עמוד 2 מתוך 2

Re: מקור הזמר איש חסיד היה

פורסם: ה' אוגוסט 24, 2017 7:54 pm
על ידי איש גלילי
גם לפי שיטות אלו, עדיין יוצא שאיסור זה שוה לחילול שבת! (אינני נכנס לדיון עצמו, אלא לראייה הספציפית)

Re: מקור הזמר איש חסיד היה

פורסם: ה' אוגוסט 24, 2017 10:07 pm
על ידי עקביה
איש גלילי כתב:גם לפי שיטות אלו, עדיין יוצא שאיסור זה שוה לחילול שבת! (אינני נכנס לדיון עצמו, אלא לראייה הספציפית)

מכובדי הרב איש גלילי,
כיצד אפשר לומר כן? הלא חילול שבת עונשו בסקילה! על איסור זה אמרו בגמ' (נדה יג.) שהוא במיתה בידי שמים, והרי לך שחומרתו פחותה בהרבה. ויש להוסיף שאין זו מבד"ש דאורייתא אלא דרבנן. ראה כיוצא בזה ממש במו"ק (כד. תוס' ד"ה הא).

מה שאמרו בו הרחקה זו, הדומה למוקצה, י"ל בפשטות שמפני שנפשו של אדם מחמדתו הוצרכו להחמיר בהרחקה ממנו.

Re: מקור הזמר איש חסיד היה

פורסם: ה' אוגוסט 24, 2017 10:39 pm
על ידי איש גלילי
עקביה כתב:
איש גלילי כתב:גם לפי שיטות אלו, עדיין יוצא שאיסור זה שוה לחילול שבת! (אינני נכנס לדיון עצמו, אלא לראייה הספציפית)

מכובדי הרב איש גלילי,
כיצד אפשר לומר כן? הלא חילול שבת עונשו בסקילה! על איסור זה אמרו בגמ' (נדה יג.) שהוא במיתה בידי שמים, והרי לך שחומרתו פחותה בהרבה. ויש להוסיף שאין זו מבד"ש דאורייתא אלא דרבנן. ראה כיוצא בזה ממש במו"ק (כד. תוס' ד"ה הא).

מה שאמרו בו הרחקה זו, הדומה למוקצה, י"ל בפשטות שמפני שנפשו של אדם מחמדתו הוצרכו להחמיר בהרחקה ממנו.

כבר הדגשתי שאני מתייחס לראייה בלבד, וזה מה שיוצא מהראייה. קושייתך נכונה ועצומה, וגם תירוצך נכון וטוב.

Re: מקור הזמר איש חסיד היה

פורסם: ו' אוגוסט 25, 2017 3:39 pm
על ידי חיימשה
הראיה היא להיפך. איסור שבת הוא סקילה, והוזכר בתורה עשרות פעמים כאחד מעיקרי הדת, ומ"מ איסור מוקצה מותר במקום צער, בחשש נזק רבים, כלאחר יד, מן הצד וכו'
ואילו באיסור הוז"ל שאינו מפורש בתורה, נאמרו חומרות עצומות של תבקע כריסו ולא יגע, משא"כ קוץ בשבת מותר אפילו מוציא דם. איסור שינת אפרקדן, בדברים שמונעים את האדם מרגילות החיים, בלי שום התירים כמעט.

Re: מקור הזמר איש חסיד היה

פורסם: ו' אוגוסט 25, 2017 4:22 pm
על ידי איש גלילי
חיימשה כתב:הראיה היא להיפך. איסור שבת הוא סקילה, והוזכר בתורה עשרות פעמים כאחד מעיקרי הדת, ומ"מ איסור מוקצה מותר במקום צער, בחשש נזק קבים, כלאחר יד, מן הצד וכו'
ואילו באיסור הוז"ל שאינו מפורש בתורה, נאמרו חומרות עצומות של תבקע כריסו ולא יגע, איסור שינת אפרקדן, בדברים שמונעים את האדם מרגילות החיים, בלי שום התירים כמעט.

יפה מאד, וזאת קושייתו של הרב עקביה. ותירץ יפה, שהוא בשביל להרחיק מדבר שנפשו של אדם מחמדתו, ומצאנו חומרות גדולות בכל ענייני עריות, באלו שאינם חמורים כמו שבת (ואדרבה, החמירו ביחוד עם אשה ולא ביחוד עם זכר ועם בהמה, אע"פ שאפי' אשת איש אינה אלא בחנק, וזכר ובהמה בסקילה. וההסבר פשוט, כי נפשו של אדם חומדת באשה יותר מבזכר ובהמה).