פורום אוצר החכמה

לאחרונה מתפשט סידור בשם איזור אליהו הא סידור כפי נוסחאות הסידורים הקדמונים באשכנז.
[ושמעתי שבישיבת מעלות התורה הוא הסידור העיקרי בשימוש]
ובעלי הסידור עשו שם שינויים נועזים מאד ללא מורא. וכגון שהשמיטו אמירת מזמור שיר עפ"י הגר"א, וכן השמיטו תפילת 'ותערב' לגמרי מאחר שלא שייך כלל בא"י. וכן השמיטו י"ג מידות בהוצאת ס"ת שהגר"א לא נהג בו, ועוד כיו"ב.
ואם יתקבל סידור זה בציבור יווצרו שינויים משמעותיים בנוסח המקובל כיום.

א. סידור אזור אליהו יצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ח, ומאז יצא במהדורות רבות.
ב. הסידור הוא בנוסח אשכנז המזרחי (פולין) על-פי מנהגי אדוננו הגר"א.
ג. לסידור יש הסכמה של מרן הגר"ש דבליצקי (והחל מהמדורה השלישית, כמדומני, גם מהגר"ש אויערבך) ושם יש התייחסות לעניין שינויי המנהגים.
ד. יצאו כבר מאמרים רבים על סידור זה, וחלקם גם מצויים באוצר.
י

מה פתאום נועז? זהו סידור שנועד לכאלו שמעוניינים להתפלל לפי נוסח הגר"א.

מרדכי וינטרויב כתב:מה פתאום נועז? זהו סידור שנועד לכאלו שמעוניינים להתפלל לפי נוסח הגר"א.

הגר"א היה נועז.
נועז = היעדר החשש לשנות מן המקובל.

די מפתיע שהרב מלח הארץ אחד הנועזים מבין חכמי הפורום מתלונן על נועזות אזור אליהו.

תוך כדי אכילת פרס כתב:

מרדכי וינטרויב כתב:מה פתאום נועז? זהו סידור שנועד לכאלו שמעוניינים להתפלל לפי נוסח הגר"א.

הגר"א היה נועז.
נועז = היעדר החשש מלשנות מן המקובל.

הגר"א אכן היה נועז, אבל הסידור אינו כזה, שכן הוא פונה לקהל יעד מסוים שבו נוסח זה הוא הנורמה.

צולניק כתב:בנוגע להשמטת "מזמור שיר" יש להעיר שהגר"א לא אמר שאין שום סיבה לאמרו, רק כיון שאינו מוזכר בגמרא העדיף הגר"א לעסוק בתורה ע"ח אמירת המזמור הנ"ל, ואנו שאם לא נאמר מזמור זה לא בהכרח נעסוק בתורה בזמן זה, כמדומה שאף הגר"א היה מורה לנו לאמרו.

טעם אמירתו שייכת רק לנוסח ספרד שמקדימים הודו לברוך שאמר

עט סופר כתב:

צולניק כתב:בנוגע להשמטת "מזמור שיר" יש להעיר שהגר"א לא אמר שאין שום סיבה לאמרו, רק כיון שאינו מוזכר בגמרא העדיף הגר"א לעסוק בתורה ע"ח אמירת המזמור הנ"ל, ואנו שאם לא נאמר מזמור זה לא בהכרח נעסוק בתורה בזמן זה, כמדומה שאף הגר"א היה מורה לנו לאמרו.

טעם אמירתו שייכת רק לנוסח ספרד שמקדימים הודו לברוך שאמר

כפי שהוסבר במפורש באזור אליהו שם

בקשר לאמירת מזמור שיר חנוכת הבית, ראה כאן [וכן כמה הודעות למעלה]. viewtopic.php?f=19&t=4374&p=33294&hilit=%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%AA#p33305

ויל"ע באדם הנוהג מנהגי הגר"א אם יאמר מזמור שיר חנוכת הבית וכן לדוד ה' עם הציבור דלכאו' לא גרע מכל פיוט שאומרים הציבור שכתב הרמ"א לומר עמהן אע"פ שאינו חיוב כלל אך שמא י"ל דפיוטים הדרך שאומרים כל הציבור יחד משא"כ באלו. ומזמור שיר ברוב הבתי כנסיות ודאי לא נחשב שאומרים הציבור יחד אך בלדוד ה' יל"ע.

