בסידור התפלה מופיע הרבה פעמים בתוך השרשרת של פסוקים מלוקטים, דברים שלא נתחברו אלא לאחרי חתימת המקרא, ונתאזרחו כפסוק, ומצוה לסמנם בגופן או באיזשהוא אחר, אשר אינם מכתבי הקודש.
רשימה קצרצרה
תורה תהא אֻמנתי.. מתוך פסוקים לילדים
ה' מלך ה' מלך.. מתוך יהי כבוד ועוד
רחום וחנון חטאתי לפניך.. מתוך נפילת אפים
ברוגז עקדה תזכור ברוגז תמימות תזכור.. מתוך ואנחנו לא נדע
כי בידך נפשות החיים והמתים.. מתוך ברוך ה' לעולם
זכור ה' חבת ירושלים.. שבסליחות
שמע קולנו ה' אלודינו... שבסליחות
ולפעמים להיפך, בתוך ברכה יבוא פסוק שלם למשל בתוך עזרת אבותינו: "ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר" שבתהלים קו יא, וגם שם מצוה לסמן.
ולפעמים יבואו שלובי יד למשל "מה נתאונן ומה נאמר מה נדבר ומה נצטדק" שב"והוא רחום" צריכים לציין לפחות כך "מה נתאונן: ומה נאמר מה נדבר ומה נצטדק" ושלא לערב איכה עם בראשית.
ולפעמים הפסוק נקטע לשנים כמו "אנא ה' הושיעה נא: אנא ה' הצליחה נא" שאינו אלא פסוק אחד וכהערת התוס פסחים קיב ב.
או "ומצאת את לבבו נאמן לפניך: וכרות עמו הברית" שאינו אלא פסוק אחד [לאחרונה אני רואה בזה האחרון מתֻקן בכמה דפוסים, ויתברכו].