פורום אוצר החכמה

יניק וחכים כתב:הנה האשכנזים מעולם בכל יו"ט היה להם אלפי שנים פיוטים לכל יו"ט יוצר אופן זולת וכדו', והספרדים שנמנעו מזה (ע"פ שו"ת הרמב"ם ושו"ע) עדיין אמרו הכל יודוך כמו בשבת (ורק דלגו על הקטע לקל אשר שבת) כמו שנוהגים כיום.
האם נמצא שתלמידי הגר"א היו הראשונים להתפלל בנוסח של יום חול??


נ.ב. כמובן חוץ מהרמב"ם ובנו וס' העתים שהתנגדו לכל הכל יודוך בכלליות.

יניק וחכים כתב:הנה האשכנזים מעולם בכל יו"ט היה להם אלפי שנים פיוטים לכל יו"ט יוצר אופן זולת וכדו', והספרדים שנמנעו מזה (ע"פ שו"ת הרמב"ם ושו"ע) עדיין אמרו הכל יודוך כמו בשבת (ורק דלגו על הקטע לקל אשר שבת) כמו שנוהגים כיום.
האם נמצא שתלמידי הגר"א היו הראשונים להתפלל בנוסח של יום חול??


נ.ב. כמובן חוץ מהרמב"ם ובנו וס' העתים שהתנגדו לכל הכל יודוך בכלליות.

אריק כתב:לא ידוע לי על מנהג אשכנזי, בהווה או בעבר, שאמרו הכל יודוך ביום טוב שחל להיות בחול.

שבטיישראל כתב:איך בדיוק נכנס לכאן ענין תלמידי הגר"א ?

יניק וחכים כתב:

אריק כתב:לא ידוע לי על מנהג אשכנזי, בהווה או בעבר, שאמרו הכל יודוך ביום טוב שחל להיות בחול.

לא ידוע לי על מנהג אשכנזי בעבר לכה"פ, שלא אמר יוצרות ביו"ט, כך שברור שלא יאמר הפיוט לשבת, וגם לא הפיוט ליום חול.

שבטיישראל כתב:איך בדיוק נכנס לכאן ענין תלמידי הגר"א ?

פשוט מאד, כי הםהחלו לדלג על פיוטי יוצרות של יו"ט בתפילה.

בדרך אירוני ביותר, יש לציין, שהפרושים בירושלים היו אומרים פיוטי ד' פרשיות לאחר התפילה בתור השלמה (ממש כמו בקהילת אדרת אליהו בר"ה שאומרים לאחר התפלה וכל מאמינים ונתנה תוקף), אבל פיוטי יו"ט לא, או כי פשוט אין להם מחזורים, או כי הוא ארוך מדי.

שבטיישראל כתב:ומ"מ לענין המדובר [אמירת ברכת יוצר כמו בחול ביו"ט] כבר קדם בזה הבעש"ט הק' שלא אמר פיוטים בברכת יוצר (כמבואר בשולה"ט), וכן נהגו אחריו ברוב מקהלות החסידים גם במקומות שמקפידים לומר פיוטים בחזרת התפילה.

איש גלילי כתב:

שבטיישראל כתב:ומ"מ לענין המדובר [אמירת ברכת יוצר כמו בחול ביו"ט] כבר קדם בזה הבעש"ט הק' שלא אמר פיוטים בברכת יוצר (כמבואר בשולה"ט), וכן נהגו אחריו ברוב מקהלות החסידים גם במקומות שמקפידים לומר פיוטים בחזרת התפילה.

שבטיישראל כתב:

איש גלילי כתב:

שבטיישראל כתב:ומ"מ לענין המדובר [אמירת ברכת יוצר כמו בחול ביו"ט] כבר קדם בזה הבעש"ט הק' שלא אמר פיוטים בברכת יוצר (כמבואר בשולה"ט), וכן נהגו אחריו ברוב מקהלות החסידים גם במקומות שמקפידים לומר פיוטים בחזרת התפילה.

אדרבה, אם ידוע לך על קהילה חסידי בו נהוג היום לומר פיוטי יוצר (חוץ מיו"כ - בשולה"ט שם כתב שהרר"א נהג לומר פיוטי יוצר בר"ה ויו"כ) אנא תצטט !

אריק כתב:יש לי בבית סידור כמנהג בני רומי. ההנחיות בו הם באיטלקית, ואם הבנתי נכון, הם אומרים הכל יודוך ביום טוב כמו הספרדים, למרות שבדורות עברו הם אמרו פיוטים כמו האשכנזים. כמדומה שעד היום הם אומרים את פיוט היוצר לפני ברכו.

אמת שהרמב"ם והשולחן ערוך התנגדו לפיוטים, אבל בימי הראשונים היו גם ספרדים שאמרו, וגדולי משוררי ספרד חברו יוצרות ואופנים וכו'. במחזור ברצלונה, http://www.hebrewbooks.org/44907, ניתן למצוא בשחרית ראש השנה 'הכל יודוך' וגם פיוט אופן בתוך הברכה.