עמוד 1 מתוך 2
פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 5:43 pm
על ידי גלילי
ביושבי בסעודת ברית מילה דנו אם אומרים: "
יום, ליבשה נהפכו מצולים" וכו', או שאומרים "
ים ליבשה, נהפכו מצולים".
ואמר ת"ח אחד שזה וזה נכון.
והראה לנו המשנה ברורה סי' ת"צ:
- משנה ברורה (דפוס ישן)
- ScreenShot007.jpg (168.09 KiB) נצפה 18002 פעמים
שוב הראה לנו, מה עוללו ההוצאות החדשות:
- משנה ברורה (חדש)
- ScreenShot008.jpg (57.62 KiB) נצפה 18003 פעמים
ובחיפוש באוצר החכמה מצאתי:
- קובץ בית אהרן וישראל
- ScreenShot009.jpg (88.77 KiB) נצפה 18002 פעמים
וראוי לציין שבהוצאת "עוז והדר" (בדקתי היום), החזירו דבר לקדמותו: ואז אומרים
ים ליבשה.
ולפי כל הנ"ל, בברית מילה כששרים הפייט הזה, הוא "
ים ליבשה", מלבד אם חל בשביעי של פסח.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 5:56 pm
על ידי גלילי
ופלא מש"כ (הערת מערכת) בקובץ בית אהרן וישראל גליון עה:
- בית אהרן וישראל - עה
- ScreenShot002.jpg (45.49 KiB) נצפה 17986 פעמים
וליישב הנוסח (הכפילות) "
ים ליבשה, נהפכו מצולים", ראה:
- ערוגת הבושם
- ScreenShot002.jpg (54.77 KiB) נצפה 17986 פעמים
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 6:10 pm
על ידי יאיר
אשריך גלילי!
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 6:31 pm
על ידי חכם באשי
יפה מאוד, גלילי!
ואוסיף להעיר, כי הצילום האחרון שהבאת, הוא מספרו של ר' אברהם בר' עזריאל, מזקני ביהם ותלמידו של בעל ה'רוקח'.
ומזה שהוא פירש פיוט זה, משמע, שהפיוט נתקבל באשכנז כבר בתקופת הראשונים.
ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 7:11 pm
על ידי איש_ספר
חכם באשי כתב:ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!
ממתי התחילו אשכנזים לומר את כתר מלכות לרשב"ג? (יגדל אינו מן המנין?)
[רבינו גלילי, ברוך שובך וברוך טעמך]
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 7:52 pm
על ידי חכם באשי
איש ספר,
איני יודע מאימתי נכנס 'כתר מלכות' למחזורים האשכנזיים, אך לא נראה שהיה מוכר באשכנז וצרפת בתקופת הראשונים (כוונתי, עד המאה ה-14).
ו'יגדל' וודאי שאינו מן המניין. ראשית, מקובל כי מחברו הוא ר' דניאל הרופא שפעל באיטליה במאה ה-14 (שהרי הוא יסד את פיוטו על י"ג העקרים לרמב"ם); שנית, הפיוט לא היה מוכר באשכנז.
על מחברו של 'יגדל', עי' שד"ל, במבוא למחזור בני רומא.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 8:14 pm
על ידי זקן ששכח
אולי יואיל אי מי בטובו ויסביר מדוע באמת יש לומר 'ים' ולא 'יום'. לכאורה ניתן לבאר יום שבו קרה הדבר שהמצולים הם התהומות נהפכו ליבשה. ואילו בגירסא המקורית, לכאורה, תיבת ים מיותרת.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 8:59 pm
על ידי גלילי
זקן ששכח כתב:אולי יואיל אי מי בטובו ויסביר מדוע באמת יש לומר 'ים' ולא 'יום'. לכאורה ניתן לבאר יום שבו קרה הדבר שהמצולים הם התהומות נהפכו ליבשה. ואילו בגירסא המקורית, לכאורה, תיבת ים מיותרת.
ראה לעיל מהערוגת בושם, שלפי דבריו חיבר הפייטן על לשון הפסוק 'הפך ים ליבשה', וראה ביאורו שם שהזכיר הפייטן ב' עניינים, א' הפיכת ים ליבשה. ב' בקיעת כל מימות העולם.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אוגוסט 10, 2010 10:52 pm
על ידי זקן ששכח
תודה גלילי. אכן לא שמתי לב.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ד' אוגוסט 11, 2010 2:23 pm
על ידי מבקש חכמה
מה שמעניין כאן שהלבוש עצמו לא חילק בנוסח בין ים ליום, וגם בביאור ערוגות הבושם נראה שגרסתו יום ומבאר הכוונה לים ואינו מחלק מתי לומר זאת. רק הפמ"ג בדעתו הרחבה קבע שיש לכל גרסה משמעות אחרת ושראוי לומר את שתי הנוסחאות בימים שונים. בסגנון דומה להכרעות הרמ"א שיש לצאת ידי חובת כל השיטות.
