פורום אוצר החכמה

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:גאל ישראל

viewtopic.php?t=45397

עזריאל ברגר כתב:ש"ץ שטעה וחתם "גאל ישראל" (לשון הודיה על העבר) במקום "גואל ישראל" (לשון בקשה על ההווה והעתיד), וכבר המשיך לברכה הבאה אחריה - האם חייבים להחזירו?
ואם לא החזירוהו - מפני כבוד הבריות וכדו' - האם אפשר לענות אמן על ברכותיו שבהמשך, או דילמא כולן לבטלה מפני שאינן כהלכה?

עקבי כתב:מעניין, יעוי' מחזור ויטרי בברכת גואל ישראל בשמונה עשרה [הנדפס וכת"י לונדון ומוסקובה].

חד ברנש כתב:בנוגע לעניין, בתענית טו ע"א, בברכת 'גואל ישראל' (שבתעניות), באחד מכת"י הנוסח: "גאל ישראל", וחיפוש בב"א איתר עוד כמה ראשונים.
אבל כנראה זו ט"ס.

וז"ל רב עמרם מאן דקאי בבי כנישתא אחורי ש"צ בעי לכווני דעתיה ובתר דחתים ש"צ על כל ברכה וברכה להוי עני אמן דהכי אמור רבנן מ"ד (תהלים לא) אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה אומר ש"צ ברוך מחיה המתים והם עונין אמן ועדיין לא ראו תחיית המתים ומאמינין בהקב"ה שמחיה המתים אומר ש"צ ברוך גאל ישראל והם עונין אמן ועדיין לא נגאלו וא"ת נגאלו הרי חזרו ונשתעבדו ומאמינין שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאלם...

ואין להביא ראיה לדברי האומרים שצריך לענות אמן אחר גאל ישראל, ולא הוי הפסק, ממאי דאמרו רבנן אומר שליח ציבור גאל ישראל והן עונין אמן, וכמו שכתב רבינו בסימן קכ"ד (קז:) בשם רב עמרם, דהתם בברכת גואל ישראל שבתפלה קאמר, שהרי הזכיר שם קודם לכן ברכת מחיה המתים, ואח"כ ברכת גאל ישראל, ואח"כ בונה ירושלים, וזהו סדר ברכות שבתפלה:

אמר רבא: קריאת שמע והלל - גאל ישראל, דצלותא - גואל ישראל. מאי טעמא - דרחמי נינהו

חד ברנש כתב:אם אכן נתהלכה כזו גירסה (גאל), איך אפשר שהיא חלפה "מתחת לראדר" של הראשונים? אף אחד לא העיר עליה, לא דן בה? זה הגיוני?

במסתרים כתב:בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

במסתרים כתב:בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

עזריאל ברגר כתב:

במסתרים כתב:בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

כמדומני שזוהי מטבע-לשון רגילה אצל חז"ל.

באמונתו כתב:

במסתרים כתב:בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

לענ"ד, הרחמן ימלוך עלינו לעולם ועד וכדו', בלי "הוא", יכול להשתמע סיפור דברים, מה שעתיד להיות, שיבוא יום אחד, והרחמן ימלוך עלינו וכו'
רק הוספת לשון "הוא", משמשת ודאי כפנייה אליו, והופכת אותה לתפילה ובקשה.

עזריאל ברגר כתב:ש"ץ שטעה וחתם "גאל ישראל" (לשון הודיה על העבר) במקום "גואל ישראל" (לשון בקשה על ההווה והעתיד), וכבר המשיך לברכה הבאה אחריה - האם חייבים להחזירו?
ואם לא החזירוהו - מפני כבוד הבריות וכדו' - האם אפשר לענות אמן על ברכותיו שבהמשך, או דילמא כולן לבטלה מפני שאינן כהלכה?

עקבי כתב:מעניין, יעוי' מחזור ויטרי בברכת גואל ישראל בשמונה עשרה [הנדפס וכת"י לונדון ומוסקובה] שמילה גאל נכתב חסר.

עקבי כתב:מצורף מאמר מאורי ארליך לגבי גאל\גואל ישראל

באמונתו כתב:מפורש שאכן נוסח ההוא של "גאל ישראל" בתפילה, היא מסורת קדומה.

עקבי כתב:

באמונתו כתב:מפורש שאכן נוסח ההוא של "גאל ישראל" בתפילה, היא מסורת קדומה.

כן אבל לדעתו זה בהחלט אינו לשון עבר...

באמונתו כתב:פרשנות של הנוסח, נושא בפני עצמו הוא, אשר דורש עיון נפרד.
השאלה הגדולה הרי הייתה על עצם הנוסח, אם אמנם מדובר במסורה מבוססת, או סתם ט"ס, וכעת אושרה הגרסה ההיא, בגדר מסורת קדומה.

יעקל כתב:מקור לאמירת ג' פסוקי תהילים בנוסח ע"מ אחרי שמ"ע של תפילת ערבית

כדכד כתב:"לשבור בחורי גמוז" (סליחות לי"ז בתמוז נוסח אשכנז) - מהו "גמוז"?

סדר הסליחות לתעניות באוצר החכמה כתב:לשון פרח כמו גמזיות של הקדש ר"ל בחורים חמודים

יעקל כתב:לא זכורני איפה כתבנו על נוסחאות השמ"ע, לכן מבקש אני ממנהלי הפורום לשים את התגובה הזאת במקומה הנכון.

היו כל מיני תגובות על מליצות הפסוקים הנמצאות בי"ח ברכות.
לדוג' הקפידו רז"ל לנסח בדווקא רפאנו ה' ונרפא, הושיענו וניוושעה במקום לבקש סתם רפאנו ה' הושיענו.

לפי זה ומעניינא דיומא, מעניין שרז"ל לא רצו לנסח בברכת התשובה השיבנו ה' אליך ונשובה, קרבנו מלכנו לעבודתך וכו' (לדוג')...

ובענין אמירת מזמור לדוד ה' רועי ג' פעמים - ע' בבני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ח' אות י"ז), טעמים עפ"י הסוד ועפ"י נגלה שיש בו אותיות כמנין ברכ"ה, ומתפללים לברכה משולשת בני חיי ומזוני. ובענין חלוקתו באמצע ע' דברי מנחם בשם הרמ"מ מרימנוב זי"ע עפ"י הסוד. ומנהג כמה ק"ק לומר פסוקי יחוד (שמע ישראל ה' מלך) כשאומרים הפיוט נמליכו ונייחדו, כדי לקיים מה שאומרים, ומקורו במנהגי מוהר"נ מראפשיץ ותלמידיו אחריו זי"ע, ועיין בשו"ת פרי השדה ח"ד סי' כ"ו בענין זה, וכתב שם שאף מי שאין מנהגו לומר הנמצא במקום שאומרים, יעמוד ויאמר עמהם ואל יפרוש מן הציבור.

יעקל כתב:בחצה"ק סאטמאר לפני קידוש ליל שבת נהוג המקדש לומר אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו'

מחפש מ"מ בעניין הנ"ל מקור המנהג, סברת המנהג והאם יש חצרות אחרות הנוהגים כך ?