פורום אוצר החכמה

בפיוט 'ידיד נפש' מרגלא בפי העולם לומר 'אֶהוֹב' ׁ(א' סגולה וו' חלומה) וכך גם מוקד בספרים.
מעודי תמהתי על בקשה זו. וכי אנו מבקשים מהקב"ה שיאהב אותנו? וכי יש שינוי באהבתו אלינו מאז מקדם? הלא מדי יום ביומו אנו אומרים 'אהבה רבה/אהבת עולם אהבתנו', 'אוהב עמו ישראל'.
הלא אנו אלה שצריכים לאהוב ולהתחזק באהבתנו אליו, באופן שתשפיע על כל מהלך חיינו.

ובאמת בנוסח ידיד נפש מכת"י מנוקד 'אָהוּב' (א' קמוצה וו' שרוקה), וכך נראה ישר והגון לומר.

אבל האם הכת"י מנוקד? והאם יש מקור לניקוד בספרים, שעל פניו נראה לי שיבוש גמור?

בסידורי הספרדים נדפס מאז ומעולם בשורוק.
והשווה להבדל בתפלת ערבית ואהבתך אל תסיר או לא תסור. ואזלי לשיטתייהו.

הבדלים נוספים ע"פ הכת"י ראה כאן. ובספר חרדים דפו"ר.

תודה רבה.
אבל מה הקשר בין אהוב בחולם או שורוק, לבין תסיר או תסור?
גם בתסיר וגם בתסור הנחת היסוד היא שישנה אהבה, משא"כ לפי הנוסח של אהוב בחולם.

אל תסיר זו בקשה, ומוכח שיתכן שתסור, וא"כ לא נפלאת היא שס"ל לפייטן שסרה וע"ז מבקש.
לא תסור זו קביעה ובאמת לא סרה ולא תסור. [אמנם אם היינו צריכים יכול לשון זו להתפרש גם כבקשה].
מסתמא נוסח ר"א אזכרי עצמו היה לא תסור.

לעיקר ההערה אין כאן קושיא, כי גם אם האהבה לא סרה, יש בה דרגות [או הבדל בין אהבה גלויה לנסתרת], וכך אנו מבקשים בסליחות "אנא עוררה אהבתך הישנה אשר אהבת לעדת מי מנה", ולזה הכונה גם כאן.

מדברי הקדמונים דלהלן משמע שהבינו שאף 'אל תסיר' זו קביעה.

בכל מקרה 'מהר אהוב' (בחולם) זו מטבע לשון אומללה, כי היא מניחה שכרגע אין אהבה. אין זה דומה ללשון הפיוט שהזכרת, שמתוכו אכן משמע שישנן דרגות שונות של אהבה.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עט] אהבת עולם עמוד תנ
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים הואיל ואהבת עולם אהבתנו. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל כדכתיב באהבת ה' את ישראל לעולם, וכן כתוב כי נער ישראל ואהבהו, ואהב את יעקב.

דרשות ר"י אבן שועיב ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ההיא לא תסור האהבה לעולם, וכמו שאנו מתפללים ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים.

מה שנכון נכון כתב:אל תסיר זו בקשה, ומוכח שיתכן שתסור, וא"כ לא נפלאת היא שס"ל לפייטן שסרה וע"ז מבקש.
לא תסור זו קביעה ובאמת לא סרה ולא תסור. [אמנם אם היינו צריכים יכול לשון זו להתפרש גם כבקשה].
מסתמא נוסח ר"א אזכרי עצמו היה לא תסור.

לעיקר ההערה אין כאן קושיא, כי גם אם האהבה לא סרה, יש בה דרגות [או הבדל בין אהבה גלויה לנסתרת], וכך אנו מבקשים בסליחות "אנא עוררה אהבתך הישנה אשר אהבת לעדת מי מנה", ולזה הכונה גם כאן.

נראה שהחסרת את העיקר. מה זה "אהבתך"? האהבה שאתה אוהב אותנו, או שאנו אוהבים אותך? "אל תסיר" מוכח שהוא האהבה שאתה אוהב אותנו, "לא תסור" קרוב יותר לומר שזו האהבה שאנו אוהבים אותך.

כיוצא בזה, "אהוּב" בשורו"ק הוא האהבה שאנו אוהבים אותך, אהוֹב בחול"ם הוא האהבה שאתה אוהב אותנו.

אולי צריך להוסיף משפט נוסף: בלשון הקודש "אהבתך" יכול להתפרש האהבה שלך, וכן האהבה אותך. וק"ל.

סגי נהור כתב:נראה שהחסרת את העיקר. מה זה "אהבתך"? האהבה שאתה אוהב אותנו, או שאנו אוהבים אותך? "אל תסיר" מוכח שהוא האהבה שאתה אוהב אותנו, "לא תסור" קרוב יותר לומר שזו האהבה שאנו אוהבים אותך.

כיוצא בזה, "אהוּב" בשורו"ק הוא האהבה שאנו אוהבים אותך, אהוֹב בחול"ם הוא האהבה שאתה אוהב אותנו.

הסיום הוא מעין החתימה אוהב עמו ישראל, וע"כ מדובר על אהבה שה' אוהב.

אהוב בחולם זה ציוי או בקשה, אם הכונה לקביעה שאתה אוהב היה כתוב אוהב.

עקביה כתב:מדברי הקדמונים דלהלן משמע שהבינו שאף 'אל תסיר' זו קביעה.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עט] אהבת עולם עמוד תנ
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים הואיל ואהבת עולם אהבתנו. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל כדכתיב באהבת ה' את ישראל לעולם, וכן כתוב כי נער ישראל ואהבהו, ואהב את יעקב.

דרשות ר"י אבן שועיב ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ההיא לא תסור האהבה לעולם, וכמו שאנו מתפללים ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים.

היכן מצינו ש'אל' פירושו קביעה?
כנר' כונתם שגם אם סרה, לא תסור לעולם ולא תכבה לגמרי אלא תחזור.
ומעין זה אנו מבקשים אהבת עולם תביא להם. [בלי להכנס כעת על מי מתכוונים בבקשה זו, מ"מ מצינו בקשה "להביא" גם על אהבה שנקראת אהבת עולם].

מה שנכון נכון כתב:הסיום הוא מעין החתימה אוהב עמו ישראל, וע"כ מדובר על אהבה שה' אוהב.

חיפשתי כעת ומצאתי בשם אבודרהם שמפרש כמו שכתבתי, וקאי אלפניו: נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתך כו' ואהבתך לא תסור. לא עיינתי באבודרהם עדיין.

מה שנכון נכון כתב:אהוב בחולם זה ציוי או בקשה, אם הכונה לקביעה שאתה אוהב היה כתוב אוהב.

כפשוט, אבל הבקשה היא על אהבתו לנו, ואילו אהוב בשורו"ק עוסק באהבתנו לו.

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:הסיום הוא מעין החתימה אוהב עמו ישראל, וע"כ מדובר על אהבה שה' אוהב.

חיפשתי כעת ומצאתי בשם אבודרהם שמפרש כמו שכתבתי, וקאי אלפניו: נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתך כו' ואהבתך לא תסור. לא עיינתי באבודרהם עדיין.

מה שנכון נכון כתב:אהוב בחולם זה ציוי או בקשה, אם הכונה לקביעה שאתה אוהב היה כתוב אוהב.

כפשוט, אבל הבקשה היא על אהבתו לנו, ואילו אהוב בשורו"ק עוסק באהבתנו לו.

האבודרהם לא מפרש כך ע"ש.
מש"כ בסוף לא הבנתי.

בחיפוש באוצר מצאתי שהובא כן בהפרדס שנה יט, ע' 715 מדפי האוצר (ע' 34 בגליון). איני יכול לראות מה שלפניו ולאחריו.
אשמח אם תביא לכאן את הדברים בשלימותם.

לגבי מש"כ בסוף, מה לא הובן בדבריי? הבקשה אהוב היא ע"ד הבקשה אל תסיר, בקשה על האהבה שלו אלינו, ו"אהוב" בשורו"ק הוא ע"ש שאנו אוהבים אותו. אכן הראשון בדרך בקשה והשני בדרך ציון עובדה.

ספר אבודרהם תפלת ערבית

אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ע"ש (ירמ' לא ג) ואהבת עולם אהבתיך. תורה ומצות חקים ומשפטי' אותנו למדת ע"ש (דבר' ו, א) וזאת המצוה החקים והמשפטי' אשר צוה ה' אלהינו ללמד אתכם וכתיב (דב' לג, ד) בשכבך ובקומך. נשיח בחוקיך על שם (תה' קיט, כג) עבדך ישיח בחקיך. ונשמח ונעלוז בדברי תורתך ומצותיך לעולם ועד ע"ש (תה' יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה. ונעלוז היא שמחה יתירה על שם (תה' קמט, ה) יעלזו חסידים בכבוד. כי הם חיינו ואורך ימינו על שם (דב' ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך. ובהם נהגה יומם ולילה ע"ש (יהושע א, ח) והגית בו יומם ולילה. אהבתך אל תסור ממנו לעולמים על שם (מלאכי א, ב) אהבתי אתכם אמר ה' וכתיב ואוהב את יעקב. ואמר לעולמים על שם (שם) ואהבת עולם אהבתיך. בא"י אוהב את עמו ישראל כמו שאמרנו. וקורין ק"ש ואחר כך אומרים:

סגי נהור כתב:לגבי מש"כ בסוף, מה לא הובן בדבריי? הבקשה אהוב היא ע"ד הבקשה אל תסיר, בקשה על האהבה שלו אלינו, ו"אהוב" בשורו"ק הוא ע"ש שאנו אוהבים אותו. אכן הראשון בדרך בקשה והשני בדרך ציון עובדה.

זה ברור וזה מה שכתבתי מתחלת האשכול, חשבתי שאתה רוצה לפרש את השיר בדרך אחרת, וכנראה שלא הבנתי אותך.

יישר כח, תוכל לבדוק בהפרדס שם?

במה שאנו אומרים מצד אחד אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת [אשר יסודו הואהבת עולם אהבתיך] ומצד האחר אנו מבקשים ואהבתך אל תסיר ממנו וכו'
רציתי להציע: בכל נוסח התפילה אנו מתפללים בלשון רבים חננו מאתך, השבינו וכו' וכבר ידועים דברי הגר"א זלל"ה אשר תפילת היחיד מאוסה היא בפני המקום, ולכן בכל התפילה אנו פונים בשם הכלל [ורק באלוקי נצור מכניסים אנו את תפילת היחיד] אלא שבפשטות למדים שהכונה לכלל ישראל הם המבקשים,
אבל שמעתי מהגאון רבי נתן רוטמן דלכאו' מוכח לא כן , א. ביעלה ויבוא אנו אומרים זכרוננו וכו' וזכרון עמך בית ישראל ואם זכרוננו היינו כלל ישראל למה הוכפלה הברכה, וגם בשים שלום אנו אומרים עלינו ועל כל עמך בית ישראל, [גם מוכח קצת מעל הצדיקים שאומרים זקני עמך בית ישראל, ולא זקנינו] והגר"נ ביאר שהכונה דאין דרך פנות למלך מלכי המלכים בפנית יחיד וכדברי הגר"א ולכן אנו פונים בלשון רבים והיינו כל הנצרכים לזה [והיינו דעמך בית ישראל אנו מדברים על ה"עם" ובציבור אנו מדברים על כל היחידים הנצרכים לזה גם שכולם זקוקים לזה]
ואמנם היה אפשר שהכוונה לציבור המתפללים בבית הכנסת, אלא שיל"ע מברכת התורה שאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל אי שייך לומר שמתפללים על הציבור ואין ברכה זו נאמרת בציבור וצ"ע
בין כך [היינו ציבור המתפללים] בין כך [היינו אותם הצריכים ישועה] אפשר שאם כי יש הבטחה "אהבת עולם אהבתיך" אבל אנו מבקשים שלא יסור מאיתנו ודוק.

מאור עינים כתב:במה שאנו אומרים מצד אחד אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת [אשר יסודו הואהבת עולם אהבתיך] ומצד האחר אנו מבקשים ואהבתך אל תסיר ממנו וכו'
רציתי להציע: בכל נוסח התפילה אנו מתפללים בלשון רבים חננו מאתך, השבינו וכו' וכבר ידועים דברי הגר"א זלל"ה אשר תפילת היחיד מאוסה היא בפני המקום, ולכן בכל התפילה אנו פונים בשם הכלל [ורק באלוקי נצור מכניסים אנו את תפילת היחיד] אלא שבפשטות למדים שהכונה לכלל ישראל הם המבקשים,
אבל שמעתי מהגאון רבי נתן רוטמן דלכאו' מוכח לא כן , א. ביעלה ויבוא אנו אומרים זכרוננו וכו' וזכרון עמך בית ישראל ואם זכרוננו היינו כלל ישראל למה הוכפלה הברכה, וגם בשים שלום אנו אומרים עלינו ועל כל עמך בית ישראל, [גם מוכח קצת מעל הצדיקים שאומרים זקני עמך בית ישראל, ולא זקנינו] והגר"נ ביאר שהכונה דאין דרך פנות למלך מלכי המלכים בפנית יחיד וכדברי הגר"א ולכן אנו פונים בלשון רבים והיינו כל הנצרכים לזה [והיינו דעמך בית ישראל אנו מדברים על ה"עם" ובציבור אנו מדברים על כל היחידים הנצרכים לזה גם שכולם זקוקים לזה]
ואמנם היה אפשר שהכוונה לציבור המתפללים בבית הכנסת, אלא שיל"ע מברכת התורה שאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל אי שייך לומר שמתפללים על הציבור ואין ברכה זו נאמרת בציבור וצ"ע
בין כך [היינו ציבור המתפללים] בין כך [היינו אותם הצריכים ישועה] אפשר שאם כי יש הבטחה "אהבת עולם אהבתיך" אבל אנו מבקשים שלא יסור מאיתנו ודוק.

לא הבנתי הפירוש בלשון רבים "כל הנזקקים לזה".
בספר חיים ברכה ושלום וכו', "אנחנו וכל עמך בית ישראל".
יש מי מעם ישראל שלא נזקק לזה? ואם לא נזקקים למה להתפלל עליהם?

(הפירוש המקובל בלשון רבים בתפילה הוא "הנמצאים כאן", ובברהמ"ז כתוב בסידור לומר כשיש גויים "אותנו בני ברית")

האם השינוי מאהוב (בשורוק) לאהוב (בחולם), קשור גם לשינוי השני - מ"אנא קלי חמדת לבי" ל"אלה חמדה לבי"?
ומי הוא זה שאחראי לשינויים אלו?

ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מאיזה תקופה?

[quote="מה שנכון נכון"][quote="עקביה"]מדברי הקדמונים דלהלן משמע שהבינו שאף 'אל תסיר' זו קביעה.

היכן מצינו ש'אל' פירושו קביעה?

עיין בדברי האבן עזרא בראשית מ"ט ד' וישעיה ב' ט' ובספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל ח"ג עמ' 145

יוצא פוניבז' כתב:

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מאיזה תקופה?

הנ"ל הוא בעל ספר החרדים, נפטר לפני 415 שנה.

כח עליון כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מאיזה תקופה?

הנ"ל הוא בעל ספר החרדים, נפטר לפני 415 שנה.

השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.


הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.

בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".

-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.

המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.

אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").

מאור עינים כתב:וכבר ידועים דברי הגר"א זלל"ה אשר תפילת היחיד מאוסה היא בפני המקום.

ידועים? לי לא. היכן הוא אומר זאת?

ארזי ביתר כתב: היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.

בספרו מילי דשמיא הוא כותב שנסמך בשנת שנ"ו, והיינו ע"י ר' יעקב בירב השני נכדו של הר"י בירב הראשון.
ראה במאמרו של בניהו חידושה של הסמיכה בצפת.

[בשה"ג כתוב "תלמיד מהר"י סאגיס ונסמך ממהר"י בי רב ומזכירו מהרימ"ט", היה שר"ל שצ"ל "הנסמך" וקאי אר"י סאגיס, כי בזמן פטירת מהר"י בירב (ש"ו) היה ר"א אזכרי צעיר מאד (ראה המעיין ח עמ' 90). אך הל' דחוקה, ובערכו של ר"י סאגיס לא הזכיר החיד"א שנסמך. וע"ע על סמיכת הרי"ס במאמרו של בניהו הנ"ל הערה 9). עכ"פ לאחר שנתפרסם ספר מילי דשמיא נתבררו הדברים].

ארזי ביתר כתב:

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.


הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.

בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".

-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.

המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.

אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").

אתה מתקיף לשווא. כנראה שבויקיפדיה לא כתוב את הפרט הנ"ל, אבל כמדומני שזה מה שכתוב על מצבתו שהיה גבאי ביהכ"נ של האר"י, אולי אני טועה.
ובודאי שאי"ז מגרע כלל וכלל ממעלתו.
אשמח מאד אם אחד מהבקיאים ידע להשיב ע"ז.

כח עליון כתב:

ארזי ביתר כתב:

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.


הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.

בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".

-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.

המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.

אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").

אתה מתקיף לשווא. כנראה שבויקיפדיה לא כתוב את הפרט הנ"ל, אבל כמדומני שזה מה שכתוב על מצבתו שהיה גבאי ביהכ"נ של האר"י, אולי אני טועה.
ובודאי שאי"ז מגרע כלל וכלל ממעלתו.
אשמח מאד אם אחד מהבקיאים ידע להשיב ע"ז.

אין לי תמונה זמינה של המצבה שלו. ודאי שזה לא הפרט היחיד שכתוב עליו שם. גם לא בויקיפדיה.

אי"ז מגרע ממעלתו, אבל להגדיר אותו רק בתואר הזה, זו גריעותא ופחיתות נוראה למגדיר!!!

על החרדים עצמו ידועים פרטים ביוגרפיים רבים המשתקפים מתוך כתביו ומתוך היומן שכתב על חייו ועל החבריה שלו, ולא מצאנו שום מקור על היותו גבאי בית הכנסת. פרט זה גם לא מצויין בשום מקור היסטורי נוסף, כי אם בסיפור שסיפר רח"א ממונקאטש על הריקוד של רשב"י עם האר"י ורא"א, כמובן שסיפור זה לא מתאים גם למופיע בכתבי מהרח"ו, ואין לו שום מקור עובדתי.

לא התכונתי חס ושלום לא להמעיט וודאי לא לזלזל.
משום מה כך תקוע בזכרוני שכך חקוק על קברו, ולמדתי מזה שבא ללמד מעלת חבורת האר"י שאפי' גבאי שלהם ענק במידתו.
ואם טעיתי אקבל נזיפתך

ארזי ביתר כתב:

כח עליון כתב:

ארזי ביתר כתב:

כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'

מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.


הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.

בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".

-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.

המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.

אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").

אתה מתקיף לשווא. כנראה שבויקיפדיה לא כתוב את הפרט הנ"ל, אבל כמדומני שזה מה שכתוב על מצבתו שהיה גבאי ביהכ"נ של האר"י, אולי אני טועה.
ובודאי שאי"ז מגרע כלל וכלל ממעלתו.
אשמח מאד אם אחד מהבקיאים ידע להשיב ע"ז.

אין לי תמונה זמינה של המצבה שלו. ודאי שזה לא הפרט היחיד שכתוב עליו שם. גם לא בויקיפדיה.

אי"ז מגרע ממעלתו, אבל להגדיר אותו רק בתואר הזה, זו גריעותא ופחיתות נוראה למגדיר!!!

שבוע שעבר הייתי על קברו, הפרט היחיד שכתוב על מצבתו מלבד שהוא בעל החרדים, שהוא היה שמש בית המדרש בזמנם של הבית יוסף והאריז"ל.

בידי הזמירון של הרב ינקלביץ' והרב קאופמן, המדוייק מכ"י הראשונים ז"ל.
את נוסח השיר הם קבעו ע"פ כ"י ר"א אזכרי בפנקסו, בהשוואה לספר חרדים דפו"ר וכ"י המיוחס לר' גדליה קורדובירו
שם נקדו 'מהר אהוּב בואו שרוקה, וע"פ נימוקם שם כתבי היד אינם מנוקדים. נימוקם שכך מסתבר, שעיקרו שיר דבקות ויש בו לשונות חיבה רבות להקב"ה.