פורום אוצר החכמה

כשהייתי ילד הייתי מורגל בסידור תפילת כל פה (ובסידורים נוספים) שכל קטע חדש בברכת המזון, בפרט אם המילה הראשונה מודגשת ומוגדלת, זוהי ברכה חדשה. לכן הייתי סבור לתומי ש"ועל הכל" זה ברכה חדשה, וכן "ובנה ירושלים".
במשך השנים למדתי שיש 4 ברכות בברכהמ"ז, הזן, על הארץ, על ירושלים, וברכת הטוב ומטיב. הבנתי ששגיתי, וכשהמדפיסים השאירו רווח ל"על הניסים" הם לא השגיחו בכך שבעצם הם הפכו את "ועל הכל" לקטע חדש ונפרד. וכך כשהשאיר רווח בברכת "רחם נא" עבור "רצה" ו"יעלה ויבוא" זה הפך את "ובנה ירושלים" לקטע בפני עצמו.
אם זו הייתה טעות רק שלי הייתי שומר אותה לעצמי, אבל במשך החיים נתקלתי בהמון אנשים שטועים בכך. ולא רק צעירים גם מבוגרים רבים טועים בזה.

לכן. ראשית, ביקשתי להסב את תשומת לב הקוראים לכך. שנית, מי שיש לו השפעה על מו"לים ומעמדים של סידורים לעורר אותם שיתקנו זאת, שיהא מעומד בצורה כזאת שיהא ניכר שהכל ברכה אחת, ורק יש בה הפסקה עבור תוספת של ועל הניסים וכדו'.
אותו דבר זה גם בתפילת שמו"ע, "ותחזנה עינינו" נהיה קטע חדש בגלל היעלה ויבוא, או "וכל החיים" נהיה קטע חדש בגלל וכתוב לחיים.

פשוט פשוט, וכאלה רבות: מלך עוזר (אחרי זכרנו לחיים), מכלכל חיים בחסד (אחרי משיב הרוח), כי אתה שומע תפלת כל פה (אחרי עננו ושאר בקשות), ורבים אחרים.
והשווה טור או"ח סי' רפד:

ומה שמפסיקין כשמגיעין לכל דבריו אמת וצדק, לא מפני שהוא סיום ברכה, שהרי לא תקנו אלא ז', ואם הוא סוף ברכה א"כ הוה להו ח' אלא כדאיתא במסכת סופרים שהיו נוהגין לומר שם דברי שבח וריצוי.

והוסיף הט"ז:

ואם כן אין לענות אמן במקום ההוא, כיון שאינו סוף ברכה, והרבה טועים ואומרים שם אמן, ע"כ טוב יותר לנו שלא להפסיק שם למען ידעו שאין שם סוף ברכה. ולשון 'ומה שמפסיקין' אין פי' שמפסיקין שם, אלא שבמחזורים כתוב שם הפסק.

וכן ויברך דוד וכרות עמו הברית, ונעשה משום שהמוהל ביום הברית היה אומר שם בקול רם.
וכן למען ירבו ימיכם שהוא נפרד מפרשה שניה של קר"ש, ונעשה מפני המנהג שהרב אומרו בקול רם.

נזכרתי עתה גם בדברי התוס' בברכות פרק שישי או שביעי על כך שבסידורים נדפסו המלים 'נאמן אתה' מברכות ההפטרה באותיות גדולות, כי החזן היה מתחיל שם, או משהו כזה.

תוספות ברכות מו:
והטוב והמטיב -
ונאמן אתה של ברכת ההפטרה הוא מן הברכה העליונה ולכך הוא נכתב גדול שבימים הראשונים היו רגילין לעמוד כל הקהל ולומר בקול רם נאמן אתה וכו' כשהיה התינוק מגיע שם:

ראה עוד כאן.