אץ קוצץ בן קוצץ
פורסם: א' פברואר 25, 2018 10:06 pm
מפיוטו של ר"א הקליר לשבת זכור.
אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ.
עָב בָּקַע מֵרֹאשׁ / יְחִידִים מֶנּוּ גְרֹשׁ
חָל וַיֵּלֶךְ וַיִּפְרֹשׁ /וַיָּשָׁב עַל גַּבִּי חֲרֹשׁ
זֻמַּן וְהֻנְקַב לְרֹאשׁ / רֵאשִׁית גּוֹיִם לָרַע לִדְרֹשׁ
הֱיוֹת לְכָל בּוֹגְדִים רֹאשׁ / וְצִפְעוֹ תְּלוֹת בְּמִבְחַר בְּרוֹשׁ
רָץ וְהֻקְרָה בַּדֶּרֶךְ / עֲיֵפֵי טַרְחוּת דֶּרֶךְ
וּפָץ לֹא זוּ הַדֶּרֶךְ / תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דֶּרֶךְ
כַּנָּחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ / שָׁלַח יָד בְּחַמּוּקֵי יֶרֶךְ
וְעַל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ / זִנֵּב כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ
יָעַף וְעָף וְחָשׁ / וּמֵחוּר פֶּתֶן רָחַשׁ
וְנוֹדַע כִּי הוּחַשׁ / מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ
רָגַשׁ וְלָחַשׁ / וְעֵת לֵדָתוֹ נִחַשׁ
וּבִכְשָׁפָיו הֻכְחַשׁ / וּכְחַלָּשׁ נֶחֱלַשׁ לֹא חָשׁ
בִּכְשָׁפָיו הִלְּלוֹ / וּבִקְסָמָיו חִלְּלוֹ
יוֹם הֶעֱמִיד וְזִלְּלוֹ / שֶׁמֶשׁ הִדְמִים וְזִלְזְלוֹ
יָגַע וְלֹא הוּנַח לוֹ / וְלַחֲרָפוֹת נִחֲלוֹ
עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הִזְחִילוֹ / לְהִמָּחוֹת הוּא וְכָל חֵילוֹ
קָט וְשֵׁן חָרַק / וְנֶאָצוֹת שָׁרַק
זְמוֹרָה בְּאַפּוֹ הֵרַק / וְחַרְבּוֹ הִבְרַק
לַמִּילָה פֵּרַק / וּכְלַפֵּי מַעְלָה זָרַק
וּלְשֵׁם שֶׁמֶן תּוּרַק / בְּעַזּוּת יָרוֹק יָרַק
יָהּ אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר / צָו אֶל מְשׁוּל עֹפֶר
זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר
רֻשַּׁם בְּזֶה סֵפֶר / בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים לְהֵחָפֵר
לְהִמָּחוֹת מִסֵּפֶר / וְלֹא יִכָּתֵב עִם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בַּסֵּפֶר
פתיחת ההקטע אץ קוצץ בן קוצץ מתייחסת להמן הרשע, אך גם הפכה לסמל וקצת לצחוק מסגנונו של הקליר.
והנה הראה לי ידידי שמקורו בירושלמי יבמות פרק ב הלכ' ו'
רבי יוחנן אמר גוים יש להם יחסים. רבי שמעון בן לקיש אמר גוים אין להם יחסין. והא כתיב (מלכים ב כ) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו. על ידי שכיבד זקינו זכה להתיחס. והא כתיב (מלכים א טז) וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר. קוצץ בן קוצץ. כמה דאת אמר (אסתר ט) כי המן בן המדתא. וכי בן המדתא היה. אלא צורר בן צורר אוף הכא קוצץ בן קוצץ. והרבה יש ללמוד מזה.
אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ.
עָב בָּקַע מֵרֹאשׁ / יְחִידִים מֶנּוּ גְרֹשׁ
חָל וַיֵּלֶךְ וַיִּפְרֹשׁ /וַיָּשָׁב עַל גַּבִּי חֲרֹשׁ
זֻמַּן וְהֻנְקַב לְרֹאשׁ / רֵאשִׁית גּוֹיִם לָרַע לִדְרֹשׁ
הֱיוֹת לְכָל בּוֹגְדִים רֹאשׁ / וְצִפְעוֹ תְּלוֹת בְּמִבְחַר בְּרוֹשׁ
רָץ וְהֻקְרָה בַּדֶּרֶךְ / עֲיֵפֵי טַרְחוּת דֶּרֶךְ
וּפָץ לֹא זוּ הַדֶּרֶךְ / תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דֶּרֶךְ
כַּנָּחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ / שָׁלַח יָד בְּחַמּוּקֵי יֶרֶךְ
וְעַל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ / זִנֵּב כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ
יָעַף וְעָף וְחָשׁ / וּמֵחוּר פֶּתֶן רָחַשׁ
וְנוֹדַע כִּי הוּחַשׁ / מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ
רָגַשׁ וְלָחַשׁ / וְעֵת לֵדָתוֹ נִחַשׁ
וּבִכְשָׁפָיו הֻכְחַשׁ / וּכְחַלָּשׁ נֶחֱלַשׁ לֹא חָשׁ
בִּכְשָׁפָיו הִלְּלוֹ / וּבִקְסָמָיו חִלְּלוֹ
יוֹם הֶעֱמִיד וְזִלְּלוֹ / שֶׁמֶשׁ הִדְמִים וְזִלְזְלוֹ
יָגַע וְלֹא הוּנַח לוֹ / וְלַחֲרָפוֹת נִחֲלוֹ
עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הִזְחִילוֹ / לְהִמָּחוֹת הוּא וְכָל חֵילוֹ
קָט וְשֵׁן חָרַק / וְנֶאָצוֹת שָׁרַק
זְמוֹרָה בְּאַפּוֹ הֵרַק / וְחַרְבּוֹ הִבְרַק
לַמִּילָה פֵּרַק / וּכְלַפֵּי מַעְלָה זָרַק
וּלְשֵׁם שֶׁמֶן תּוּרַק / בְּעַזּוּת יָרוֹק יָרַק
יָהּ אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר / צָו אֶל מְשׁוּל עֹפֶר
זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר
רֻשַּׁם בְּזֶה סֵפֶר / בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים לְהֵחָפֵר
לְהִמָּחוֹת מִסֵּפֶר / וְלֹא יִכָּתֵב עִם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בַּסֵּפֶר
פתיחת ההקטע אץ קוצץ בן קוצץ מתייחסת להמן הרשע, אך גם הפכה לסמל וקצת לצחוק מסגנונו של הקליר.
והנה הראה לי ידידי שמקורו בירושלמי יבמות פרק ב הלכ' ו'
רבי יוחנן אמר גוים יש להם יחסים. רבי שמעון בן לקיש אמר גוים אין להם יחסין. והא כתיב (מלכים ב כ) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו. על ידי שכיבד זקינו זכה להתיחס. והא כתיב (מלכים א טז) וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר. קוצץ בן קוצץ. כמה דאת אמר (אסתר ט) כי המן בן המדתא. וכי בן המדתא היה. אלא צורר בן צורר אוף הכא קוצץ בן קוצץ. והרבה יש ללמוד מזה.