פורום אוצר החכמה

מלח הארץ כתב:ואגב לפלא בעיני שאיש לא ביאר פשר מילת 'בהם' בנוסח אתה חוננתנו שהקשיתי למעלה ואיש לא הגיב.

טוב לי כתב:

ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

משולש כתב:

מלח הארץ כתב:ואגב לפלא בעיני שאיש לא ביאר פשר מילת 'בהם' בנוסח אתה חוננתנו שהקשיתי למעלה ואיש לא הגיב.

טוב לי כתב:ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

סידור 'אזור אליהו' הרכיב נוסח כעין פאזל של נוסחים הלקוח מסידורי פולין בתקופה מאוד מסויימת, כדי לבנות מזה נוסח הגר"א, מחמת שלא קיים מספיק מידע מתוך משנת הגר"א עצמו לגבי נוסח תפילתו.

נראה מדבריך שאתה חושב שמנהגי ישראל זה תוצאה של התפתחות ושינויים שנעשו במשך הדורות. ולכן למה לא לקבל את השינויים של ירושלים.
אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות. (הבאתי את זה כדוגמא). וכך נהגו כל האשכנזים מאז שאנחנו יכולים לעקוב אחרי המנהג, וגם הספרדים כולם הניחו עד זמן הזוהר כמבואר בב"י.
וכך ישנם עוד הרבה מאוד מנהגים שהם מקובלים בישראל מדורי דורות בלי שינוי, כמו הלכה למשה מסיני. ולא נוצרו במשך הדורות.

מלח הארץ כתב:

טוב לי כתב:ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

אוי לנו שצריך להיות נועז בכדי להתפלל בלפני ה' בצורה לא מעוותת.
וחשוב להדגיש שבפיוט וכל מאמינים [ובמידה מסויימת גם בפיוט אתה הוא אלקינו] אין מדובר על סדר נכון גרידא וכדי שלא תשאר שורה מיותמת כדברי הרב טוב לי, אלא מדובר על שיבוש כל משמעות הפיוט, שכל עניינו לומר שה' הוא כזה ואנו מאמינים שהוא כזה [אוחז ביד מידת משפט ואנו מאמינים שהוא עושה משפט באמונה, בוחן ובודק ואנו מאמינים שהוא אכן בוחן כליות וכו' וכו'], ואילו לפי הצורה שאומרים היום אי"ז אלא גיחוך וטובה לנו שתיקתנו מדיבורנו.

המעיין כתב:

נראה מדבריך שאתה חושב שמנהגי ישראל זה תוצאה של התפתחות ושינויים שנעשו במשך הדורות. ולכן למה לא לקבל את השינויים של ירושלים.
אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות. (הבאתי את זה כדוגמא). וכך נהגו כל האשכנזים מאז שאנחנו יכולים לעקוב אחרי המנהג, וגם הספרדים כולם הניחו עד זמן הזוהר כמבואר בב"י.
וכך ישנם עוד הרבה מאוד מנהגים שהם מקובלים בישראל מדורי דורות בלי שינוי, כמו הלכה למשה מסיני. ולא נוצרו במשך הדורות.

כמו שנהוג לומר באשכול זה אני נמצא בחברה טובה. כנראה שגם הב"י וכל חכמי ישראל ההולכים אחריו לא ידעו את הסוד הנפלא הזה שמכל המחלוקות הקיימות בכלל ישראל, רק עניין זה הוא מסורת בידינו דור אחר דור ממרע"ה שחייבים להניח תפילין בחול המועד וכל המהרהר אחר זה הריהו מורד במסורת קדומה זו.

אוצר החכמה כתב:באמת מאיפה הגיע הרעיון הזה, שיש מסורת ביד הפוסקים מדור דור? המחלוקת הזאת כמו שאר המחלוקות תלויה בסברא ובקצת ראייה מלשון הגמרא, כמו שהתבאר בתוספות ובפוסקים, והאריכו על זה באשכול שנגע לנושא.
ברור שכל צד טוען שמימות משה עד רבינא ורב אשי נהגו כמוהו או שהיתה מחלוקת כבר בדורות קדומים אבל הכרעת הגמרא כדעתו. וכן הוא בכל מחלוקת, אבל אינו טוען שכך מקובל בידו ממשה רבינו, אלא שלפי שראיותיו ראיות לדעתו ברור שכך היה.

