פורום אוצר החכמה

ביו"ט שחל בשבת -יש לעיין מדוע מתפלל של יו"ט ומוסיף של שבת
ולא עושה להיפך יתפלל של שבת ויזכיר של יו"ט כמו שבת חול המועד.?

אם יעשה כן - יצא ידי חובה.

ולהעיר שבשבת ראש חודש יש אפשרות שלישית, אומרים נוסח חדש שאינו זה ואינו זה וכבר נכתב בזה.

ידוע הוורט על זה שהשבת מכבדת את אורחיה לפי מעלתם וקדושתם.
בחנוכה ופורים כל התפילות של שבת. בראש חודש נותנת מוסף משותף. בחוה"מ מוסף כולו של ר"ח. ביו"ט כל התפילות של יו"ט. וביוה"כ אפילו האכילה בטילה.

יפה!

אוצר החכמה כתב:ידוע הוורט על זה שהשבת מכבדת את אורחיה לפי מעלתם וקדושתם.
בחנוכה ופורים כל התפילות של שבת. בראש חודש נותנת מוסף משותף. בחוה"מ מוסף כולו של ר"ח. ביו"ט כל התפילות של יו"ט. וביוה"כ אפילו האכילה בטילה.

גם בחנוכה ופורים השבת נותנת להם את המפטיר דקרה"ת...

אבל - אמר א' הצדיקים - כל זה באורחים שמחים, אך באורח עצוב כמו תשעה באב - השבת מגרשת אותו למחר...

מדינא דגמרא "מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר של יו"ט באמצע" ובחתימה לדעת הת"ק חותם רק מקדש השבת וי"א שמזכירים גם של יו"ט בחתימה.
וקשה למה אנו מעדיפים נוסח של יו"ט.
ובאמת דעת רש"י שנוסח "אתה בחרתנו" הוא גם לשבת במקור.
ולמעשה לפחות נוהגין שכל פעם כשמזכיר יו"ט מזכיר ג"כ של שבת.

עיין בגמרא ביצה (יז א) ת"ר יום טוב שחל להיות בשבת וכו' ת"ר שבת שחל להיות בר"ח והקשו הראשונים הלא הוה איפכא ר"ח חל להיות בשבת.
ובמהרש"א שם הביא מת"י דיו"ט מתפלל כסדר של יו"ט ואילו בר"ח מתפלל כסדר של שבת.

א"כ איך נפרש "מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת" המוזכר לגבי יו"ט?

הנוסח של יו"ט הוא הנוסח הבסיסי והמקורי של תפילות הימים המיוחדים כולל שבת, ולכן כשהפיוטים לא מתאימים כגון ביו"ט שחל בשבת. חוזרים לנוסח המקורי ללא הפיוטים.

אשר177 כתב:הנוסח של יו"ט הוא הנוסח הבסיסי והמקורי של תפילות הימים המיוחדים כולל שבת, ולכן כשהפיוטים לא מתאימים כגון ביו"ט שחל בשבת. חוזרים לנוסח המקורי ללא הפיוטים.

השערה בלתי מבוססת.

איש הגבעה כתב:ביו"ט שחל בשבת -יש לעיין מדוע מתפלל של יו"ט ומוסיף של שבת
ולא עושה להיפך יתפלל של שבת ויזכיר של יו"ט כמו שבת חול המועד.?

מצ"ב מציון בערך מוסף שבאנצ"ת

עי' אר"ח ח"א סדר תפילות הפסח אות ב, הובא בשלט"ג על מרדכי שבת סי' רעג אות ג, וחי' המאירי לביצה יז א: דברכות של שבת וכו' לא יפול בהם יפה עירוב של של שבת ויו"ט ור"ח וכו' ולכן מניחין (ברכה אמצעית של שבת) וכוללין של שבת באתה בחרתנו ובאתה יצרת וכו'. ועי' מהרש"א ביצה שם בשם תו"י: אבל ר"ח (שחל בשבת) מתפלל כסדר של שבת, וצ"ב.

חזן הכנסת כתב:מדינא דגמרא "מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר של יו"ט באמצע" ובחתימה לדעת הת"ק חותם רק מקדש השבת וי"א שמזכירים גם של יו"ט בחתימה.
וקשה למה אנו מעדיפים נוסח של יו"ט.

