פורום אוצר החכמה

גימפעל כתב:המהדורה הראשונה יש בה טעויות שתוקנו במהדורה השנייה,
המחזור על יו"כ עדיין לא יצא לשנה זו.

גימפעל כתב:

גימפעל כתב:המהדורה הראשונה יש בה טעויות שתוקנו במהדורה השנייה,
המחזור על יו"כ עדיין לא יצא לשנה זו.

תיקון טעות,
דיברתי עם מעמד מחזור זה ולדעתו זה יצא ליו"כ תשע"ז הבעל"ט.

לעומקו של דבר כתב:איזה סידור זה?

יוצא פוניבז' כתב:אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

גל של אגוזים כתב:(וכבר העלה מישהו הגליון תורת החטפים ועיינתי מקופיא ולא מצאתי מרגוע)

גל של אגוזים כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

ועל זה כבר כתבתי לעיל

גל של אגוזים כתב:(וכבר העלה מישהו הגליון תורת החטפים ועיינתי מקופיא ולא מצאתי מרגוע)

הסיבה שלא מצאתי מרגוע הוא כי באין-ספור מקומות (בק"ש: וַעֲבַדְתֶּם, וְהָאֲדָמָה, וַאֲבַדְתֶּם, ועוד) נקרא כפתח, ולא נתבאר החילוק.

יוצא פוניבז' כתב:אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

משולש כתב:קונטרס שמבאר את המכשולות הרבים המצויים בסידור "איש מצליח" והנגררים אחריו (כולל סליחות ליטא אשכול שהוגהו על ידו).

גל של אגוזים כתב: . . ואיך נוהגים לקרוא החי"ת של אחר/אחרי שבדר"כ מנוקד בחטף פתח? ונמצא גם בק"ש

לבי במערב כתב:

גל של אגוזים כתב: . . ואיך נוהגים לקרוא החי"ת של אחר/אחרי שבדר"כ מנוקד בחטף פתח? ונמצא גם בק"ש

בפת"ח כמובן, שהרי מאותיות הגרון היא.

אישצפת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

זכור לי שמנהג התימנים לנקד ולקרא בפרק א' בתהלים אשרי האיש שי"ן דאשרי בחטף פתח למרות שאינם משתמשים בחטף לסמן שוא נע.

יוצא פוניבז' כתב:

אישצפת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

זכור לי שמנהג התימנים לנקד ולקרא בפרק א' בתהלים אשרי האיש שי"ן דאשרי בחטף פתח למרות שאינם משתמשים בחטף לסמן שוא נע.

מנהג התימנים לקרוא שוא נע כחטף פתח (בדר"כ)

ואברכה מברכיך.
. . מצאתי כתוב בנוס'חא כ'תב י'ד מסֹרה, וזה לשונו: 'כל לשון ברכה דטעם בבי"ת - נקראת לעולם הרי"ש בשוא בלא פתח, כמו "וְיִתְבָּרְכוּ בו"; וכל לשון ברכה דטעם בכ"ף - לעולם נקראת הרי"ש בשוא ופתח, כגון "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ" וכל דומים להון, בר מן חד: "ולעליא (ולעלאה ק') בַּרְכֵית"', עכ"ל. וכן כתב ר' אלי' המדקדק בפ' שירה, ובעל לוית חן בפ' ח' מהשער השני.
וכן כתב גם בלשון אכילה כשהטעם בלמ"ד, כמו "בעצבון תאכלנה", וכמ"ש שם.
וכן במלה שיש בה שתי אותיות דומות, והראשונה ראויה להנקד בשוא - אז תנקד בחטף, כמו "רִבֲבוֹת אלפי ישראל"; וכן "בְּהַרֲרָם שעיר" לפי מקצת ספרים, כמו שכתב ר' אלי' בספר הרכבה אות הבי"ת במלה זו.
וכתבו, שיש מהן יוצאים מן הכלל.
וב'מכלול' (דף צד) כתב, ז"ל: 'ופעמים יבארו שתיהן, אעפ"י שתקדים להם תנועה קטנה - אבל ישימו מאריך עם הת'נועה ק'טנה, ובאות הראשונה מן הדומות שוא ופתח; כמ"ש במזמור י"ז "על ממתים", ובפ' בהעלותך על מלת "רבבות"'.

ואנכי לא ידעתי איזה יכשר - הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים, שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן, תבא עליו ברכה: