פורום אוצר החכמה

בסליחה לצום גדליה מרש"י הפותחת "אז טרם נמתחו". מצינו חילוק בן הספרים. שי"ג והשלך טימוי סאבים, אבל כמדומה שברוב דפו"י טימוס סאבים. הנה מש"כ רד"ג, ומדבריו נראה שרוב כ"י כגי' ראשונה


והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.

כן קבלתי ממנו בזה היום כתשלום שכר פעולתי בהבאת דברי אביו הגאון זצ"ל באשכול סמוך.

ולמה תיגרע גרסת 'טימוי סאבים', כלומר טומאת סאבים?

האם מצאנו הופעה נוספת של טימוי במובן טומאה? (חיפשתי בלקסיקון של יונה דוד ז"ל ולא מצאתי). כמובן אין בכך לשלול את הגי' ויתכן שמדובר בחידושו של הפייטן והבוחר יבחר והשב ישוב וישליך טימוי טימוס סאבים.

מילון אבן שושן מצטט את הפיוט הזה בנוסח 'טמוא סאבים'.

אתה שואל על טמא > טימוי.
וכבר מצינו קנא > קינוי.
מצא > מָצוי.
קרא > קָרוי.
שנא > שנאוי, שָׂנוי.

'טימוי ידים' נמצא בדרכי משה על טור או"ח סי' קסב.

'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.

איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.

כן קבלתי ממנו בזה היום כתשלום שכר פעולתי בהבאת דברי אביו הגאון זצ"ל באשכול סמוך.

יפה, וראה באוצר בסליחות ע"פ 'ישימענו סלחתי' שכבר קדמוהו

לענין כתב:'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.

אדרבה, אם כדבריך, גם כאן הכוונה שישליך רשימת העוונות

יעויין היכל רש"י ח"א עמ' תקג שהגרסה הנכונה היא טימוא/טימוי, ומל' טומאה.
וכתב שבגנמ"ג (?) הובאה דוגמא לזה מפיוטי שלמה הבבלי.
ואכן יעויין בפיוטיו מהדורת פליישר עמ' 309 "מהר מלעכב טימוי תפיסת סממית".

וכן מסתבר, כי הכוונה בקטע זה לומר שבאנו לפניך כשאנו חוזרים בתשובה ומתנקים ממעשינו הרעים. אם היה מדובר על רשימת העונות היה הדיבור אמור כלפי ה', כמו מחוק ברחמיך וכו'.
['השלך' הוא מקור. ואם נבוא לפרש שהוא בקשה, וננקד רחוץ הר' בשוא, הוא דיבור חסר: באנו לפניך ולכן תטהר אותנו. כמדומני שאין דוגמא לזה. ומשמעות הקטע מורה שבשתי שורות אלו אנו מתארים את מעשינו, ובשתי השורות שאח"כ מבקשים, ורק אז מזכירים 'חטאינו הצלל'].

מה שנכון נכון כתב:['השלך' הוא מקור. ואם נבוא לפרש שהוא בקשה, וננקד רחוץ הר' בשוא, הוא דיבור חסר: באנו לפניך ולכן תטהר אותנו. כמדומני שאין דוגמא לזה. ומשמעות הקטע מורה שבשתי שורות אלו אנו מתארים את מעשינו, ובשתי השורות שאח"כ מבקשים, ורק אז מזכירים 'חטאינו הצלל'].

צודק, לא התבוננתי די.

לענין כתב:'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.

ראה תנחומא סוף כי תצא ''עמד וירד לארכיון של מצרים ונטל טומוסיהון של שבטים שהיה שמם חקוק עליהם''

טימוי סאבים, אולי הכוונה חטאים טמונים, מלשון הכתוב (איוב יח, ג) "נטמינו בעיניכם", או כפירוש רש"י שם חטאים סתומים, מלשון התרגום בפרשתן "טמונין פלשתאי" תרגום של "סתמום פלשתים" (בראשית כו, טו), וכדבריו "ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ'".

איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.

זאת דוגמא נפלאה לאהבת החידוש על פני דרך הישר.

כתב הרב מה שנכון נכון: גנמ"ג (?).
גנמ"ג = גנזים מגולים, אוצר מלים עתיקות וביטויים שאינם במלונים, מאת יצחק אבינרי, תל אביב תשכ"ח.

סגי נהור כתב:

איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.

זאת דוגמא נפלאה לאהבת החידוש על פני דרך הישר.

ג"א הק' מצטרף

בערוגת הבושם ג 542:
והשלך טומוס סאבים. כלומר להשליך שמם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם רע כיצר לב האדם ע"כ.
אגב, מי מתנדב לפרש הדברים.

