חיס כתב:נשאלתי למה לא אומרים (לא מופיע במחזור) לומר בריך שמיה אחרי אתה הראת בשמחת תורה, מה הטעם ?
מה ששאל כת"ר אמאי בשמחת תורה אין אומרים בריך שמיה דאמרינן בכל חג לפני קריאת התורה ?
נראה פשוט דכל אמירת בריך שמיה נתקן רק בשעת פתיחת הארון, ומכיון שבשמחת תורה פותחין הארון כבר באמצע אמירת אתה הראת, ולכן לא אמרינן בריך שמיה.
חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???
החזן כתב:חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???
טעות בידך. 'בריך שמיה' נאמרת בשעת פתיחת הארון, קודם הוצאת ספר התורה. ואילו בשמחת תורה כאשר מוציאים את הספר באמצע הפסוקים, כאשר אין מפסיקים באמירת 'בריך שמיה' באמצע הפסוקים (כמו בכל פעם שאומרים את התחינה בין פסוקי 'ויהי בנסוע' ל'שמע' או 'גדלו'), שוב אין מקום לומר 'בריך שמיה' לאחר שכבר הוציאו את הס"ת.
החזן כתב:חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???
החזן כתב:
טעות בידך. 'בריך שמיה' נאמרת בשעת פתיחת הארון, קודם הוצאת ספר התורה. ואילו בשמחת תורה כאשר מוציאים את הספר באמצע הפסוקים, כאשר אין מפסיקים באמירת 'בריך שמיה' באמצע הפסוקים (כמו בכל פעם שאומרים את התחינה בין פסוקי 'ויהי בנסוע' ל'שמע' או 'גדלו'), שוב אין מקום לומר 'בריך שמיה' לאחר שכבר הוציאו את הס"ת.
החזן כתב: ולכן לא כדאי לחפש קוהרנטיות.
עתניאל בן קנז כתב:החזן כתב: ולכן לא כדאי לחפש קוהרנטיות.
מה זה?
החזן כתב:צודקים הדוברים שאפשר לשלב 'בריך שמיה'. אך, למעשה, יש להכיר בכך שהצרימה במנהג זה נובעת מכך שמדובר בשתי מסורות שונות שהתערבבו להן יחדיו. מנהג פסוקי ההקפות יסודו במסורת אשכנזית שלא הכירה את מנהג הזוהר (שהתגלה לקראת מוצאי ימי הביניים והתפשט מאוחר יותר), ולכן לא יימלט שלפעמים תהיינה התנגשויות בין שני המנהגים
נשר כתב:ראיתי היום באיזה עלון (בתןך "קובץ גליונות לחג הסוכות") רשימה מנכד הגריש"א,
וכתב שם שהיו שנים שאמרו בבית מדרשו יג מידות והיו שנים שלא אמרו, וסיפר שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.
הסיפור הזה לא ידוע לאף אחד מבאי בית מדרשו של הגריש"א, וכנראה שהשומע שמע אמירה של אחד הנוכחים הלא-קבועים, ולא של מרן הגריש"א, אשר דעתו ידועה לבאי בית מדרשו, כי הדבר תלוי אם זו פתיחה חדשה של ארון הקודש או שזה המשך של ההקפות.נשר כתב:שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 68 אורחים