תחילת ברכת מלכויות היכן היא?
פורסם: ה' ספטמבר 15, 2016 12:51 am
הנה בפשטות ברכת מלכויות מתחלת בפתיחה של עלינו לשבח, זכרונות 'אתה זוכר' וכו' שופרות 'אתה נגלית' וכו', אמנם א"כ לא ברור לי מדוע בחזרת הש"צ מפסיק החזן באמירת 'אוחילה לקל' (שהיא נטילת רשות מהעם לאמירת מלכויות וכו') אחרי אמירת עלינו לשבח קודם אמירת החלק השני שהוא 'על כן נקוה' וכו' ולא אומרה קודם אמירת עלינו לשבח. ומזה היה נראה לכאו' שתחילת הברכה היא מהקטע 'על כן נקוה וכו'.
עוד יש להוכיח כן,דהנה קיי"ל כר"י בר"ה לב: ששמע ישראל וכו' נמנה בפסוקי מלכויות, ואי"צ להזכיר 'מלך', ולכאו' א"כ מדוע לא נמנה פסוק "ככתוב בתורתך וידעת היום והשבת וכו' שאומרים בסוף החלק הראשון שבעלינו לשבח כחלק ממנין הפסוקים, והרי בגמ' שם אמרו שפסוק זה לר"י הוא מלכות?. ושוב מוכח לכאו' שאי"ז חלק מהברכה. וכמו"כ יעוי' בב"י בסי' בסי' תקצא' ד"ה ואומר עלינו לשבח כתב ז"ל 'שהרי עלינו לשבח לא נתקן אלא מפני שאנו צריכים לומר פסוקי מלכויות אנו משבחים קודם להש"י שהבדילנו מן התועים" ומשמעות דבריו דעלינו לשבח אינו מכלל המלכויות אלא הוא דברי פתיחה. והנה בספר העיקרים (להר"י אלבו מאמר א' פ"ד) כתב ז"ל "כי ברכת מלכויות הוא כנגד מציאות ה' ויורה על זה נוסח הברכה על כן נקוה לך" וכו' ומשמע מלשונו שברכת מלכויות היא מתחלת בקטע של על כן נקוה לך וכו'.
האמנם הוא כן? ומדוע אינה מתחלת מתחילת עלינו לשבח, שבה מזכירים את ענין מלכות ה', 'מלך מלכי המלכים....אין עוד'.
עוד יש להוכיח כן,דהנה קיי"ל כר"י בר"ה לב: ששמע ישראל וכו' נמנה בפסוקי מלכויות, ואי"צ להזכיר 'מלך', ולכאו' א"כ מדוע לא נמנה פסוק "ככתוב בתורתך וידעת היום והשבת וכו' שאומרים בסוף החלק הראשון שבעלינו לשבח כחלק ממנין הפסוקים, והרי בגמ' שם אמרו שפסוק זה לר"י הוא מלכות?. ושוב מוכח לכאו' שאי"ז חלק מהברכה. וכמו"כ יעוי' בב"י בסי' בסי' תקצא' ד"ה ואומר עלינו לשבח כתב ז"ל 'שהרי עלינו לשבח לא נתקן אלא מפני שאנו צריכים לומר פסוקי מלכויות אנו משבחים קודם להש"י שהבדילנו מן התועים" ומשמעות דבריו דעלינו לשבח אינו מכלל המלכויות אלא הוא דברי פתיחה. והנה בספר העיקרים (להר"י אלבו מאמר א' פ"ד) כתב ז"ל "כי ברכת מלכויות הוא כנגד מציאות ה' ויורה על זה נוסח הברכה על כן נקוה לך" וכו' ומשמע מלשונו שברכת מלכויות היא מתחלת בקטע של על כן נקוה לך וכו'.
האמנם הוא כן? ומדוע אינה מתחלת מתחילת עלינו לשבח, שבה מזכירים את ענין מלכות ה', 'מלך מלכי המלכים....אין עוד'.