חזן הכנסת כתב:א"כ איך נפרש "מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת" המוזכר לגבי יו"ט?

עי' רש"י ביצה יז א וחי' המאירי שם, שמה שאמרו בבריתא מתחיל בשל שבת, היינו שמקדים להזכיר שבת תחילה.
ועי' חי' המאירי שם ששולל הפשט הנכתב למעלה: "לא שיאמר אתה קדשת אלא שיאמר אתה בחרתנו ויזכיר תחילה של שבת". אכן בשיטמ"ק שם כותב שפשטות הדברים מורה שהיה צריך להתפלל בנוסח של שבת ולשלב בו יום טוב, אבל לא נהגו כן, עכ"ד. ועי' זיו משנה על הרמב"ם שם.

חזן הכנסת כתב:ובאמת דעת רש"י שנוסח "אתה בחרתנו" הוא גם לשבת במקור.

ליתר דיוק: אכן ידועים דברי המנהיג ע"כ שרש"י התפלל בנוסח של "אתה בחרתנו" במקום "ישמח משה", אבל יותר מזה לא כתוב שם. ממה שמיאן רש"י בנוסח "ישמח משה", יש ללמוד מכך שלדעתו אינו מאנשי כנה"ג, אבל אין לנו ידיעה ברורה שלדעתו "אתה בחרתנו" הוא הנוסח המקורי לשבת, יתכן שהוא בחר בו מהעדר פתרון אחר. והא קמן שבשאר תפילות הוא התפלל כנוסחתינו ולא ב"אתה בחרתנו".

באור זרוע ג"כ מביא על אחד מהגאונים שסידר תפלת אתה בחרתנו לשבת
ויתכן לומר דאתיא כמנהג בני א"י שחותמים בשבת "מקדש ישראל" ולפיכך מתחילין ב"אתה בחרתנו מכל העמים" כדי שיהא פתיחה מעין החתימה משא"כ לדידן
(ויתכן שזה טעם המדלגין בקידוש "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" לפי שאינו מעין החתימה רק ביו"ט)

חזן הכנסת כתב:באור זרוע ג"כ מביא על אחד מהגאונים שסידר תפלת אתה בחרתנו לשבת
ויתכן לומר דאתיא כמנהג בני א"י שחותמים בשבת "מקדש ישראל" ולפיכך מתחילין ב"אתה בחרתנו מכל העמים" כדי שיהא פתיחה מעין החתימה משא"כ לדידן
(ויתכן שזה טעם המדלגין בקידוש "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" לפי שאינו מעין החתימה רק ביו"ט)

יש בזה מחלוקת בין רש"י ור"ת (אאל"ט בסידור רש"י) בתפילת שחרית בש"ק האם אומרים ישמח משה או אתה בחרתנו

שבטיישראל כתב:

חזן הכנסת כתב:באור זרוע ג"כ מביא על אחד מהגאונים שסידר תפלת אתה בחרתנו לשבת
ויתכן לומר דאתיא כמנהג בני א"י שחותמים בשבת "מקדש ישראל" ולפיכך מתחילין ב"אתה בחרתנו מכל העמים" כדי שיהא פתיחה מעין החתימה משא"כ לדידן
(ויתכן שזה טעם המדלגין בקידוש "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" לפי שאינו מעין החתימה רק ביו"ט)

יש בזה מחלוקת בין רש"י ור"ת (אאל"ט בסידור רש"י) בתפילת שחרית בש"ק האם אומרים ישמח משה או אתה בחרתנו

בסידור רש"י אין כלום. (וידר הצביע על דבר מדהים שבקונטרס פירוש התפילות לרש"י יש חור בתפילת שחרית של שבת...). רש"י אכן שינה לאתה בחרתנו ור"ת החזיר. וכ"ז כתוב בהמנהיג. וצדק חזן הכנסת, שבאו"ז מביא מקור נוסף, וכותב ששמע כן על אחד מן הגאונים שאומר אתה בחרתנו, וקשה להאמין שהוא מתכון לרש"י בכינוי זה.