המעיין כתב:

נראה מדבריך שאתה חושב שמנהגי ישראל זה תוצאה של התפתחות ושינויים שנעשו במשך הדורות. ולכן למה לא לקבל את השינויים של ירושלים.
אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות. (הבאתי את זה כדוגמא). וכך נהגו כל האשכנזים מאז שאנחנו יכולים לעקוב אחרי המנהג, וגם הספרדים כולם הניחו עד זמן הזוהר כמבואר בב"י.
וכך ישנם עוד הרבה מאוד מנהגים שהם מקובלים בישראל מדורי דורות בלי שינוי, כמו הלכה למשה מסיני. ולא נוצרו במשך הדורות.

כמו שנהוג לומר באשכול זה אני נמצא בחברה טובה. כנראה שגם הב"י וכל חכמי ישראל ההולכים אחריו לא ידעו את הסוד הנפלא הזה שמכל המחלוקות הקיימות בכלל ישראל, רק עניין זה הוא מסורת בידינו דור אחר דור ממרע"ה שחייבים להניח תפילין בחול המועד וכל המהרהר אחר זה הריהו מורד במסורת קדומה זו.

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:באמת מאיפה הגיע הרעיון הזה, שיש מסורת ביד הפוסקים מדור דור? המחלוקת הזאת כמו שאר המחלוקות תלויה בסברא ובקצת ראייה מלשון הגמרא, כמו שהתבאר בתוספות ובפוסקים, והאריכו על זה באשכול שנגע לנושא.
ברור שכל צד טוען שמימות משה עד רבינא ורב אשי נהגו כמוהו או שהיתה מחלוקת כבר בדורות קדומים אבל הכרעת הגמרא כדעתו. וכן הוא בכל מחלוקת, אבל אינו טוען שכך מקובל בידו ממשה רבינו, אלא שלפי שראיותיו ראיות לדעתו ברור שכך היה.

כי חוץ מסברות עצמיות יש גם את מה שכל גדול קיבל מרבותיו. ור"א אמר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ובנידון זה גם הרבה פוסקים כותבים שכך המנהג המקובל. והב"י בעצמו מעיד שהמנהג הקדום הוא הפוך משיטתו.

מלח הארץ כתב:

משולש כתב:

מלח הארץ כתב:ואגב לפלא בעיני שאיש לא ביאר פשר מילת 'בהם' בנוסח אתה חוננתנו שהקשיתי למעלה ואיש לא הגיב.

יישר כח, אבל במחילה לא ראיתי בדבריו הסבר מהו 'בהם' שהרי מדע לשון יחיד הוא.

כי חוץ מסברות עצמיות יש גם את מה שכל גדול קיבל מרבותיו. ור"א אמר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ובנידון זה גם הרבה פוסקים כותבים שכך המנהג המקובל. והב"י בעצמו מעיד שהמנהג הקדום הוא הפוך משיטתו.

משולש כתב:

המעיין כתב:

נראה מדבריך שאתה חושב שמנהגי ישראל זה תוצאה של התפתחות ושינויים שנעשו במשך הדורות. ולכן למה לא לקבל את השינויים של ירושלים.
אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות. (הבאתי את זה כדוגמא). וכך נהגו כל האשכנזים מאז שאנחנו יכולים לעקוב אחרי המנהג, וגם הספרדים כולם הניחו עד זמן הזוהר כמבואר בב"י.
וכך ישנם עוד הרבה מאוד מנהגים שהם מקובלים בישראל מדורי דורות בלי שינוי, כמו הלכה למשה מסיני. ולא נוצרו במשך הדורות.

כמו שנהוג לומר באשכול זה אני נמצא בחברה טובה. כנראה שגם הב"י וכל חכמי ישראל ההולכים אחריו לא ידעו את הסוד הנפלא הזה שמכל המחלוקות הקיימות בכלל ישראל, רק עניין זה הוא מסורת בידינו דור אחר דור ממרע"ה שחייבים להניח תפילין בחול המועד וכל המהרהר אחר זה הריהו מורד במסורת קדומה זו.

המודגש בדברי סותר את המודגש בדבריך.

האם לא ראית אף פעם את דברי הפוסקים שאסור לשנות את המסורת המקובלת בידינו מאבותינו? האם גם עליהם תוכל ללעוג?