המעיין כתב:די מפתיע שהרב מלח הארץ אחד הנועזים מבין חכמי הפורום מתלונן על נועזות אזור אליהו.

איפה ראית בדברי תלונה???
אני ממליץ על הסידור הזה בכל פה!

אגב אשמח אם חכמי הפורום יסבירו לי את פשר הנוסח המופיע שם באתה חוננתנו "ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצונך", מה זה "בהם"?

עיין בסידור עבודת ישראל

צולניק כתב:בנוגע להשמטת "מזמור שיר" יש להעיר שהגר"א לא אמר שאין שום סיבה לאמרו, רק כיון שאינו מוזכר בגמרא העדיף הגר"א לעסוק בתורה ע"ח אמירת המזמור הנ"ל, ואנו שאם לא נאמר מזמור זה לא בהכרח נעסוק בתורה בזמן זה, כמדומה שאף הגר"א היה מורה לנו לאמרו.

חלק גדול (רוב?) ממה שאומרים תחת הכותרת "פסוקי דזמרה" לא מוזכר בגמרא.

כפי שנראה לי, ללכת בשיטת הגר"א זה לא נחשב היום בכלל דבר נועז.
אולי בווילנא מי שהיה מעז לא להניח תפילין בחול המועד בבית הכנסת של הגר"א בעצמו, זה היה נחשב נועז. אבל בארץ ישראל הפרושים הגיעו למקום ריק והנהיגו פה בקלות עשרות מנהגי הגר"א שאף אחד לא היה מעז לעשות אותם לפני כן אפי' בפני הגר"א.
ועדיין מנהגי הגר"א הולכים ומתפשטים בציבור יותר ויותר. (לדוגמא נראה לי שה'ושבחך' הולך ומתפשט, וכן שיטתו בקריאת ר"ח הולכת ומתפשטת בעוד ועוד קהילות).

לצערנו. (מוסב רק על שתי הדוגמאות שהבאת, וכידוע ליודעים).

אפרקסתא דעניא כתב:לצערנו. (מוסב רק על שתי הדוגמאות שהבאת, וכידוע ליודעים).

אני מצטער על עוד הרבה דברים. כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

משולש כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:לצערנו. (מוסב רק על שתי הדוגמאות שהבאת, וכידוע ליודעים).

אני מצטער על עוד הרבה דברים. כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

אתה נורמלי? הבית יוסף כותב שכל בני ספרד נוהגים שלא להניח, הוא גם הושפע מהדעת יחיד של הגר"א?

סופר רק אשכנזים?

משולש כתב:אני מצטער על עוד הרבה דברים. כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

דעת הגר"א נאמרה כלפי מנהג מקומו, שהוא פולין, ומפני מה אתה מצטער אם אין בני פולין נוהגים כמנהג אשכנז המערבי, והלוא בין כך ובין כך לא היו נוהגים מנהג אשכנז המערבי? האם אתה מצטער גם על בני תימן שאינם נוטים כמנהג אשכנז?

משולש כתב:כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

ממנ"פ לא הבנתי אם אתה סופר רק את מנהג פפד"מ וחכמיה איך מנית את הגר"א היה לך לומר שנהגו לא על פי אף אחד ואם אתה סופר גם אנשים מחוץ לגרמניה איך שייך לומר על מחלוקת ראשונים ואחרונים שהגר"א הוא דעת יחיד? תיק"ו

אפרקסתא דעניא כתב:לצערנו. (מוסב רק על שתי הדוגמאות שהבאת, וכידוע ליודעים).

אינני מהיודעים. תוכל להסביר?

משולש כתב:כפי שנראה לי, ללכת בשיטת הגר"א זה לא נחשב היום בכלל דבר נועז.
אולי בווילנא מי שהיה מעז לא להניח תפילין בחול המועד בבית הכנסת של הגר"א בעצמו, זה היה נחשב נועז. אבל בארץ ישראל הפרושים הגיעו למקום ריק והנהיגו פה בקלות עשרות מנהגי הגר"א שאף אחד לא היה מעז לעשות אותם לפני כן אפי' בפני הגר"א.
ועדיין מנהגי הגר"א הולכים ומתפשטים בציבור יותר ויותר. (לדוגמא נראה לי שה'ושבחך' הולך ומתפשט, וכן שיטתו בקריאת ר"ח הולכת ומתפשטת בעוד ועוד קהילות).

