פורום אוצר החכמה

קטע מתוך כתב יד:
קרביי יכמרו - לשון (איכה א כ) מעי חמרמרו וכן (איוב טז טז) פני חמרמרו, והוא לשון נתחלפו".
א. דימה יכמרו - חמרמרו, כלומר שורש ח.מ.ר. יחד עם שורש כ.מ.ר. האם זה מפאת חילופי אותיות של גיח"ך?
ב. 'והוא לשון נתחלפו'. מי ימציאני לכך ראיה וסמך?
תודה וברכה.

זקן ששכח כתב:אותיות של גיח"ך?

??

מקובל שאותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף. גיחך הן אותיות מוצאות החיך.

אוצר החכמה כתב:מקובל שאותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף. גיחך הן אותיות מוצאות החיך.

ח' הוא מאותיות הגרון

כמובן. וטעיתי בחוסר תשומת לב ונמשכתי אחר הפותח.

ותודה גם ליעקבי ששלח לי הערה בפרטי על הטעות הזאת.

רבותי, דברים שאמרתי טעות הן בידי, עויתי ושגיתי.
מעתה, היש מי שמוכן לסייע בידי ולהשיבני דבר? תודה וברכה.

זקן ששכח כתב:קטע מתוך כתב יד:
קרביי יכמרו - לשון (איכה א כ) מעי חמרמרו וכן (איוב טז טז) פני חמרמרו, והוא לשון נתחלפו".
א. דימה יכמרו - חמרמרו, כלומר שורש ח.מ.ר. יחד עם שורש כ.מ.ר. האם זה מפאת חילופי אותיות של גיח"ך?
ב. 'והוא לשון נתחלפו'. מי ימציאני לכך ראיה וסמך?
תודה וברכה.

כך כתב מאנדלקארן בקונקורדנציה שלו בערך 'כמר' (עמ' 585):

לד"ק ענינו המום וצריבה כבארמית, ולד"א קרוב אל חמר במובן התגעשות והתחוללות

לייטנר, תודה, ואשמח לעזרתך בפענוח הקטע.

לד"ק ענינו חמום וצריבה כבארמית, ולד"א קרוב אל חמר במובן התגעשות והתחוללות

ככה"נ הם הנזכרים בהקדמתו. מאריוס די קאלאזיא. ב דאווידסאן.
[ד"ק - דוד קמחי לא מתאים למובאות].

משנ"נ, תודה.
בינתיים נזכרתי שיש לי את מנדלקורן בבית, עיינתי והבנתי, אך אין דבריו שייכים כלל וכלל לנושא דידן.

עי' גשמי ברכה (לבעל התורה תמימה) על הפסוק 'מעי חמרמרו'.

תודה סעדיה. אינני מכיר את הספר ומקוה שיצדיק את מאמץ השגתו.

שאלה מספר 2

כמו צימוקין דהיינו תאינים יבישים.

היה מוזר בעיני, כי בלשונינו צימוקים הינם ענבים מיובשות. חפשתי ומצאתי במגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון [א'] מה הם גונבי עלי גונבים העלי והבכורים בימי ירבעם בן נבט שהושיב משמרות שלא יעלו ישראל לרגל והיו הם מעטרין סליהם בתאנים ועלי עץ על כתפיהם מצאו משמרות ואמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם למקום פלוני לעשות צמוקין במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו וכו'.
כך שיש שימוש שכזה לתאנים, אבל עדיין תמה אני על שימוש לכאורה חריג ובלתי שמיש, בעוד שהיה אמור לקחת את הדוגמא השגרתית.

מצאנו ש 'ח' ו'כ' מתחלפים
חבל - ותורידם בחבל בעד החלון.
כבל - ונכבדיהם בכבלי ברזל

זקן,
ספר 'גשמי ברכה' מצוי בה"ב.
(וכמובן גם באוצר המנוצר, אך כפי שהבנתי אין לזקננו את האוצר)

אוצרניק, תודה. מה ההסבר לחילוף?
חכם, תודה.
האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

זקן ששכח כתב:האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

ר"ה י' ב'
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
א"כ אברהם ויעקב נולדו בר"ה, ויצחק פקידתו היתה בר"ה.

צונאמי כתב:

זקן ששכח כתב:האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

ר"ה י' ב'
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
א"כ אברהם ויעקב נולדו בר"ה, ויצחק פקידתו היתה בר"ה.

תודה.
הגמרא אומרת 'בתשרי' ולמדת מכך שזה קרה בראש השנה. כיצד?
סבורני שלתיבה 'תשרי' יש עוד 29 אפשרויות בחירה לבד מהיום בו בחרת אתה.
[ובר מן דין, ביצחק ודאי לא היה יום לידתו בראש השנה.]

שאלה נוספת:
תאלת לש'ון תלאה.
א. כנראה, לדעתו תיבה זו היא מן התיבות המתחלפות, כמו כשב-כבש. הנכון הדבר?
ב. אלא שלא מצאתי להסברו זה כל מקור בחז"ל. היודע אי מי מקורו?

א. בנוסחנו (חבד): קרבי יחמרו - בח' ולא בכ'.
ב. רש"י על "כי נכמרו רחמיו אל אחיו" מפרש נכמרו - נתחממו. וגם נחמרו (נחמרו מעיו) פירושו התחממו.

שאלה נוספת:
דהרוהו כמו הדרוהו . וכמו (שופטים ה כב) מדהרות דהרות אביריו.

אחרי שהסביר את דהרוהו בחילוף אותיות, שהוא מלשון הידור, איזו ראיה הוא מנסה
להביא מהפסוק 'מדהרות דהרות אביריו', שלכאורה משמעותו שונה לחלוטין?

האם יש מקור הדורש את הפסוק הנזכר מלשון הידור?

עיין בפירוש ראב"ן (הובא בפירוש מעשה ארג).
ואולי גם במקור שלך הכוונה לשני פירושים.

היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

תודה רבה למקורות המצויינים.
ובכל אופן הבנתי שלפנינו אין בנמצא חז"ל.

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

תודה רבה למקורות המצויינים.
ובכל אופן הבנתי שלפנינו אין בנמצא חז"ל.

לדעת האומרים שהקלירי הוא ר"א בן רשב"י - הרי לך חז"ל.
אמנם רבו החולקים בזה.

שאלה:
הערבה דומה לפה, שעליה פגומין [ודומים] לפה. יבוא ערבה שדומה לפה, ותכפר על ניבול פה.
א. [את הסוגר המרובע הוספתי אני ע"פ הבנתי, ושמא טעות הוא?].
ב. נקט בפשטות שעלי הערבה פגומים ולא חלקים, ולכאורה הוא בניגוד לדברי הגמרא סוכה לד ע"א: תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.
ג. אני חושב להעלות [b]השערה[/b] ויתכן שהיא אמיתית, שבאיזור בו היה חי [היכן שהוא באשכנז] היה מצוי רק מין ערבה שעליו משוננים ולא חלקים, וביסס דבריו על פי המשך דברי הגמרא: והא תניא דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול! - אמר אביי: כי תניא ההיא - בחילפא גילא. וברש"י על אתר, ד"ה הכי גרסינן: חילפא גילא, מין ערבה כשרה היא, ופיה דומה למגל, אבל שאר ערבה פיה חלק.
ד. [גם עצם דימויו שעלה פגום דומה לפה, לא זכיתי להבין במה הדמיון ביניהם].
תודה על אישוש או הפרכת השערתי תוך נתינת הסבר המתקבל על הדעת.
ייש"כ

אולי הכונה להוסיף שחוץ ממה שהערבה דומה לפה בכך שדומים עליה לשפתיים, יש בה ע"י הפגימות הקטנות גם דמיון לפה פגום שעליו באה לכפר, שכן ע"י נבול פה נחשב כאילו נפגם הפה.

מה שנכון נכון כתב:אולי הכונה להוסיף שחוץ ממה שהערבה דומה לפה בכך שדומים עליה לשפתיים, יש בה ע"י הפגימות הקטנות גם דמיון לפה פגום שעליו באה לכפר, שכן ע"י נבול פה נחשב כאילו נפגם הפה.

תודה רבה. ביאור נאה ומתקבל. ובזה פתרנו חלק אחד מהשאלה.

האם יש ספר שעוסק בגידולים באיזור אשכנז לפני 700 שנה ויותר?

זקן ששכח כתב:האם יש ספר שעוסק בגידולים באיזור אשכנז לפני 700 שנה ויותר?

תברר ב"מכון מורשת אשכנז".

משום חילופי כ-ח ראה מקור ברוך
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=488
משום שלשה בדסים כרמז להאבות כך גם ברמזי רבינו יואל (פ ' אמור) בלא מקור]
משום השאלה:
הערבה דומה לפה, שעליה פגומין [ודומים] לפה. יבוא ערבה שדומה לפה, ותכפר על ניבול פה.
א. [את הסוגר המרובע הוספתי אני ע"פ הבנתי, ושמא טעות הוא?].
ב. נקט בפשטות שעלי הערבה פגומים ולא חלקים, ולכאורה הוא בניגוד לדברי הגמרא סוכה לד ע"א: תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.
ג. אני חושב להעלות השערה ויתכן שהיא אמיתית, שבאיזור בו היה חי [היכן שהוא באשכנז] היה מצוי רק מין ערבה שעליו משוננים ולא חלקים, וביסס דבריו על פי המשך דברי הגמרא: והא תניא דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול! - אמר אביי: כי תניא ההיא - בחילפא גילא. וברש"י על אתר, ד"ה הכי גרסינן: חילפא גילא, מין ערבה כשרה היא, ופיה דומה למגל, אבל שאר ערבה פיה חלק.
ד. [גם עצם דימויו שעלה פגום דומה לפה, לא זכיתי להבין במה הדמיון ביניהם].
אולי יש לומר בדיוק ההיפך בכך שמניחים הצפצפה עם פגימות דומה ללשון חדה כחרב ונוטלים הערבה החלקה, בעצם זהו הכפרה.

תודה לך אבא יודן.
לגבי ערבה, אכן ביאורך נחמד, אבל אינו מסתדר כל כך עם כל הקטע.

וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

בהוצאת הכתר הגרסה ברש"י 'לא נכבשו להוציא הליחה'.
וכ"ה בנ"ך ונציה רפה.
וכ"ה בכת"י רש"י. כאן.

עזריאל ברגר כתב:צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

מתוך 'משונצינו ועד וילנא'
להרב יעקב לויפר.

עזריאל ברגר כתב:

אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

מתברר שזה לא רק בדפוסים ישנים.
מצאתי עכשיו בגוגל צילום של גמרא מדפוס חדש עם אותה השגיאה:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 15_171.pdf

עזריאל ברגר כתב:

אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

אולם כך גם במהדורת מוסד המתיימר להיות כמוגה ראה דברי קצנלבוגן במקום

אבא יודן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

אולם כך גם במהדורת מוסד המתיימר להיות כמוגה ראה דברי קצנלבוגן במקום

זוהי הגירסא הנכונה. ואיזה מישהו לא חכם חשב שצריך לכתוב "נחבשו" מלשון "לא חובשו", ולא הבין שרש"י משווה את "ויזר" ל"לא זורו" שפירושו "לא נכבשו" וכו', ואת "לא חובשו" הביא אגב-גררא בלבד.

בושתי ונכלמתי אבל אודה ולא אבוש כי חטאתי כי לא ידעתי ואני אמרתי בחפזי וכן לא יעשה

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

זה עתה מצאתיו בתיקו"ז תכ"א (נו ב).
[ואין לומר שהכוונה לשלשה עלין דכוותה בערבה ודו"ק]