פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:[זכור לי משהו מהגמ' שהיה צ"ל כל פרשת בלק]

חכם באשי כתב:תוכל גם לשלוח בפרטי.

דניאל כתב:

חכם באשי כתב:תוכל גם לשלוח בפרטי.

מדוע עינך צרה בנו?

גאולה בקרוב כתב:הנושא שם הוא חלוקת התהילים לכל יום, או לגמור את כולו:
"לא באתי כמשיב רק כמזכיר, שמצאתי בחיבור שחיבר ר' אברהם קארו ז"ל על עשר הילולים במזמור הללו אל בקדשו ע"ד הקבלה, אינו בדפוס והמה בכתב על המעשה, שמקרוב בא המעשה בדפוס, שכפר אחד אצל ארפרט ניצל, שברחו שם מארפרט ביום הגזירה, עבור זקן אחד שהיה שם והיה גומר כל תהילים בכל יום ויום, וכשמת אותו הזקן נראה לרב שם וספר קטן תחת אצילי ידיו, ואמר לו הרב בחלום מה זה הספר, אמר לו ספר תהילים, ואמר שבא אליו להזהירו שיברחו כל יושבי הכפר שכלתה אליהם הרעה וגזירה יצאה מאת ה' והבורח ימלט, לפי שגם המה היו באותה גזירה של ארפרט וזכותו שהשלים ספר תהילים בכל יום עמדה להם והצילם, ועתה אין מי שיעמיד להם. והירא והחרד לדבר ה' הניס וניצול, והנשארים נהרגו. וכתב, וכאשר ראו גדול כח ספר תהילים ואשר צרכי עמנו מרובים ודעתם קצרה להשלים תהילים בכל יום, חילקו לז' חלקים, חלק ליום. ולמדו מן פסוקי דזמרה, שגם המזמרים מקצתם היו לאומרם בכל יום, וקיצרו מפני טירדת ציבור".
העיקר כעת הוא המשפט האחרון.

כתונת_פסים כתב:מעניין.
שאין כאן כל התייחסות לזה שחילקו את התהלים לימי החודש ולא לימי השבוע, ואאל"ט הראשון שחילקו לימי החודש הוא בעל השו"ע הרב ה"ה הבעל התניא והתקבל הדבר בכל החוגים.

כתונת_פסים כתב:אדרבא הראה לי ספר תהלים מלפני הבעל התניא שכבר חילקו אותו לימי החודש.
וזה שחילקו בקי"ט יתכן משום ל"א ימי החודש, ויש בזה נוסחאות שונות.

גאולה בקרוב כתב:בהגהות הר"ח אולמא על היוסף אומץ מבואר שהיינו צריכים לומר יותר מזמורים בפסוקי דזימרא, אלא שמפני "טירחא דציבורא" קיצרו.
האם מוכר מקור לדבר זה?

ע. התשבי כתב:ככל הידוע לי, כ"ק בעל התניא לא הדפיס מעולם ספר תהילים, אלא רק לאחר תקנת מהריי"צ לאמר התהילים (שמחולק לימי החודש) מיד בסיום התפילה, צירפו בהוצאות החב"דיות של סידור תהילת ה' (שהינו מהדורה חדשה של סידור בעל התניא) את התהילים בסופו.