תפילין הפסיקו להניח מאחר שד' הגר"א מסכימים למנהג ארץ ישראל לכן לא ראו לעצמם לשנותו, וכיו"ב זמן צאה"כ של הגאונים.

חשבונות רבים כתב:

משולש כתב:כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

ממנ"פ לא הבנתי אם אתה סופר רק את מנהג פפד"מ וחכמיה איך מנית את הגר"א היה לך לומר שנהגו לא על פי אף אחד ואם אתה סופר גם אנשים מחוץ לגרמניה איך שייך לומר על מחלוקת ראשונים ואחרונים שהגר"א הוא דעת יחיד? תיק"ו

כשיש מחלוקת ב"י ורמ"א, כל בני אשכנז ליטא ופולין קיבלו עליהם לפסוק כדעת הרמ"א וכמנהגיו מול הב"י.
ובדוגמא של תפילין בחו"ה בירכו שתי ברכות, (רק בקלויז של הגר"א בוילנא בירכו בחול המועד רק ברכה אחת משום כבודו של הגר"א) ולא היה אף אחד שחשש לשיטת הב"י. אחרי שרוב הפוסקים הראשונים והאחרונים סוברים להניח בברכה.

בעניין תפילין בחו"ה אין שום חילוק בין חכמי פפד"מ לחכמי וילנא, או קרקא או כל עיר אחרת באירופה. ולכן התיק"ו שלך הוא לא מובן בכלל.

סכינא חריפא כתב:

משולש כתב:כפי שנראה לי, ללכת בשיטת הגר"א זה לא נחשב היום בכלל דבר נועז.
אולי בווילנא מי שהיה מעז לא להניח תפילין בחול המועד בבית הכנסת של הגר"א בעצמו, זה היה נחשב נועז. אבל בארץ ישראל הפרושים הגיעו למקום ריק והנהיגו פה בקלות עשרות מנהגי הגר"א שאף אחד לא היה מעז לעשות אותם לפני כן אפי' בפני הגר"א.
ועדיין מנהגי הגר"א הולכים ומתפשטים בציבור יותר ויותר. (לדוגמא נראה לי שה'ושבחך' הולך ומתפשט, וכן שיטתו בקריאת ר"ח הולכת ומתפשטת בעוד ועוד קהילות).

תפילין הפסיקו להניח מאחר שד' הגר"א מסכימים למנהג ארץ ישראל לכן לא ראו לעצמם לשנותו, וכיו"ב זמן צאה"כ של הגאונים.

לא נראה לי שהכלל הזה הוא עקבי לגמרי. יש הרבה מנהגי הגר"א שאינם מסכימים למנהג א"י והפרושים כן הנהיגו אותם כאן, (כמו אמירת פיוטים). ולעומת זה יש מנהגים מהגר"א שמסכימים למנהג א"י ולא קיבלו אותם. (כמו אי אמירת "לדוד ה' אורי וישעי")

תוך כדי אכילת פרס כתב:

משולש כתב:אני מצטער על עוד הרבה דברים. כמו תפילין בחו"ה שהזכרתי. וכמוהו עוד הרבה מנהגים שמובאים בהרבה ראשונים ואחרונים. אבל דעת יחיד של הגר"א דחתה את כולם.

דעת הגר"א נאמרה כלפי מנהג מקומו, שהוא פולין, ומפני מה אתה מצטער אם אין בני פולין נוהגים כמנהג אשכנז המערבי, והלוא בין כך ובין כך לא היו נוהגים מנהג אשכנז המערבי? האם אתה מצטער גם על בני תימן שאינם נוטים כמנהג אשכנז?

אין הבדל בין מנהג פולין למנהג אשכנז בזה, כמו ברוב הדברים. (כמו שכתב הערוך השולחן בהלכות פסח (קטניות), שכולנו (גם בני ליטא ופולין) מצאצאי בני אשכנז).
ועל כן יש להצטער שבני פולין זנחו את מסורת אבותיהם בזה. כמו שבאותה מידה אפשר להצטער אם בני ספרד ינטשו את המסורת שלהם ויתחילו להתפלל בנוסח אשכנז.
אני חושב שתגובה זו אמורה לענות על כל התגובות דלעיל.

