עמוד 1 מתוך 1

כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ב' ספטמבר 24, 2018 9:53 pm
על ידי אישצפת
נתתי ליבי להכלאת לשון הקודש וארמית בתפילות ובקשות שמתחיל בלשון הקודש ועובר לארמית וחוזר חלילה ללשון הקודש.
לדוגמא: נוסח מי שבירך אבותינו וכו' הוא יברך את וכו' מלכא דעלמא הוא יברך וכו' ויגן בעדכם ויפרוס סוכת שלומו וכו'.
וכן בתפילה על הבנים המיוחסת (בטעות) לשל"ה הקדוש 'אתה הוא קודם שבראת וכו' בגין לאשתמודע אלהותך באמצעות תורתך הקדושה' וכו'.
ממתי החלה הכלאה זו, ומה ענין יש בה? מדוע שלא יאמרו הכל בשפה אחת ודברים אחדים?

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ג' ספטמבר 25, 2018 8:09 pm
על ידי עזריאל ברגר
כעין זה ראיתי מקשים על נוסח הגט שבידינו שהוא הכלאת לה"ק וארמית, וגט שנכתב בשתי לשונות - פסול!
ואינני זוכר מי הקשה ומה תירצו.

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ג' ספטמבר 25, 2018 10:53 pm
על ידי ר_חיים_הקטן
עזריאל ברגר כתב:כעין זה ראיתי מקשים על נוסח הגט שבידינו שהוא הכלאת לה"ק וארמית, וגט שנכתב בשתי לשונות - פסול!
ואינני זוכר מי הקשה ומה תירצו.

יש על זה רמ"א בשו"ת ובגהות על אה"ע, וגם ט"ז על אה"ע...

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ג' ספטמבר 25, 2018 11:01 pm
על ידי מעט דבש
בענין הגט:
עיין שו"ע אבה"ע קכו, א, ובאריכות בשו"ת רמ"א קכו - קל.

ולעצם נושא האשכול:
עיין מש"כ היעב"ץ בלוח ארש א, תיד.

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ג' ספטמבר 25, 2018 11:45 pm
על ידי עזריאל ברגר
יישר כח למציינים למקורות המדויקים.

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ד' ספטמבר 26, 2018 10:57 am
על ידי ר_חיים_הקטן
עזריאל ברגר כתב:יישר כח למציינים למקורות המדויקים.

תן לחכם...

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ג' אוקטובר 02, 2018 6:07 am
על ידי אישצפת
מעט דבש כתב:.

ולעצם נושא האשכול:
עיין מש"כ היעב"ץ בלוח ארש א, תיד.

אם הבנתי נכון כוונת כת"ר למה כתב שם היעב"ץ בסימן תיד
כידוע בלשון תלמוד נתערבו בו כמה לשונות אך לדעתנו העברית היא אם לכולם לכן גם המתנכרים על ברכיה יולדו וכו' ואני אומר מאתנו בא אליהם כנזכר ועדיו רבים המה

ויותר היה נכון לציין סימן קעו שם דיבר בזה בארוכה.
אולם לעצם הכלאה במשפט אחד עיין לו בלוח ארש חלק ב סימן רכ שהעיר על מה שכתב 'דכתיב' במקום 'שנאמר'. וז"ל שם
אין לערב לשון תרגום בתוך העברי וקלקל בזה ה' פעמים ולא הרגיש

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ד' אוקטובר 03, 2018 3:21 am
על ידי מעט דבש
נפלה ט"ס בציון שציינתי, וצ"ל: לוח ארש א, תנד.

כתב רז"ה בסידור 'בית תפילה':
"'הדרים בעיר הזאת' - נפלאתי מאד על מליצה הזאת בברכת עירוב תבשילין ועירובי חצרות, שכל הנוסחא נאמרה בלשון ארמי, ומסיים 'הדרים בעיר הזאת' בלשון עברי".

וז"ל היעב"ץ (לוח ארש א, תנד):
"...אבל באמת דקדוקי עניות הוא, כי הרגיל אצל חכמים בישיבה וישוב הדעת, ימצא כמוהו לרוב, שמשתמשים בלשון הקודש כשהאריך הענין בלשון ארמי תרגום המובן לעמי הארץ שבימיהם בעצם וראשונה, אף על פי כן לא נמנעו לחבר אליו קצת לשון העברי במאי דמסברו ומיסבר שפיר. והכי אורחייהו גם בנוסח תפלה ובקשה. וזהו הענין שקרה גם בקדיש ובנוסח 'כהא לחמא עניא', וק"ל שאין צריך לכל מה שנדחקו בזה המפרשים ללא צורך. אמנם בתלמוד תמצא דוגמתו לרוב. ובדין הוא שלא להקפיד על זאת, כי שני הלשונות אחיות הנה, ממקור אחד חוצבו, וממעין אחד נשאבו".

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ד' אוקטובר 03, 2018 3:30 am
על ידי לבי במערב
אישצפת כתב:היעב"ץ בסימן תיד
כידוע בלשון תלמוד נתערבו בו כמה לשונות אך לדעתנו העברית היא אם לכולם לכן גם המתנכרים על ברכיה יולדו וכו' ואני אומר מאתנו בא אליהם כנזכר ועדיו רבים המה

ויותר היה נכון לציין סימן קעו שם דיבר בזה בארוכה.
אולם לעצם הכלאה במשפט אחד עיין לו בלוח ארש חלק ב סימן רכ שהעיר על מה שכתב 'דכתיב' במקום 'שנאמר'. וז"ל שם
אין לערב לשון תרגום בתוך העברי וקלקל בזה ה' פעמים ולא הרגיש


מעט דבש כתב:וז"ל היעב"ץ (לוח ארש א, תנד):
"...אבל באמת דקדוקי עניות הוא, כי הרגיל אצל חכמים בישיבה וישוב הדעת, ימצא כמוהו לרוב, שמשתמשים בלשון הקודש כשהאריך הענין בלשון ארמי תרגום המובן לעמי הארץ שבימיהם בעצם וראשונה, אף על פי כן לא נמנעו לחבר אליו קצת לשון העברי במאי דמסברו ומיסבר שפיר. והכי אורחייהו גם בנוסח תפלה ובקשה. וזהו הענין שקרה גם בקדיש ובנוסח 'כהא לחמא עניא', וק"ל שאין צריך לכל מה שנדחקו בזה המפרשים ללא צורך. אמנם בתלמוד תמצא דוגמתו לרוב. ובדין הוא שלא להקפיד על זאת, כי שני הלשונות אחיות הנה, ממקור אחד חוצבו, וממעין אחד נשאבו".


א"כ סתירה(?!) יש בדברי היעב"ץ?

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ד' אוקטובר 03, 2018 3:46 am
על ידי מעט דבש
כשכל הענין בלה"ק, לפי היעב"ץ אין לערב מילה אחת של ארמית בתוך הנוסח.
אבל אפשר לעבור מארמית ללה"ק כשמדובר במשפט שלם בסוף הענין, כמו בנוסח עירוב חצרות, וב'הא לחמא עניא', וקדיש ('יהא שלמא רבא מן שמיא, וחיים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן').

ועיין עוד לוח ארש א, רנז.

Re: כלאי ארמית ולשון הקודש בתפילות

פורסם: ד' אוקטובר 03, 2018 6:06 am
על ידי אישצפת
אחר שהפנה אותנו הרב מעט דבש למקור הנכון. ראיתי שם בהערות שציין לקובץ בית אהרן וישראל גליון עד שדיבר בענין זה ואמרתי להעלותו לכאן לתועלת הכלל.