אלכסנדרוס כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:באמת מאיפה הגיע הרעיון הזה, שיש מסורת ביד הפוסקים מדור דור? המחלוקת הזאת כמו שאר המחלוקות תלויה בסברא ובקצת ראייה מלשון הגמרא, כמו שהתבאר בתוספות ובפוסקים, והאריכו על זה באשכול שנגע לנושא.
ברור שכל צד טוען שמימות משה עד רבינא ורב אשי נהגו כמוהו או שהיתה מחלוקת כבר בדורות קדומים אבל הכרעת הגמרא כדעתו. וכן הוא בכל מחלוקת, אבל אינו טוען שכך מקובל בידו ממשה רבינו, אלא שלפי שראיותיו ראיות לדעתו ברור שכך היה.

כי חוץ מסברות עצמיות יש גם את מה שכל גדול קיבל מרבותיו. ור"א אמר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ובנידון זה גם הרבה פוסקים כותבים שכך המנהג המקובל. והב"י בעצמו מעיד שהמנהג הקדום הוא הפוך משיטתו.

החת"ס כותב בתשובותיו שכל דבר שלא נכתב במפורש בגמרא אין אפשרות לומר שיש אודותיו מסורת, מחמת הגלויות והצרות שעברו ישראל.
ואגב אורחא יש לשאול, אימתי קיבלו בני אשכנז על עצמם את הוראות הרמ"א?

משולש כתב:

מלח הארץ כתב:ואגב לפלא בעיני שאיש לא ביאר פשר מילת 'בהם' בנוסח אתה חוננתנו שהקשיתי למעלה ואיש לא הגיב.
יישר כח, אבל במחילה לא ראיתי בדבריו הסבר מהו 'בהם' שהרי מדע לשון יחיד הוא.

אולי הכוונה לדברי התורה. אתה חוננתנו למדע תורתך ותלמדנו לעשות בהם (בדברי התורה הנ"ל) חוקי רצונך.

אוצר החכמה כתב:

כי חוץ מסברות עצמיות יש גם את מה שכל גדול קיבל מרבותיו. ור"א אמר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ובנידון זה גם הרבה פוסקים כותבים שכך המנהג המקובל. והב"י בעצמו מעיד שהמנהג הקדום הוא הפוך משיטתו.

נכון שהיה המנהג כך לפני כן. אבל אף אחד חוץ ממך לא טוען שמה שהוא אומר היינו אם להניח תפילין או לא זה קבלה דור אחר דור ממשה רבינו עליו השלום. ובכלל אני לא מבין אתה טוען שהבית יוסף ידע שזה קבלה דור אחר דור ממשה רבינו ובכל אופן שינה את המנהג?

ברור שלא. הבית יוסף הכיר את המנהג ותלה אותו בזה שהמנהיגים אותו סברו שצריך להניח ולכן שינו מנהג קדום יותר שהיה לא להניח, כי לדעתו של הבית יוסף כן הוא הדין שאין להניח, ועכשיו הבית יוסף לדעתו מחזיר את הדבר לקדמותו כפי שהיה בזמן הגמרא.

ובזה תשובה למה ששאלת למעלה את המעיין אם זה עניין של התפתחות? והתשובה היא לא. אין כאן התפתחות אבל היו שינויים לאורך כל הדורות שבא גדול והנהיג כדעתו ומאז היה המנהג באופן כזה, ואח"כ בא אחר והחזיר למנהג הישן או עשה מנהג חדש.

גם בגמרא מבואר בהרבה מקומות שהנהיגו מנהגים ופסקים לפי דעתם ואין לתלות הדבר בגלל שגרו בבבל ולא הכירו את מנהג אשכנז המקורי שהוא דור אחר דור ממרע"ה.

המעיין כתב:כאן מסתמא זה לא רק מהמנגינה אלא שרצו לומר מה שאומר הש"ץ ואולי בתחילה אמרוהו בלחש לפניו,
ואח"כ השתבש כל העניין כדבריך.

אוצר החכמה כתב:בקיצור אתה הרבה יותר חכם מהב"י (וכל החכמים שעשו כדבריו), כי אתה הסקת נכונה מה הורה מרע"ה, והוא בחוסר הבנתו לא הבין את זה, קצת קשה להניח שהיה לו גם את השכל שלך אבל פסק כרשב"י נגד משה רבינו.

גם פוסקי האשכנזים שדנו אם לנהוג כזהר נגד ההבנה הפשוטה, לדעתם, בגמרא, גם הם כמובן לא חכמו כמוך שהרי לא טענו את הטענה הפשוטה כ"כ שלך שמוכח שכן נהג מרע"ה.

טוב לי כתב:ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

טוב לי כתב:
יודע אני כי בישיבת "כנסת הגדולה" להגר"ה זקס שליט"א, נוקטים בסדור זה כנוסח הקבוע. ואת הש"צ המדקדקים שבהם ניתן לשמוע אומרים על יד נביאך כשהא' בחטף פתח (לשון יחיד)

הבטחתי כתב:היה מתבקש כהמשך להוצאת סידור זה, הוצאת סידור נוסח פולין הישן ללא נוסחאות הגר"א, וסידור נוסח אשכנז המערבי

לייבעדיג יענקל כתב:נוסח פולין הישן נמצא בסדור מהרש"ס שהו"ל הרב יצחק סץ שליט"א וכן בסדור עם פי' קמחא דאבישונא שהו"ל הרב הנ"ל לאחרונה.

הבטחתי כתב:מאי האי סידור זה? צילום של מהדורת ש'-ש"א? או ההדרתו מחדש? מתי יצא?

הבטחתי כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:נוסח פולין הישן נמצא בסדור מהרש"ס שהו"ל הרב יצחק סץ שליט"א וכן בסדור עם פי' קמחא דאבישונא שהו"ל הרב הנ"ל לאחרונה.

מאי האי סידור זה? צילום של מהדורת ש'-ש"א? או ההדרתו מחדש? מתי יצא?

ואגב, אשוב על שאלתי באשכול אחר, האם מישהו ראה את ההדפסה החדשה של סידור רש"ס בג' כרכים? האם כל החמשה כרכים שבהדפסה הקודמת נכללים בה?

לייטנר כתב:

טוב לי כתב:
יודע אני כי בישיבת "כנסת הגדולה" להגר"ה זקס שליט"א, נוקטים בסדור זה כנוסח הקבוע. ואת הש"צ המדקדקים שבהם ניתן לשמוע אומרים על יד נביאך כשהא' בחטף פתח (לשון יחיד)

פירוש המילה 'נביאך', בכל צורה שתנוקד, תהיה 'הנביא שלך'.
הניקוד משתנה רק בגלל צורת ההפסק, כמו בפסוק: "ואהרן אחיך יהיה נביאֶךָ" (שמות ז א).

טוב לי כתב:

לייטנר כתב:

טוב לי כתב:
יודע אני כי בישיבת "כנסת הגדולה" להגר"ה זקס שליט"א, נוקטים בסדור זה כנוסח הקבוע. ואת הש"צ המדקדקים שבהם ניתן לשמוע אומרים על יד נביאך כשהא' בחטף פתח (לשון יחיד)

פירוש המילה 'נביאך', בכל צורה שתנוקד, תהיה 'הנביא שלך'.
הניקוד משתנה רק בגלל צורת ההפסק, כמו בפסוק: "ואהרן אחיך יהיה נביאֶךָ" (שמות ז א).

וכיצד תאמר "הנביאים שלך"? האם לא "נביאך" בסגול?

לייטנר כתב:

טוב לי כתב:ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

בישיבה שבה למדתי בצעירותי, כבר הכניסו את השינויים הנ"ל (כולל זה העתידי שמנבא טוב לי), וללא צורך בסידור "נועז" וכו'...

מלח הארץ כתב:

לייטנר כתב:

טוב לי כתב:ואגב נועזות ואגב ישיבת כנסת הגדולה. מה אופייני הוא שבשיבה זו בפיוט "וכל מאמינים" בתפילת מוסף דר"ה ויו"כ חזרו אל המקור שהשורה של וכל מאמינים היא המשך לשורה שלפניה ולא תחילת שורה חדשה. והשתא שמעתי שהוסיפו ותקנו בצורה כזו גם את הפיוט "אתה הוא אלקינו, בשמים ובארץ, גבור ונערץ וכו', שבצורה המקובלת הקהל אומר א' ב' ג' ואחריהם החזן, ואז הקהל ד' ה' ואחריהם החזן וכו' כש'תולה ארץ כל בלימה' מתייתם ונותר על בלימה ללא חבר לו, ושם תקנו לומר לפי הסדר הנכון (כפי שנראה גם ממשמעות כל שורה) א' ב', ג' ד', וכו'. מסתבר שבשנה הבאה יתקנו גם את לא-ל עורך דין שגם הוא לקה במה שלקו הפיוטים הנ"ל.

בישיבה שבה למדתי בצעירותי, כבר הכניסו את השינויים הנ"ל (כולל זה העתידי שמנבא טוב לי), וללא צורך בסידור "נועז" וכו'...

ושמא תאלפנו לדעת איזו ישיבה היא זו?

לייבעדיג יענקל כתב:לגבי נוסח אשכנז המקורי: סדורו של רבש"ה אמנם מתקדם לאט לכיוון נוסח הרוקח, אבל יש לו עדיין לעשות כברת דרך ארוכה מאוד.
(הסדור שנד' ע"ש ר"ש מגרמייזא הוא לאמיתו של דבר של הראב"ן.)

תוך כדי אכילת פרס כתב:הגר"א היה נועז.
נועז = היעדר החשש לשנות מן המקובל.

משולש כתב:ובדוגמא של תפילין בחו"ה בירכו שתי ברכות, (רק בקלויז של הגר"א בוילנא בירכו בחול המועד רק ברכה אחת משום כבודו של הגר"א) ולא היה אף אחד שחשש לשיטת הב"י. אחרי שרוב הפוסקים הראשונים והאחרונים סוברים להניח בברכה.

אלכסנדרוס כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:לגבי נוסח אשכנז המקורי: סדורו של רבש"ה אמנם מתקדם לאט לכיוון נוסח הרוקח, אבל יש לו עדיין לעשות כברת דרך ארוכה מאוד.
(הסדור שנד' ע"ש ר"ש מגרמייזא הוא לאמיתו של דבר של הראב"ן.)

נוסח התפילה של חסידי אשכנז (והרוקח בכלל) זהה לנוסח התפילה האשכנזי של קהילות הריינוס, או שמא חסידי אשכנז שינו את הנוסח כשם שהם שינוי הרבה דברים אחרים?

לייבעדיג יענקל כתב:

אלכסנדרוס כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:לגבי נוסח אשכנז המקורי: סדורו של רבש"ה אמנם מתקדם לאט לכיוון נוסח הרוקח, אבל יש לו עדיין לעשות כברת דרך ארוכה מאוד.
(הסדור שנד' ע"ש ר"ש מגרמייזא הוא לאמיתו של דבר של הראב"ן.)

נוסח התפילה של חסידי אשכנז (והרוקח בכלל) זהה לנוסח התפילה האשכנזי של קהילות הריינוס, או שמא חסידי אשכנז שינו את הנוסח כשם שהם שינוי הרבה דברים אחרים?

אנסה לענות בקצרה אע"פ שראוי להאריך הרבה בענין.
מהו בכלל 'נוסח התפילה האשכנזי של קהילות הריינוס'? עיון בעשרות כ"י ודפוסים מראה שאין אף מקור הזהה לחבירו במאה אחוז. ישנם המוני שינויים גדולים וקטנים בין סידור אחד למשנהו. אך כל השינויים הללו תופסים בסופו של דבר אחוז קטן מאוד ממטבע התפילה, ובאופן כללי הנוסח הוא כמעט אחיד. חסידי אשכנז כן דקדקו בפרטים הקטנים האלו, והם הציגו את הנוסח שהיה מקובל בידם וספרו את מנין תיבותיו (ולפעמים אפי' את מספר אותיותיו), וכתבו ושנו ושילשו שזהו הנוסח האמיתי המקובל איש מפי איש עד אנכה"ג, והזהירו מאוד שממנו אין לשנות ולהוסיף או לגרוע. (איני זוכר כעת נוסח שנחשב כשינוי או חידוש שלהם. לכאורה אין דבר כזה.) בפועל, המשיכו הסידורים והמחזורים להכתב עם שינויים והוספות וחסרונות, פה ושם, כפי שהיה קודם שכתבו חסידי אשכנז את דבריהם. בדורות האחרונים חלו גם ידי צנזורים, מדקדקים שוגים, מתקנים ומעוותים בסידורי אשכנז ופולין, וגם הנוסח שבאופן כללי היה אחיד נשתנה במקומות רבים נוספים. רבש"ה מתמקד בסיקול העיוותים המאוחרים, אך אל נוסח הרוקח המנוי והשקול והמדוד עדיין לא הגיע.

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:ובדוגמא של תפילין בחו"ה בירכו שתי ברכות, (רק בקלויז של הגר"א בוילנא בירכו בחול המועד רק ברכה אחת משום כבודו של הגר"א) ולא היה אף אחד שחשש לשיטת הב"י. אחרי שרוב הפוסקים הראשונים והאחרונים סוברים להניח בברכה.

עד כמה שידוע לי הרבה אם לא רוב המניחים תפילין בחול המועד, שזה עדיין מנהג מתפללי אשכנז בחו"ל, אינם מברכים כלל.