פורום אוצר החכמה

בפיוט המפייט את עניינו של הפרק הראשון, נתפייט כך:

וְאִישׁ יְרוּשָׁלִַם - אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה, פֶּן בִּשְׁאוֹל תְּטֻוחְטָח

וטור זה מפייט את משנת אבות, א ה: "יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: ...אל תרבה שיחה עם האשה... מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם".
'שאול' הוא כמובן הגיהנם. אך מהו ה'תטוחטח'? מהקשרו נראה שהוא במשמע 'נפילה', ואולי 'כיסוי' (מלשון 'טח'?), אך מישהו מכיר מילה קרובה לה?

חד ברנש כתב:בפיוט המפייט את עניינו של הפרק הראשון, נתפייט כך:

וְאִישׁ יְרוּשָׁלִַם - אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה, פֶּן בִּשְׁאוֹל תְּטֻוחְטָח

וטור זה מפייט את משנת אבות, א ה: "יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: ...אל תרבה שיחה עם האשה... מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם".
'שאול' הוא כמובן הגיהנם. אך מהו ה'תטוחטח'? מהקשרו נראה שהוא במשמע 'נפילה', ואולי 'כיסוי' (מלשון 'טח'?), אך מישהו מכיר מילה קרובה לה?

אולי כמו "להטיח" במובן של להכות/לתקוע, (למשל ביבמות נ"ד., וכן להטיח ראשו בכותל, להטיח דברים כלפי מעלה)

מצאתי ב'רשויות לפרשיות התורה' לרב האיי גאון (באוצר)פורסם גם ע"י ע' פליישר, מחקרי ירושלים בספרות העברית, י-יא. [וכעת חסום לי לשם, ולא הצלחתי לבדוק את פירושו. אשמח אם תוכל לשלוח לי]

זעירא,
יישר כוחך.
אך עדיין לא ידעתי כיצד הפירוש הזה (יכוסה בטיח) יתפרש בהקשר שלפנינו.

אעיין אצל פליישר.

למה שלא
פן תטוייח בעפר השאול

לא מצאתי שם שפליישר מדבר על מילה זו.

אבא יודן כתב:למה שלא
פן תטוייח בעפר השאול

קצת קשה, אבל אתה צודק זה אפשרי. במיוחד, שאין ספק שהפייטן נקט מילה נדירה זו רק בגלל דוחק החריזה.

חד ברנש כתב:

אבא יודן כתב:למה שלא
פן תטוייח בעפר השאול

קצת קשה, אבל אתה צודק זה אפשרי. במיוחד, שאין ספק שהפייטן נקט מילה נדירה זו רק בגלל דוחק החריזה.

אקיי זה הפעם ראשונה מימיך שראית דבר כזה?

עכשיו אני רואה שזה מלשון זריקה או מלשון הריסה (מהערבית),
בהמשך, אי"ה, אעלה את המ"מ לכך.

ראו במאמר המצורף (בתקווה שהבנתיו, כי אני חלש מאוד בענייני דקדוק)

ראיתי משהו ש'טוחות' בלשון הקודש הוא כיסוי [לאו דווקא בטיח]. בהמשך אעלה מ''מ בלי''נ.

בינתיים נראה לי שמאמרו של פלס הנזכר אינו נוגע לענייננו.
בקיצור מדובר במילה מחודשת ומעורפלת.

חד ברנש כתב:עכשיו אני רואה שזה מלשון זריקה או מלשון הריסה (מהערבית),
בהמשך, אי"ה, אעלה את המ"מ לכך.

בתפסיר הרס"ג מתורגם 'ונשל' "והו יטחטח" (דברים ז כב).

נפלא!
אבל צריך כאן מישהו היודע ערבית וגם את דרכי תרגומו של רס"ג.
הוגה ומעיין - איכָּה?

רוב ככל הדרך כבר נעשתה...
והנה ממילון איילון שנער.

שורש طوح - מצדר: تَطْوِيح
― ه ، بِ
א. הִתְעָה אֶת-, הִדִּיחַ אֶת-

ב. הוֹבִיל לַאֲבַדּוֹן אֶת-

ג. הִשְׁלִיךְ אֶת-

ד. הִכָּה אֶת-

ה. סִכֵּן אֶת-, הֶעֱמִיד אֶת- בְּסַכָּנָה

הרי שכאן הכוונה להשלכה לשאול והובלה לאבדון.

הרב הוגה ומעיין,
אני מודה לך מאוד מאוד על עזרתך האדיבה.

אתמול, כשהעליתי את השאלה, הייתי בטוח שכמעט אין סיכוי שאקבל סיוע שיש בו ממש, במיוחד אחר היחלשותו הכללית של הפורום.
אבל הופתעתי לטובה!
הפתרון הגיע שלב אחרי שלב. כדרכו של עולם, הועלו בתחילה כיוונים מוטעים, שעזרו לכוון את החיפוש למקום הנכון, ואז הועלתה ההשערה ששורשה של המילה היא מן הערבית, ובא הרב קאצ'קלה והביא את רבינו סעדיה עמו, והשלים אחריו הרב הוגה ומעיין.
יישר כוח לכולם!!!

חד ברנש כתב:אתמול, כשהעליתי את השאלה, הייתי בטוח שכמעט אין סיכוי שאקבל סיוע שיש בו ממש, במיוחד אחר היחלשותו הכללית של הפורום.
אבל הופתעתי לטובה!
הפתרון הגיע שלב אחרי שלב. כדרכו של עולם, הועלו בתחילה כיוונים מוטעים, שעזרו לכוון את החיפוש למקום הנכון, ואז הועלתה ההשערה ששורשה של המילה היא מן הערבית, ובא הרב קאצ'קלה והביא את רבינו סעדיה עמו, והשלים אחריו הרב הוגה ומעיין.
יישר כוח לכולם!!!

רק לא הבנתי למה השורש הוא מערבית. לכאורה השורש הוא מלשון הקודש, דהיינו משורש הטיח שהוא לשון זריקה, כמו כמטחוי קשת. כדפירש"י בברכות ל"ב ריש ע"א.

למיעוט הבנתי בתורת הלשון, ולאי-הבנתי בשפה הערבית...
'הטיח' הוא שורש בן שלוש אותיות (טיח) ואילו 'תטוחטח' מבוסס על שורש בן ארבע אותיות, ולפיכך יש להבינו כמילה ששורשה מהערבית.
ויבואו בעלי הלשון בקרבנו ויאמתו או ישללו את הסברי.

כפי שציין הרב הוגה ומעיין, גם בערבית זהו שורש משולש (טוח).

אז באמת, מדוע צריך להגיע לערבית ולא לעברית?
היכן הרב הוגה ומעיין?

אכן נראה שהשורש משותף לב' הלשונות האחיות, עכ"פ לדעת חלק מבעלי הלשון, וכבר עמד בזה אלפאסי באגרונו המובא ע"י בלאו במילונו שורש טוח. אך אחרים סוברים ש"כמטחוי" שרשו "טחה" או "טחו" ואינו קשור לירייה והשלכה ולא לשורש בערבית.

הרב הוגה ומעיין,
רוב תודות על התוספת.
באיזה עמ' כתב בלאו את הדברים שהבאת בשמו?

האם מצאנו כלל מילים בערבית בספרות הפיוט?

כן. במיוחד מהפייטנים המזרחיים מושפעי רס"ג.