אפשר לחשוב שכל המנהגים האלה, הן של אשכנז והן של פולין, לא נוצרו כתוצאה משינויים ופסקים שעשו גדולי הדורות, אז עכשיו נוצר מנהג ארץ ישראל ע"פ הגר"א. למה צריך להצמד למנהג שנוצר ע"פ גדולים אחרים דווקא?

סידור אזור אליהו מצוין (גם למי שלא נוהג כהגר"א אלא כדה"ח) לכל מי שרוצה להתפלל בנוסח אשכנז פולין בלי התיקונים של ויע"צ והנגררים אחריו, השינויים של הגר"א בנוסח שלא עומדים בקריטוריון הזה, הם פחותים בהרבה ממספר השינויים של הויע"צ או הרז"ה וכו' שסוקלו מהסידור. אין עוד סידור כזה.
מגוחך לגמרי לדבר על שינויים שהטיל הגר"א ולהזכיר כדוגמא מנהג אמירת מזמור שיר חנוכת הבית שנכנס לסידורים פחות או יותר בימיו, או לדוד ה' אורי וישעי שקדם לו בכמאה שנה בלבד.

המעיין כתב:אפשר לחשוב שכל המנהגים האלה, הן של אשכנז והן של פולין, לא נוצרו כתוצאה משינויים ופסקים שעשו גדולי הדורות, אז עכשיו נוצר מנהג ארץ ישראל ע"פ הגר"א. למה צריך להצמד למנהג שנוצר ע"פ גדולים אחרים דווקא?

viewtopic.php?f=7&t=2739&p=19756#p19756

ומה נעשה לפסק של רבני ירושלים הפרי חדש ושו"ת מהר"י אלגאזי דירושלים לקוטאי נינהו, ואין הנהוג בירושלים נחשב למנהג בעל תוקף?

המעיין כתב:אפשר לחשוב שכל המנהגים האלה, הן של אשכנז והן של פולין, לא נוצרו כתוצאה משינויים ופסקים שעשו גדולי הדורות, אז עכשיו נוצר מנהג ארץ ישראל ע"פ הגר"א. למה צריך להצמד למנהג שנוצר ע"פ גדולים אחרים דווקא?

נראה מדבריך שאתה חושב שמנהגי ישראל זה תוצאה של התפתחות ושינויים שנעשו במשך הדורות. ולכן למה לא לקבל את השינויים של ירושלים.
אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות. (הבאתי את זה כדוגמא). וכך נהגו כל האשכנזים מאז שאנחנו יכולים לעקוב אחרי המנהג, וגם הספרדים כולם הניחו עד זמן הזוהר כמבואר בב"י.
וכך ישנם עוד הרבה מאוד מנהגים שהם מקובלים בישראל מדורי דורות בלי שינוי, כמו הלכה למשה מסיני. ולא נוצרו במשך הדורות.

המנהגים שכן נוצרו, נוצרו על ידי גדולי עולם ראשונים כמלאכים, מי יעז להפר את המנהג ש"נוצר" לא לאכול קטניות, בגלל שהספרדים בירושלים אוכלים קטניות???
או מישהו יזלזל באיסור שיצר רבינו גרשום שלא לישא שתי נשים?

לפני שקוראים את הדיון בקישור שהביא הרב איש ספר, צריך לקרוא את המאמר שעליו נסוב הדיון. אם באמת מעוניינים לבדוק את הנושא ברצינות ולא סתם לדחות את הדברים בקש.
המאמר נמצא בירושתינו הרביעי (תש"ע) עמ' קעח http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?169843&

משולש כתב:אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות.

?

סכינא חריפא כתב:

משולש כתב:אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות.

?

יש רק שתי אפשרויות: או שח"ה חייב בתפילין מדאורייתא, או שפטור. לדעת הפוסקים שחייב, זה מדאורייתא - דהיינו מזמן משה רבינו. (בפרט שרואים שבדורות הראשונים זה היה המנהג המקובל גם אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים).
ואם תמהת על הלשון "רוב הפוסקים" תוכל לשבת ולספור.

איש_ספר כתב:סידור אזור אליהו מצוין (גם למי שלא נוהג כהגר"א אלא כדה"ח) לכל מי שרוצה להתפלל בנוסח אשכנז פולין בלי התיקונים של ויע"צ והנגררים אחריו, השינויים של הגר"א בנוסח שלא עומדים בקריטוריון הזה, הם פחותים בהרבה ממספר השינויים של הויע"צ או הרז"ה וכו' שסוקלו מהסידור. אין עוד סידור כזה.
מגוחך לגמרי לדבר על שינויים שהטיל הגר"א ולהזכיר כדוגמא מנהג אמירת מזמור שיר חנוכת הבית שנכנס לסידורים פחות או יותר בימיו, או לדוד ה' אורי וישעי שקדם לו בכמאה שנה בלבד.

גם הסידור עליות אליהו השמיט את כל תיקוני הויע"צ.
החידוש בסידור זה הוא שהוא משמיט מנהגים שנשתרשו עמוק כמו אמירת ותערב וי"ג מידות בימים טובים.
כמובן שביחס לגר"א זה לא נועז כלל והוא בודאי לא ראה עצמו מחוייב לדברים שנתחדש בימיו או סמוך לימיו, אבל ביחס לסידור בן זמננו שנועד לתפוצה רחבה יש כאן מן החידוש והתעוזה בצורה מרעננת למדי שאינם מקובלים בעולמנו השמרני עד כדי מחנק.
רק לשער חזון בבית כנסת שידלג על ותערב או שיאמר משיב הרוח ומוריד הטל איזה התנפלות תהיה עליו...
ואגב לפלא בעיני שאיש לא ביאר פשר מילת 'בהם' בנוסח אתה חוננתנו שהקשיתי למעלה ואיש לא הגיב.

משולש כתב:

סכינא חריפא כתב:

משולש כתב:אבל דעת רוב הפוסקים, שהם קיבלו מרבותיהם איש מפי איש עד משה רבינו שצריך להניח תפילין בחול המועד ואסור לשנות.

?

יש רק שתי אפשרויות: או שח"ה חייב בתפילין מדאורייתא, או שפטור. לדעת הפוסקים שחייב, זה מדאורייתא - דהיינו מזמן משה רבינו. (בפרט שרואים שבדורות הראשונים זה היה המנהג המקובל גם אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים).
ואם תמהת על הלשון "רוב הפוסקים" תוכל לשבת ולספור.

אני מכיר דיונים והוכחות שאלות ותשובות בראשונים על הענין, לא ידעתי שישנה עדות, טוב מאוחר מאף פעם.

מלח הארץ כתב:רק לשער חזון בבית כנסת שידלג על ותערב או שיאמר משיב הרוח ומוריד הטל איזה התנפלות תהיה עליו...

ולמה לא? עלית לקרתא הליך בנימוסיה

משולש כתב:

סכינא חריפא כתב:

משולש כתב:כפי שנראה לי, ללכת בשיטת הגר"א זה לא נחשב היום בכלל דבר נועז.
אולי בווילנא מי שהיה מעז לא להניח תפילין בחול המועד בבית הכנסת של הגר"א בעצמו, זה היה נחשב נועז. אבל בארץ ישראל הפרושים הגיעו למקום ריק והנהיגו פה בקלות עשרות מנהגי הגר"א שאף אחד לא היה מעז לעשות אותם לפני כן אפי' בפני הגר"א.
ועדיין מנהגי הגר"א הולכים ומתפשטים בציבור יותר ויותר. (לדוגמא נראה לי שה'ושבחך' הולך ומתפשט, וכן שיטתו בקריאת ר"ח הולכת ומתפשטת בעוד ועוד קהילות).

תפילין הפסיקו להניח מאחר שד' הגר"א מסכימים למנהג ארץ ישראל לכן לא ראו לעצמם לשנותו, וכיו"ב זמן צאה"כ של הגאונים.

לא נראה לי שהכלל הזה הוא עקבי לגמרי. יש הרבה מנהגי הגר"א שאינם מסכימים למנהג א"י והפרושים כן הנהיגו אותם כאן, (כמו אמירת פיוטים). ולעומת זה יש מנהגים מהגר"א שמסכימים למנהג א"י ולא קיבלו אותם. (כמו אי אמירת "לדוד ה' אורי וישעי")

לענ"ד קשה לדמות מנהגי בית הכנסת לדינים חמורים של ביטול מצות עשה וחילולי שבת... אבל כנראה שמהלך חשיבה 'אשכנזי' אינו יכול להבין את זה.

כדברי הרב אי"ס, נוסח הגר"א אינו אלא נוסח אשכנז הקדום. וכבר כתב בזה הר"ד קמנצקי בישורון ה'
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=627
גם הר' טובי' כצמאן כתב מאמר על זה הדרך (כמדומה שלא נדפס).

בענין מזמור שיר חנוכת, ראה הויכוח על דפי קובץ עץ חיים מב, מג, מח, נא.
לסכם, טענות ר"א וייספיש, א) עפ"י נוסח אשכנז אין אומרים מזמור שיר חנוכת' בכל יום. ב) עפ"י נוסח ספרד אומרים אותה בין הודו לברוך שאמר (אך מתחילים ב'ארוממך'). ג) יש שני סוגים בכוונות הארי"ל לתפלה, יש ועפ"י האריז"ל צריך לומר בנוסח כך וכך, ויש שאין קפידא עפ"י הקבלה אלא בהיות שבנוסח ספרד שעליה בנה האריז"ל בעיקרו (כמש"כ החת"ם סופר בתשובתו המפורסמת) נאמרת באופן זה לכן ביאר האריז"ל הכוונה שבה אבל אין זה שייך למתפללי נוסח אשכנז שיצטרכו לאומרה משום זה. ד) אמירת מזמור שיר חנוכת נכנס בסוג השני, בהיות שלא כתב מהרח"ו ש"יש לאומרה" אלא ביאר כוונת אמירתה, כלומר להאומרים אותה (וכן הוא באמירת מזמור לדוד ח"ק וברכו לפני עלינו אחר ערבית לשבת, שבמקורה מנוסח ספרדים לומר מזמור ח"ק וברכו אף בחול. ואכן מנהג טשערנוביל לא לאומרה בליל שבת, כנראה מטעם הנזכר).

בלי להכנס לעומק הדקדוק בהגדרות של 'נועז' ו'שמרני', זה לעומת זה, וכן זה בלי זה, וזה כתחליף זה, אעיר רק שעצם ההדפסה וודאי שאין בה מן הנועזות ולא מן המחודשות הרי מדובר כאמור בנוסח אשכנז קדמון, שגדול בר-סמכא (לא אומר שזהו אפילו מעין דמקצת שבחו, רק נגעתי בנקודה הנוגע לענין) מדורות הסמוכים (הגר"א) סמך ידיו שראוי לחזור אליה, כך שהמדפיס להודיע איך היתה וודאי אינו נועז, והבוחר להתפלל בה כאיש פרטי ג"כ אינו נועז, כך שכל הנידון רק על בתי כנסיות שקבעוה לנוסח תפלתם, והרי בתי כנסיות אלו בדרך כלל (כמדומה) קבעו להם לדגל את מנהגי הגר"א, כך שגם זה אינו נועז כל עיקר. (אין שום אחד תופס על הרבש"ה על שקבע בבית הכנסת שלו נוסח אשכנז, כל התמיה עליו היא על לשונו המדברת גדולות)

הרב מתעמק, האם 'ושמרו' בליל שב"ק או נוסח 'שאותך לבדך ביראה נעבוד' בברכת 'ותחזינה' וכן עוד על זה הדרך, שהגר"א הורה לבטלם, אינם בנוסח אשכנז הקדום?

סכינא חריפא כתב:

משולש כתב:לא נראה לי שהכלל הזה הוא עקבי לגמרי. יש הרבה מנהגי הגר"א שאינם מסכימים למנהג א"י והפרושים כן הנהיגו אותם כאן, (כמו אמירת פיוטים). ולעומת זה יש מנהגים מהגר"א שמסכימים למנהג א"י ולא קיבלו אותם. (כמו אי אמירת "לדוד ה' אורי וישעי")

לענ"ד קשה לדמות מנהגי בית הכנסת לדינים חמורים של ביטול מצות עשה וחילולי שבת... אבל כנראה שמהלך חשיבה 'אשכנזי' אינו יכול להבין את זה.

באמת מהלך חשיבה אשכנזי אינו מכיל דברים עקומים. וכי הדין שצריך לנהוג כמנהג המקום או לא, הוא קשור אם זה דאורייתא או דרבנן או חומרא בעלמא?