שבטיישראל כתב:יש כמה וכמה בתוכן הסליחות השונות אך רובם לא עברו את הצנזור
[אגב, נכון לעכשיו עדיין לא מצאתי סידור שתקנו בה את הצענזור הנ"ל ובכולם עדדין נדפס "צדקם בדינך מסתר וגלוי" וכדו')
ישבב הסופר כתב:בפיוט המשובח "שעה נאסר" להרשב"ג כתיב "ועין פקח/ונקם קח/מאצר ומדישן, שפוט אילם/ואז ישלם/ המבעה והמבעיר"
גם "כלה שעיר וחותנו" כידוע
שבטיישראל כתב:בשחרית ליו"כ יש קטע שלמה של הפיוט [הפיוט "ובכן מיל לא יראך מלך הגויים" - הקטע המיוסד על תיבת "הגויים" השנייה] שחסר בכמה דפוסים (וכ"ה בדפוסי סלאוויטא) מחמת אימת הצנזור מכיון שהקטע מלאה קללות ונאצות על כל הגויים
חכם באשי כתב:שבטיישראל כתב:בשחרית ליו"כ יש קטע שלמה של הפיוט [הפיוט "ובכן מיל לא יראך מלך הגויים" - הקטע המיוסד על תיבת "הגויים" השנייה] שחסר בכמה דפוסים (וכ"ה בדפוסי סלאוויטא) מחמת אימת הצנזור מכיון שהקטע מלאה קללות ונאצות על כל הגויים
במהדורת גולדשמדיט (מצוי בה"ב) - הפיוט נדפס בשלמותו.
שבטיישראל כתב:בסליחות ליום ו' (מנהג פולין) סי' י"ז "תערוג אליך כאיל על אפיקים" -
יָבוֹזוּ יְבַזּוּ יְדִידֶיךָ יְכַנּוּם כְּלָבִים. טִפֵּשׁ נָבָל וְכֻמָּר תַּעַר הַגַּלָּבִים. חֶרְפָּתָם שׁוֹמְעִים עֲלוּבִים וְלֹא עוֹלְבִים. זָר לֹא נִשְׁלָבִים וְעָלֶיךָ נִצְלָבִים.
תולדות אדם כתב:אנצל את המקום לשאול האם אכן ב"להבל ורי"ק" התכוונו אל יש"ו, או שזה מעלילות הנוצרים ומדמיונם?
חכם באשי כתב:תולדות אדם כתב:אנצל את המקום לשאול האם אכן ב"להבל ורי"ק" התכוונו אל יש"ו, או שזה מעלילות הנוצרים ומדמיונם?
ב'להבל וריק' שהם גימ' ישו הנוצרי ומחמד, וודאי לא כיוונו מתקני התפילה אליהם. שהרי למקובל, יהושע בן נון חיבר את 'עלינו', ואז לא היה נצרות ואיסלם. ואפילו למאחרים את חיבורה לתקופת התנאים (זמנם של חיבורי ההיכלות ש'עלינו' היתה מצויה שם בתחילה) - האיסלם עדיין לא נולד והנצרות היתה דת רדופה מצידם של הפאגאנים, השליטים, כך שלא היה צורך לציינם לגנאי ברמיזה.
לגימטריא זו הקדיש מאמר יפה נ' וידר, בעטיה של גימטריא וכו', סיני, עו (תשלה), עמ' א ואילך (מצוי באוצר), והופיע שוב בתיקונים בספרו 'התגבשות נוסח' וכו' (אינו באוצר).
חכם באשי כתב:תולדות אדם כתב:אנצל את המקום לשאול האם אכן ב"להבל ורי"ק" התכוונו אל יש"ו, או שזה מעלילות הנוצרים ומדמיונם?
ב'להבל וריק' שהם גימ' ישו הנוצרי ומחמד, וודאי לא כיוונו מתקני התפילה אליהם. שהרי למקובל, יהושע בן נון חיבר את 'עלינו', ואז לא היה נצרות ואיסלם. ואפילו למאחרים את חיבורה לתקופת התנאים (זמנם של חיבורי ההיכלות ש'עלינו' היתה מצויה שם בתחילה) - האיסלם עדיין לא נולד והנצרות היתה דת רדופה מצידם של הפאגאנים, השליטים, כך שלא היה צורך לציינם לגנאי ברמיזה.
לגימטריא זו הקדיש מאמר יפה נ' וידר, בעטיה של גימטריא וכו', סיני, עו (תשלה), עמ' א ואילך (מצוי באוצר), והופיע שוב בתיקונים בספרו 'התגבשות נוסח' וכו' (אינו באוצר).
חכם באשי כתב:שבטישראל,
מדוע עליך לטרוח,
כל דבריך, ויותר מכך, נכתבו יפה יפה במאמרו של וידר שציינתי לעיל, המצוי באוצר!
שבטיישראל כתב:אגב, האם בידך ביאור עמש"כ בהגמ"נ דבליל ניטל אומרים עלינו לשבח בקול רם ?
חכם באשי כתב:שבטיישראל כתב:אגב, האם בידך ביאור עמש"כ בהגמ"נ דבליל ניטל אומרים עלינו לשבח בקול רם ?
לא שמעתי על מנהג זה כי אם עכשיו,
אבל ההסבר ברור, שהרי הנצרות היא עבודה זרה - ואין לך תפילה המבקשת את ביטולה יותר מ'עלינו', ולכן יאה גם יאה לאומרה בליל הולדת או נטילת 'משיחם'.
הבונה כתב:הביאו כאן מכל מיני פיוטים לא ידועים, .
הוגה כתב:הכל יחסי,
אך שאלת בור: האכן פיוטו של ראב"ע הספרדי מופיע כבר במחזור ויטרי? או שזו תוספת?
בברכה המשולשת כתב:הבונה כתב:הביאו כאן מכל מיני פיוטים לא ידועים, .
הסליחות לבה"ב זה פיוטים לא ידועים??
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים