פורום אוצר החכמה

בפיוט "ה' אלוקי ישראל שוב מחרון אפך" הנאמר בתחנוני ב' וה', ראיתי ברוב הסידורים שבקטע "חון אום לשמך מקַוֶה" מופיעה המילה מְקַוֶה בניקוד סֶגוֹל.
ותמהני הרי כל המילים בבית זה מסתיימות בקמץ ומה נשתנה שכאן מנקדים בסגול.

זרים אומרים אין תוחלת ותקוָה
חון אום לשמך מקוה
טהור, ישועתנו קרבָה...

מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

בזיכרוני שבעליות אליהו תיקנו בקמץ, וכן בסידורי אשכנז.

תיבת 'אום' היא לכאורה לשון נקבה, ולכן בלא"ה צריך להיות בקמץ, וכן אני נוהג.

משולש כתב:מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

אכן באיזור אליהו כתבו מי המשנה (ויי"צ), וגם תיקנו לקמ"ץ.

משולש כתב:מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

בסדור תהלת ה' מנוקד 'מקוֶה'; כלום סדור נכבד זה אף הוא אשתבש?!

בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

זה בדיוק הטעם של כל המשנים.
אבל למה לא שינו ל"אום נצור כבבת" (במקום אום נצורה) ובפרשת פרה "אום אשר בך דבוק" (במקום דבוקה), ובסיום סילוק ליום שני של ר"ה "לאום נדגלה", במערבית א' פסח "כנס אום נדודה". ושם "אום חקוקה", ובשביעי של פסח סדר קריעת הים בקטע של "נחית" "לבלוע אום הליזו", ובתחילת "אימת נוראותיך" לשמיני פסח "אום נאווה" (בקמץ), ושם בסדר השירה לפני מרכבות פרעה "אום הנהלאה", ולפני "ה' ימלוך" "להסיר מאום משולשה", ובסוף סילוק ב' סוכות כנ"ל "אום משולשה", ובהושענות "אום אני חומה ברה כחמה", ובקרובות שבת החודש (אחרי חי וקים) "לחוות לאום נכונה", ובקרובות לתשעה באב בברכת סלח לנו "אום אשר על כל גוי הושמה עליון".

באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר. תמיד זה משמש לשון נקבה. והטעם פשוט, שהסרת ההא בסוף מילה לא באה אלא לאפשר לפייטן להסתדר עם הפיוט, ולא כדי להפוך את המילה מזכר לנקבה. וכמדומני שבזה סרה תלונת הרב אבן עזרא בקהלת לגבי "שושן עמק איומה/אוימה".

קח בחשבון שיש כאלה ואני בתוכם שלא מכירים את כל הציטוטים שהבאת... [משום שאינם אומרים יוצרות וכו'] מלבד מה שאומרים בהושענות 'אום אני חומה'.

בכל מקרה הדיון מעניין.

גם לדעת היעב"ץ אום הוא ל' זכר כמ"ש בלוח ארש אות ריז, (ובסידורו על 'חון אום המיחדים' דהול"ל או אום המיחד או אומה המיחדת, וע"ש באזור אליהו). אעפ"כ את 'מקוה' נקד בקמץ, וכתב שם רק שמ"ד בסגול לא משתבש. וראה בהגהות ארשנו רעננה שם שהאריך להוכיח שאום הוא ל' נקבה, וכאמור.

דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

ותמה תמה אקרא: האם טעם קל ערך כזה מצדיק לקלקל את החריזה? ובפרט לאור דברי רבי יהודה החסיד כי תפלה זו חזקיה מלך יהודה יסדה, כמרומז בראשי החרוזות.

מה הקשר זה שחזקיה המלך תיקן תפילה זו? וכי החרוזים של דוד המלך מדוייקים עד הסוף?

דרומי כתב:מה הקשר זה שחזקיה המלך תיקן תפילה זו? וכי החרוזים של דוד המלך מדוייקים עד הסוף?

כלומר, אין כאן כוונה לתקן את מחבר התפלה (כפי שסברתי בעניותי ותמהתי על זאת), כי אם הגהת שיבוש יש כאן, שיבוש שנשתבש במשך הדורות.
שומע.

משולש כתב:

דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

זה בדיוק הטעם של כל המשנים.
אבל למה לא שינו ל"אום נצור כבבת" (במקום אום נצורה) ובפרשת פרה "אום אשר בך דבוק" (במקום דבוקה), ובסיום סילוק ליום שני של ר"ה "לאום נדגלה", במערבית א' פסח "כנס אום נדודה". ושם "אום חקוקה", ובשביעי של פסח סדר קריעת הים בקטע של "נחית" "לבלוע אום הליזו", ובתחילת "אימת נוראותיך" לשמיני פסח "אום נאווה" (בקמץ), ושם בסדר השירה לפני מרכבות פרעה "אום הנהלאה", ולפני "ה' ימלוך" "להסיר מאום משולשה", ובסוף סילוק ב' סוכות כנ"ל "אום משולשה", ובהושענות "אום אני חומה ברה כחמה", ובקרובות שבת החודש (אחרי חי וקים) "לחוות לאום נכונה", ובקרובות לתשעה באב בברכת סלח לנו "אום אשר על כל גוי הושמה עליון".

באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר. תמיד זה משמש לשון נקבה. והטעם פשוט, שהסרת ההא בסוף מילה לא באה אלא לאפשר לפייטן להסתדר עם הפיוט, ולא כדי להפוך את המילה מזכר לנקבה. וכמדומני שבזה סרה תלונת הרב אבן עזרא בקהלת לגבי "שושן עמק איומה/אוימה".

בעיקרון אתה צודק. אבל דווקא בדוגמה של אום אני חומה וכו' הביטוי ברה כחמה הוא הוא לישנא דקרא ולכן היה אפשר לומר שלא שינה. ובכל זאת הצדק עמך כמובן.

אשר177 כתב:בדוגמה של אום אני חומה וכו' הביטוי ברה כחמה הוא הוא לישנא דקרא ולכן היה אפשר לומר שלא שינה

המילה "אום" היא הכותרת שם לכל ההושענא, והכוונה "אום שאומרת (בשיר השירים) 'אני חומה' (ושדי כמגדלות וכו') וגם היא "ברה כחמה, גולה וסורה, דמתה לתמר, הרוגה עליך ונחשבת כצאן טבחה זרויה בין מכעיסה חבוקה ודבוקה בך, וכו וכו' לאורך כל הפיוט הכל בלשון נקבה, ולא נמצא שום לשון זכר שם, משמע שזה לא בגלל לשון הפסוק, וכי מי הכריחו להביא רק פסוקי נקבות?

דרומי כתב:מלבד מה שאומרים בהושענות 'אום אני חומה'.

גם "אום נצורה כבבת" זה מהושענא (ליום השבת).
הציטוטים משבתות פרה והחודש נמצאים בכל סידור אשכנז או ספרד.
והשאר נמצאים במחזורים שיש לכל אחד בבית.
רק הקרובות לתשעה באב לא מצוי היום בספרי הקינות הנפוצים.

זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

מסתמא איזור אליהו...

אשר177 כתב:מסתמא איזור אליהו...

באיזור אליהו יש פיוטים לארבע פרשיות.

משולש כתב:באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר.

מצאתי מציאה מעניינת בהקשר לזה:
בקינה "איכה תפארתי מראשותי השליכו" (אני יוצא מנקודת הנחה שכולם אומרים את זה)
חָשַׁב שְׂנוֹא אֹם לִקֵּט כַּשּׁוֹשָׁן. וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשָּׁן.

ומצאתי שיש גורסים "לוקט" ואז הם עלולים להסיק שאום זה לשון זכר, אבל שוברו בצידו ומיד אחר כך מופיע "עולליה" בלשון נקבה. ולכן מוכרחים לנקד כמו לפנינו והכוונה שהקב"ה ליקט את האום.

משולש כתב:

דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

עוד מקורות:
בסליחות מנהג אשכנז לער"ה "אני עבדך"
אֹם עוֹבֵד זָרָה, וְיִקָּרֵא לָהֿ נֹבַח

ואחר כך: "אֹם שֶׁטָּהֳרָתָהּ טֻמְאָה אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ" לשון נקבה.

(שני קטעים אלו לא מופיעים בסליחות כבר מאות שנים בגלל צנזורה ותוקנו לאחרונה מס"י או כת"י ואנסה לברר את זה שוב).

ב"אמרו לאלקים": בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ (וכלשון הזה בדיוק ביוצר לפרשת שקלים).

ב"חטאנו" המתחיל "אדברה תחנונים כרש ואבכה" (איני יודע אם נמצא בסליחות ליטא, בפולין בוודאי אין חטאנו).
מְחוֹקְקֵנוּ הִדָּרֵשׁ לְאֹם נוֹשָׁעָה.

ב"נחשב כצג באיתון" (מוסף יו"כ) חוֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים (לשון רבים ואין מכאן ראיה)

בפיוט "ובכן ניחד שמך בעולמך" (לפני סדר העבודה) הַקָּבַע עָשׂוֹר לְאֹם עֲשִׂירִיָה לְעַלּוֹ

מערבית ליל א' פסח: רָעֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה

סדר מתן תורה לב' שבועות (באשכנז א שבועות) בֵּינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה. אוֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה:



ולכאורה המקור הבא סותר: אַשְׁרֶיךָ אֹם קָדוֹשׁ בְּהַקְדִּישְׁךָ הַשֵּׁם (אופן לשמחת תורה מנהג אשכנז)

מאורה לשבת חנוכה (שני זיתים) וְאֹם פְּרוּכִים, יְהוּ בְרוּכִים

יוצר לפרשת זכור: זְכוֹר אֹם לְךָ מְשַׁבְּחִים

קרובות לפורים: וַיַמְלִיכֶֽהָ עֲזוֹר לְאֹם מוֹרָאָה

אופן לשבת ברית מילה (אזורי אימה) וְאֹם בַּת עִבְרִית. מְהַדֶּֽרֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:
וְאֹם נָאוָה שְׁחַרְחוֹרִית. מְשַׁבַּֽחַת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:
וְאֹם חֲתוּמָה בִּבְרִית. מְבָרֶֽכֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:

כל מה שבדקתי היה במנהג אשכנז ללא יו"ט שני, יתכן שבדיקה בהנ"ל תביא תוצאות נוספות. (אין לי אותם בטקסט)

יח''ד כתב:

משולש כתב:

דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

לחבד אין פיוטי ד' פרשיות ואין הושענא בשבת?

מה שנכון נכון כתב:נדמה לי שב' האפשרויות יכולות להיות נכונות (וכדמשמע מהיעב"ץ), ותלוי אם כיון הפייטן לשם בפני עצמו שאז הוא ל' זכר, או כקיצור פייטני ל'אומה' ואז הוא ל' נקבה.

עכ"פ בוודאי שאין צורך לתקן דווקא כאן מי שלא הולך לתקן את כל עשרות הפיוטים שהזכרתי.

משולש כתב:

יח''ד כתב:

משולש כתב:סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

לחבד אין פיוטי ד' פרשיות ואין הושענא בשבת?

אכן כך.