קריעת ים סוף - ברית מילה - ציצית
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 3:16 am
על ידי שבטיישראל
ריה"ל בפיוטו "יום ליבשה" מזכיר ג' ענינים אלו כאחת
האם יש מדרש המקשר בין הג' ענינים ?
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 8:39 am
על ידי ערער בערבה
ח' חוטים בציצית כנגד ח' ימים מיצי"מ עד קרי"ס, כמ"ש רש"י סו"פ שלח.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 10:06 am
על ידי שבטיישראל
ערער בערבה כתב:ח' חוטים בציצית כנגד ח' ימים מיצי"מ עד קרי"ס, כמ"ש רש"י סו"פ שלח.
את זה גם אני יודע
רש"י הביא כן ממדרש אגדה
כמו"כ ידוע לי על מדרשים שקריעת י"ס היתה בזכות מצות מילה (עי' מדרש תנחומא)
אני מחפש מדרש או מאמר חז"ל המקשר את הג' יחד
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 11:16 am
על ידי היא שיחתי
לא ברור לי, יש טעות דפוס בערוגות הבושם? הוא מסביר הסבר המתאים ל"ים" ואילו גורס בדיבור המתחיל "יום"
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 11:22 am
על ידי ידידיה
ישר כח גדול לכל הני רבנן דלעיל שהאירו עניין פיקנטי אקטואלי ומעניין הנ"ל.
בזכותכם יש רעיון לזמר לשבת זו
+ דיון מעורר עניין -יום-ים
+ הוצאת קיטור נגד "ההוצאות החדשות" שאהובה כ"כ על כולנו (לקנות ספרים במהדורות חדשות, ולהתלונן על שגיאותיהם האיומות שלעולם לא יוכלו להתחרש{-... כן כן, טעות הקלדה} אצלנו החכמים והנבונים)
האמסעא עונג שבת. שבת שלום ומבורך
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 11:49 am
על ידי משה ששון
בעניין יום ליבשה
בספר שירי רבי יהודה הלוי זה כתוב בצורה שונה
(בתוספת עוד בית)
ומסתיים באופן שונה לא כמו גאולה
שלום
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' פברואר 03, 2012 4:11 pm
על ידי בגולה
היא שיחתי כתב:לא ברור לי, יש טעות דפוס בערוגות הבושם? הוא מסביר הסבר המתאים ל"ים" ואילו גורס בדיבור המתחיל "יום"
לכאורה לא, מתחילה כתב "י
ום ליבשה", ואח"כ מוסיף לומר "
ויש אומרים בפיוט ים ליבשה...".
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' פברואר 05, 2012 9:19 am
על ידי בגולה
הראתי הטעות במשנ"ב לאי מי, ופתחנו יחד פמ"ג - בשו"ע מכון ירושלים, וגילינו שגם שם
תיקנו!! מ
ים ל
יום !!!
- יום ים.jpg (59.58 KiB) נצפה 17701 פעמים
וכאן במקור - בדפו"ר (הי' בוקס - אולי יש באוצר, לא בדקתי).
- יום ים דפור.jpg (32.99 KiB) נצפה 17701 פעמים
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 3:37 pm
על ידי נוטר הכרמים
על כללות הפיוט, תוך נתינת דגש מיוחד על שני הנידונים הנ"ל, א' ים או יום ליבשה. ב' הקשר שבין קריעת ים סוף ציצית ומילה מופיע מאמר בקובץ עץ חיים באבוב החדש, פרי עשתונותיו של ידידנו הרב חיים ישראל טסלר שליט"א מלונדון, מחכים ועשיר במיוחד.
[חבל שלא הביא - ולו בקצרה, את הדיון על 'הטבעת ב'תרמית' שהוקדש לו כאן אשכול עסיסי].
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 4:10 pm
על ידי משה ששון
בקובץ שירי רבי יהודה הלוי [ישראל זמורה] גאולה א
יש כמה שינויים
תוספת הבית השני
יום בצר נכבדת ואלי נחמדת
ולך עז יסדת מפי עוללים
בבית הרביעי
וכל רואי ישירון בעת הודי ישורון
בבית החמישי
ותלקט פזורים
בבית השישי
ומבטן לשמך הם נמולים
בבית השביעי
הראו אותותם לכל רואה אותם
[ואין סיום בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם]
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 4:52 pm
על ידי בגולה
בית הראשון שהזכרת נמצא גם בכמה מחזורים ישנים, לדוג' מחזור נירנברג ועוד.
ועל כל השינויים שציינת האריך בטו"ט ה' חיים ישראל טעסלער במאמרו המקיף שבקובץ 'עץ חיים' ניסן ש"ז.
ועל הלשון בבית הראשון "ולך עוז יסדת", במחזור הנ"ל הנוסח הוא "ולי..." - וב' הגי' נזכרים במאמר הנ"ל.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:19 pm
על ידי צביב
ואם הבית השני הוא יום נראה שגם הראשון כמוהו
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:29 pm
על ידי ארי במסתרים
מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:37 pm
על ידי בברכה המשולשת
ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
לא זה ולא זה.
זה חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוט (יעויין ע' פליישר, היוצרות בהתהוותם ובהתפתחותם, ירושלים תשד"ם, עמ' 155, הערה 24, ועמ '700, הערה 7).
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:38 pm
על ידי חכם באשי
לאו דווקא האשכנזי אלא נוסח התפילה הארצישראלי הקדום, עי' במאגרים:
http://hebrew-treasures.huji.ac.il/reso ... C%EC%7D%22
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:40 pm
על ידי בברכה המשולשת
פליישר שם מפקפק בא"יות של המשפט הנ"ל.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 15, 2012 9:48 pm
על ידי בגולה
'צביב' את דבריך לא הבנתי, לפי מה שהרחיב במאמר הנ"ל, 'יום ליבשה נהפכו...' אינו בית הראשון אלא שורת הכותרת, והבית הראשון הוא 'יום בצר נכבדת' הנ"ל.
ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'. (וגם ענ"ז נזכר במאמר הנ"ל).
ושוב הקדימו לי בענ"ז כותבים אחרים.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ב' אפריל 16, 2012 8:22 am
על ידי נוטר הכרמים
והנה המאמר המקיף הנז' לעיל בשלימותו, [עם תוספת מרובה על המובא בקובץ עץ חיים באבוב], באדיבות הכותב החשוב הרב חיים ישראל טסלער שליט"א, תשו"ח לו.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ב' אפריל 16, 2012 9:03 am
על ידי בברכה המשולשת
למי מתכוון מחבר המאמר כשהוא מציין קהילות ספרדיות "במזרח הרחוק"? האם לקהילה של יהודי סין?
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' ינואר 31, 2016 12:49 pm
על ידי לעומקו של דבר
1. האם מישהו קיבל/ראה כבר תגובה מאיזו מההוצאות החדשות בשו"ע ובמ"ב שמתנצלים על התיקון השגוי (אני לא מדבר על תשובה מעיקרא שיבטיחו שמהיום יקיימו את החרם דר"ת, ולא יתקנו יותר בלי לציין שתיקנו, אלא לפחות על תיקון זה...)
2. הערה למעשה - יוצא מהפרי מגדים והמשנה ברורה שהבינו שביום שאינו שביעי של פסח לא מתאים לומר 'יום ליבשה' אלא 'ים', שכיום כאשר אנו אומרים הפיוט בבריתות שאינם בשש"פ, הנוסח הנכון הוא 'ים'
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' ינואר 31, 2016 3:40 pm
על ידי משולש
חכם באשי כתב:יפה מאוד, גלילי!
ואוסיף להעיר, כי הצילום האחרון שהבאת, הוא מספרו של ר' אברהם בר' עזריאל, מזקני ביהם ותלמידו של בעל ה'רוקח'.
ומזה שהוא פירש פיוט זה, משמע, שהפיוט נתקבל באשכנז כבר בתקופת הראשונים.
ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!
הוא לא היחיד. ר' שלמה אבן גבירול חיבר הרבה פיוטים שהתקבלו באשכנז, (כמו שופט כל הארץ, שעה נאסר, שני זיתים, ועוד). ויש עוד פייטנים ספרדיים שפיוטיהם התקבלו.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 24, 2016 1:22 pm
על ידי עושה חדשות
בגולה כתב:ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.
התקשיתי בזה היום, ושמחתי לראות כאן את התשובה.
ובאמת מצינו כאלו שהוסיפו את זה בעוד מקום, עי' סרע"ג ומחז"ו והמנהיג וכו' שהביאו מנהג להוסיף בגלל אבות וכו' קודם החתימה של גאל ישראל בברכות קרי"ש של שחרית.
לא עיינתי במאמר הנ"ל, אבל מ"מ אשאל בקצרה האם ידוע מיהו המחבר של הפיסקה הזו בגלל אבות וכו'?
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 24, 2016 6:24 pm
על ידי משולש
עושה חדשות כתב:בגולה כתב:ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.
התקשיתי בזה היום, ושמחתי לראות כאן את התשובה.
ובאמת מצינו כאלו שהוסיפו את זה בעוד מקום, עי' סרע"ג ומחז"ו והמנהיג וכו' שהביאו מנהג להוסיף בגלל אבות וכו' קודם החתימה של גאל ישראל בברכות קרי"ש של שחרית.
לא עיינתי במאמר הנ"ל, אבל מ"מ אשאל בקצרה האם ידוע מיהו המחבר של הפיסקה הזו בגלל אבות וכו'?
זהו נוסח מקביל ל"צור ישראל קומה בעזרת ישראל" שהיה נהוג במקומות אחרים. (לא זוכר כרגע בדיוק, אבל יתכן ששניהם מזמן הגאונים בבבל, ראה בשרשי מ"א ח"א בפרק על "גואלנו ה' צבא-ות" מביא את המקור לשניהם כמדומני).
וראה כאן הערה 70
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ה' מאי 19, 2016 10:29 pm
על ידי מכון כסאך
כבר הזכיר כאן לעיל הרב "בגולה" על תיקונם של מכון ירושלים בפמ"ג מ'ים' ל'יום'.
וראו נא מה עוללו בסימן תרכ"א, מגן אברהם סק"א:
- מגן אברהם.jpg (16.54 KiB) נצפה 15621 פעמים
ובהערת המכון שם:
- הערות המכון.jpg (7.54 KiB) נצפה 15621 פעמים
אך מה נעשה ובלבוש (דפו"ר ונציה ש"פ) אין כתוב אלא "ים" !!!
- לבוש ונציה שפ.jpg (11.34 KiB) נצפה 15621 פעמים
(יתכן והמתקן תיקן ממהדו' ברדיטשוב תקע"ח [ולא בדקתי הגי' שם], וכדי ביזיון וקצף שהמג"א יצא לראשונה בתנ"ב)
וכ"ה גם בא"ר דפו"ר (זולצבאך תקי"ז), בד"ה מדברי הלבוש:
- אליה רבה דפור.jpg (3 KiB) נצפה 15621 פעמים
הנה, גם במג"א דפו"ר (דיהרנ פורט תנ"ב) כתוב "ים", ולזאת חזו גם ה"מתקנים". ומרוב להיטותם לתקן הלבישו על הלבוש לבוש אשר לא לבש בו המלך.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 16, 2017 12:20 pm
על ידי משה ובני ישראל
א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אפריל 18, 2017 10:32 am
על ידי משולש
משה ובני ישראל כתב:א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.
אף אחד (כמעט) לא נימול מבטן אלא רק ביום השמיני, וא"כ מאי נ"מ בין יום שמיני לשנה שמינית או שנה שמונים.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ג' אפריל 18, 2017 4:11 pm
על ידי עתניאל בן קנז
משה ובני ישראל כתב:א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.
להרבה (אולי רובם) מפרשים, כוונת הפיוט הוא שישראל העמוסים מני בטן, נמולים לשמך. [ולא שנימולים תיכף ביציאתם מן הבטן], וקושיא מעיקרא ליתא.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ד' אפריל 19, 2017 4:14 pm
על ידי דודי צח
המילה היא בבחינת גמר הלידה, על דרך סמיכות הכתוב והקשרו: "אשה כי תזריע וילדה זכר - אזי - וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
גם במשנה בשבת הם נמנים יחד - "ומילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור. רבי יוסי אומר: אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת" (קכח:) - כלומר הכל דין אחד.
אמור מעתה, אכן מבטן לשמך המה נמולים
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: ו' אפריל 21, 2017 2:25 am
על ידי עתניאל בן קנז
דודי צח כתב:המילה היא בבחינת גמר הלידה, על דרך סמיכות הכתוב והקשרו: "אשה כי תזריע וילדה זכר - אזי - וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
גם במשנה בשבת הם נמנים יחד - "ומילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור. רבי יוסי אומר: אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת" (קכח:) - כלומר הכל דין אחד.
אמור מעתה, אכן מבטן לשמך המה נמולים
יפה כתבת.
אולם כאמור, רוב מפרשי הפיוט, מן הראשונים, לא פרשו כדבריך.
Re: פיוט "י[ו]ם ליבשה"
פורסם: א' אפריל 23, 2017 6:07 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
פעם פירשתי ע"פ המשנה בנדרים: הנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור בנימולי הגויים, כי כל הגויים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, אך נחשבים נימולים. ממילא כבר מבטן נחשבים לנימולים.