה ממעון קדשך בכי תבא, נראה שהוא זכר לקריאת פרשה זו בזמן הבית בוודוי מעשרות, שאמרו בירושלמי דעד השקיפה היו אומרים בקול נמוך ומכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה
עזריאל ברגר כתב:ראה לקוטי-אמרים ("תניא") חלק א פרק מט, שנותן מענה לשאלתך הראשונה.
ולשאלתך השניה - זכורני שראיתי כתוב שההתבוננות באריכות בגדלות ה' שלפני תפילת שחרית - משאירה "רשימו" לכל היום, ולכן למנחה וערבית מספיקה הכנה קצרה.
יעקל כתב:איפה המקןר בקדמונינו ז"ל למנהג שיש בק"ק שבעל הקורא ירים את קולו בפסוקים הבאים :
- ואתם הדבקים
- ואכלת ושבעת
-השקיפה ממעון קדשך
-הנסתרות לה'
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים