עמוד 1 מתוך 1

היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ב' אוקטובר 10, 2016 8:53 pm
על ידי עושה חדשות
ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ב' אוקטובר 10, 2016 9:12 pm
על ידי אוצר החכמה
בסידור עבודת ישראל מעיר על זה. והוא מציע שזה נכנס כשיגרת הלשון מעלינו.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ב' אוקטובר 10, 2016 9:30 pm
על ידי איש לוי
עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?


יש לדון בזה מדברי הנהפ"ח בשער א' דהעונה אמן יהא וכו' בכוונה הוי 'תשובה שלימה' (וענינו לכאו' דאם מכריז שמצפה להתבססות מלכותו יתברך הוי תשובה) וה"ה באמירתם ברוך שם כבוד וכו' הרי שהם מצהירים ומייחלים להתעצמות כבודו יתברך ודמי ליהא שמיה רבא וכו. וצ"ע.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ב' אוקטובר 10, 2016 9:31 pm
על ידי יבנה
איש לוי כתב:
עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?


יש לדון בזה מדברי הנהפ"ח בשער א' דהעונה אמן יהא וכו' בכוונה הוי 'תשובה שלימה' (וענינו לכאו' דאם מכריז שמצפה להתבססות מלכותו יתברך הוי תשובה) וה"ה באמירתם ברוך שם כבוד וכו' הרי שהם מצהירים ומייחלים להתעצמות כבודו יתברך ודמי ליהא שמיה רבא וכו. וצ"ע.

כתוב מודים לפני נופלים ואומרים כו'.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ב' אוקטובר 10, 2016 9:53 pm
על ידי איש לוי
יבנה כתב:
איש לוי כתב:
עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?


יש לדון בזה מדברי הנהפ"ח בשער א' דהעונה אמן יהא וכו' בכוונה הוי 'תשובה שלימה' (וענינו לכאו' דאם מכריז שמצפה להתבססות מלכותו יתברך הוי תשובה) וה"ה באמירתם ברוך שם כבוד וכו' הרי שהם מצהירים ומייחלים להתעצמות כבודו יתברך ודמי ליהא שמיה רבא וכו. וצ"ע.

כתוב מודים לפני נופלים ואומרים כו'.


ולכן מה? הרי כל הכריעה וההשתחויה והנפילה הם מבטאים ומצטרפים לאותה האמירה של בשכמל"ו.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ד' אוקטובר 12, 2016 8:02 pm
על ידי סעדיה
יעויין שיעורי הגרי"ד-עבודת יוה"כ עמ' ס"ו והלאה

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ד' אוקטובר 12, 2016 11:35 pm
על ידי בן הרב
ומה זה הכפילות ו'משתחוים' ו'נופלים על פניהם', לכאו' היינו הך.
ומשמע שה'מודים' הוא כלפי ההשתחוויה, ואילו ה'בשכמל"ו' הוא כלפי הנפילה על פנים.
וצריך ביאור.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ד' אוקטובר 12, 2016 11:52 pm
על ידי אום אני חומה
בן הרב כתב:ומה זה הכפילות ו'משתחוים' ו'נופלים על פניהם', לכאו' היינו הך.
ומשמע שה'מודים' הוא כלפי ההשתחוויה, ואילו ה'בשכמל"ו' הוא כלפי הנפילה על פנים.
וצריך ביאור.

דייקא נמי דלא כתיב 'כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ומודים ואומרים ברוך וכו''

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ד' אוקטובר 12, 2016 11:59 pm
על ידי צולניק
גם בתפילת עלינו לשבח המילה 'ומודים' אינה לשון הודאה אלא היא חלק מלשונות ההשתחואה, ומצינו עוד מקומות שהשתחואה נקראת הודאה.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ה' אוקטובר 13, 2016 8:28 pm
על ידי בר ישראל
רש״י ביומא כא. (הגריד״ס מצטט אותו באיזשהו מקום) כותב:

משתחוים רווחים - וכשמשתחוים ונופלים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהן ארבע אמות שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם:

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ה' אוקטובר 13, 2016 8:49 pm
על ידי סגי נהור
הודאה בלשון הקודש - לשון כניעה והתבטלות, ומזה הודאה במובן תודה, וכן הודאה על האמת או הודאה בצדקתו של הזולת. והכל א"ש.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים וכו'

פורסם: ג' נובמבר 15, 2016 2:10 pm
על ידי משולש
תמיד צריך לקחת השערות חוקרים בעירבון מוגבל.

היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 3:30 pm
על ידי איש פלוני
משום מה נכנס בסדר עבודת כוה"ג ביוהכ"פ
"היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל"ו"
ומילת מודים איננה במשניות וכמדומני שברור לכל שאף אי"ז מקומה שהיה לה להיות לאחר "ונופלים על פניהם"
ואולי נכנסה משיגרא דלישנא דעלינו לשבח (בפרט לאור העובדה שאומרים זאת בע"פ בלי הסתכלות במחזור)

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 3:34 pm
על ידי עזריאל ברגר

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 5:51 pm
על ידי ברמן
בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".

וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 5:53 pm
על ידי ברמן
עזריאל ברגר כתב:נכב"ב.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=29451

ושו"ר באשכול הנ"ל, שמביאים את הביאור עפ"י דברי רש"י הנ"ל, בשם הגרי"ד - שהרב קליינר היה מתלמידיו הראשונים.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 6:30 pm
על ידי איש_ספר
ברמן כתב:
עזריאל ברגר כתב:נכב"ב.
viewtopic.php?f=30&t=29451

ושו"ר באשכול הנ"ל, שמביאים את הביאור עפ"י דברי רש"י הנ"ל, בשם הגרי"ד - שהרב קליינר היה מתלמידיו הראשונים.

גרי"ד בגרי"ד איתחליף למר

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 8:31 pm
על ידי איש פלוני
ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".

וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".

הפירוש יפה, אבל לא משמע כן לא מלשון הרמב"ם ולא מלשון המשנה.
ועוד, שאם כדבריו היה צ"ל "כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ומודים ואומרים" וכו'. ולא שמודים קודם הנפילה.

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 11:49 pm
על ידי מענה איש
ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".

וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".


לכאו' הרי כל הכריעה הייתה לצורך אמירת בשכמל''ו כאשר היו שומעים שם המפורש ומנלן שהווידוי עליו מדבר רש''י היה בזמן הכריעה הזאת?

והנה הגמ' ביומא לז. על המשנה והן עונין אחריו בשכמל''ו מביאה
והן עונין אחריו:
תניא רבי אומר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל חנניה בן אחי ר' יהושע אומר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה אמר להם נביא לישראל בשע' שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה:


מפורש יוצא שאמירת ברוך שם עניינו ברכה והודאה לה'

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 11:54 pm
על ידי צופר הנעמתי
מענה איש כתב:
ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".

וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".


לכאו' הרי כל הכריעה הייתה לצורך אמירת בשכמל''ו כאשר היו שומעים שם המפורש ומנלן שהווידוי עליו מדבר רש''י היה בזמן הכריעה הזאת?

והנה הגמ' ביומא לז. על המשנה והן עונין אחריו בשכמל''ו מביאה
והן עונין אחריו:
תניא רבי אומר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל חנניה בן אחי ר' יהושע אומר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה אמר להם נביא לישראל בשע' שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה:


מפורש יוצא שאמירת ברוך שם עניינו ברכה והודאה לה'

ברכה בודאי, אבל איפה ראית הודאה?

Re: היו כורעים ומשתחוים ומודים?

פורסם: ג' אוקטובר 10, 2017 10:38 pm
על ידי מיכאל1
מודים קשור לכריעה, כבר הוזכר בכמה מהראשונים גבי הטעם שכורעים דווקא בברכת הודאה.
לדוג' בס' המנהיג בשם הירושלמי וז"ל "באבות מניין דכתיב ואקוד ואשתחווה לה' ואברך את ה' אלוקי אדוני אברהם, ובהודאה ואשתחווה למלכא". [וכבר העיר בשיח יצחק על חגיגה בקונטרס תפילת כל פה העיר שלפנינו בירושלמי ליתא להאי דרשא.]
ר"ש מגרמייזא בסידורו שכתב בדיני שמו"ע וז"ל "וברכה ראשונה מתחיל בברוך ומסיים בברוך ושוחה בה תחילה וסוף, שדומה לאדם שנכנס לפני המלך ומשתחווה בכניסתו כשמתחיל לדבר דבריו עוד משתחווה, ומודים תחילה וסוף לפי שמודים הוא אחר עבודה ועבד שעבד לרבו ונפטר ממנו משתחווה לו, ומודים הוא לשון השתחוואה וישתחוו למלכא ומודינא למלכא ואחר שמשתחווה אומר לו רבו לך לשלום ולכך סמוך למודים ברכת השלום"