פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:למה בסידור הרב בעה"ת כופלין בכל הנשמה וגו' ולא באורך ימים אשביעהו וגו' ?

מסתמא יש טעמים לכפילת כל הנשמה שאינם שייכים לכפילת אורך ימים.
אגב, מנהגנו לכפול אורך ימים במוצאי שבת, אבל לא בשחרית של שויו"ט.

נ.ב. אינני יודע מהו טעם כפילת אורך ימים.

קיבלתי בפרטי:

כופלין אורך ימים במוצ"ש מפני מנין ק"ל תיבות, עיין מג"א ריש סימן רצ"ה.
ושייך דווקא למוצ"ש, אבל ממנו נמשך בסידורים הרגילים לכפול גם בשחרית.
כופלין כל הנשמה לסיום פסוד"ז כמובא בפוסקים בסימן נ"א.

ואם כן - התמיהה היא על הכופלים בשבת שחרית ולא עלינו...

יעקל כתב:במשך השבת נשאלתי למה לא נחשבות ברכת רחם על ציון וכו' (ובפרט שמשתמשים בלשון צער - ולעלובת נפש) וברכת שמחנו כו' באליהו וכו' כבקשת צרכיו בשבת העלולה להביא לידי עצבות ?
מ"ש מברכת ולירושלים עירך ואת צמח דוד שלא נאמרות בש"ק ?

יעקל כתב:מ"ש מברכת ולירושלים עירך ואת צמח דוד שלא נאמרות בש"ק ?

עזריאל ברגר כתב:וידויים

עזריאל ברגר כתב:א. מי אמר שטעם מניעת בקשת צרכיו הוא משום עצבות?

במסתרים כתב:

יעקל כתב:מ"ש מברכת ולירושלים עירך ואת צמח דוד שלא נאמרות בש"ק ?

היה ראוי לומר כל י"ח ברכות בשבת וחכמים הקילו. עיין גמרא ברכות דף כא סוף עמוד א.
(ולכן אם התחיל בטעות גומר אותה ברכה.)

יעקל כתב:ב. מה המקור של המנהג הרווח בכמה קהילות חסידיות להקדים לוזאת התורה וכו' את מאמר ה"א אמת, משה אמת ותורתו אמת ? ולמה בחב"ד לא נהוג לאומרו ?

יעקל כתב:בהגבהת ספר התורה :
א. ברוב ככל תפוצות ישראל, נוהגין לומר את הפסוק וזאת התורה אשר וגו' בני ישראל ולהוסיף ע"פ ה' ביד משה. ק"ק לי, למה להוסיף ע"פ ה' ביד משה ? האם אין חשש של הזכרת ש"ש לבטלה ?
ב. מה המקור של המנהג הרווח בכמה קהילות חסידיות להקדים לוזאת התורה וכו' את מאמר ה"א אמת, משה אמת ותורתו אמת ? ולמה בחב"ד לא נהוג לאומרו ?

יעקל כתב:כנראה, מזמור ס"ג למנצח בנגינות חובר כנגד ברכת כהנים, דכתיב ביה אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו איתנו סלה.

1.למה לא נהוג לומר את המזמור מיד אחרי נשיאת כפיים כמו שנהוג לאומרו אחרי סה"ע ?
2. למה הסדר במזמור התהפך ? חנינה, ברכה, הארת פנים ?
3. למה לא נהוג לומר הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ביהמ"ק וכו' במקומות אחרים בתפילה, בנשיאת כפיים, באמירת קרבנות וקטורת דשחרית ודמנחה ?
4. למה בכמה קהילות של בני עה"מ נהוג לומר את המזמור הנ"ל במנחה ?

יעקל כתב:כנראה, מזמור ס"ג למנצח בנגינות חובר כנגד ברכת כהנים

יעקל כתב:והוא ידרוש לציון עיר הנידחה, והרי פסק הר"מ ירושלים אינה נעשית עיר הנידחת לעולם ? !

במסתרים כתב:

יעקל כתב:כנראה, מזמור ס"ג למנצח בנגינות חובר כנגד ברכת כהנים

ב. אפילו אם היה זה מפורש בשום מקום לאו דווקא שהיו קובעים לאמרו.

יעקל כתב:ולמה ? זו שאלתי : מ"ש מסה"ע ?

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:ב. מה המקור של המנהג הרווח בכמה קהילות חסידיות להקדים לוזאת התורה וכו' את מאמר ה"א אמת, משה אמת ותורתו אמת ? ולמה בחב"ד לא נהוג לאומרו ?

מראה מקום לשאלתך האחרונה: רבים ממנהגי "חב"ד" - לא מנהגי חב"ד הם אלא מנהגי ליטא רייסין וכדו', ורבים ממנהגי "החסידים" - מנהגי פולין הם.

יעקל כתב:למה רק בחב"ד מקובל לומר שיר המעלות הנה וגו' לפני מעריב במוצ"ש ?

עזריאל ברגר כתב:אלו שאומרים לדוד ברוך גו' ולמנצח בנגינות - יכולים לומר עליהם את הקדיש ואין להם כ"כ צורך לומר שיר המעלות כהקדמה לקדיש.

יעקל כתב:פגרים מתים

עזריאל ברגר כתב:גאל ישראל