אבא יודן כתב:בערוגת הבושם ג 542:
והשלך טומוס סאבים. כלומר להשליך שמם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם רע כיצר לב האדם ע"כ.
אגב, מי מתנדב לפרש הדברים.

הנה הקטע מכת"י ערה"ב. מתחיל בסוף טור א'. [קטע זה נמצא רק בכת"י א'].


נראה לכאו' שכתוב שם: והשלך טימוס כזאיבים, כלומר להשל[י]ך שם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם 'רע', כיצר [=כי יצר] לב האדם [רע מנעוריו].
[צורת הכתיב 'כזאיבים' ראה שם עמ' 396].
אולי מפרש לפי הענין טימוס כ'משול/נדמה'. וצ"ע.

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:בערוגת הבושם ג 542:
והשלך טומוס סאבים. כלומר להשליך שמם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם רע כיצר לב האדם ע"כ.
אגב, מי מתנדב לפרש הדברים.

הנה הקטע מכת"י ערה"ב. מתחיל בסוף טור א'. [קטע זה נמצא רק בכת"י א'].

עמודים מ ערוגת הבשם.pdf

נראה לכאו' שכתוב שם: והשלך טימוס כזאיבים, כלומר להשל[י]ך שם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם 'רע', כיצר [=כי יצר] לב האדם [רע מנעוריו].
[צורת הכתיב 'כזאיבים' ראה שם עמ' 396].
אולי מפרש לפי הענין טימוס כ'משול/נדמה'. וצ"ע.

יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.

אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.

פעמיים?
וגם לא נראה שאפשר לומר כך אפי' בא' מהמקומות.
יתכן שסופר כתה"י טעה בקריאת המקור שממנו העתיק, אך סוכ"ס זה מה שכתוב לפנינו.
ומצד הענין מובן יותר הדימוי 'זאב - רע'.

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.

פעמיים?

משהו לא ברור, מה פעמיים? 'טמוס סאיבים', התחלפו לסופר 'טמוס כזאיבים'.

אבא יודן כתב:

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.

פעמיים?

משהו לא ברור, מה פעמיים? 'טמוס סאיבים', התחלפו לסופר 'טמוס כזאיבים'.

משהו לא מובן?
משמעות המלים שכתבת שהס' התחלקה וכו' היינו שבכתה"י שלפנינו האות נחלקה (כך עכ"פ מגיעה יד הבנתי בעברית). ע"ז כתבתי שאי"ז מסתבר כלל, כי כתוב 'כז' פעמיים, בטור ב' למעלה, ובסוף טור א' (שם זו תחילת המלה הראשונה בשורה הבאה).
אלא שיתכן שהסופר עצמו טעה בקריאת המקור, וזה מה שכתבתי לעיל. וג"ז לא כ"כ מסתבר, הכל כנ"ל.

מסתבר כדברי ר' משנ"ן.
בכל זאת יש לשים לב לזה שהסופר כותב לפעמים ס' בצורת כ'. לדוגמא כמה שורות לפני כן, בסוף עמ' א, כתב סדור/וסדור, ונראה כמו כדור/וכדור:

צריך לבדוק בשאר כתה"י אם זה מצוי, כי אולי טעה הסופר במלה זו וחשב שהיא כדור. עכ"פ כאן האות השניה אינה נראית כי' (=סיאיבים!) אלא כז'. [אולי באמת טעה גם בנד"ד.... אך (מלבד מש"כ לעיל) אם אכן עולה מגוף הפירוש שס"ל משום מה שטימוס הוא לשון דימוי, אזי באמת מתאים כאן כ' הדימוי].
סריקה ברורה של כתה"י מצויה באתר כתיב. (עמ' 215 שם).

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.

פעמיים?

משהו לא ברור, מה פעמיים? 'טמוס סאיבים', התחלפו לסופר 'טמוס כזאיבים'.

משהו לא מובן?
משמעות המלים שכתבת שהס' התחלקה וכו' היינו שבכתה"י שלפנינו האות נחלקה (כך עכ"פ מגיעה יד הבנתי בעברית). ע"ז כתבתי שאי"ז מסתבר כלל, כי כתוב 'כז' פעמיים, בטור ב' למעלה, ובסוף טור א' (שם זו תחילת המלה הראשונה בשורה הבאה).
אלא שיתכן שהסופר עצמו טעה בקריאת המקור, וזה מה שכתבתי לעיל. וג"ז לא כ"כ מסתבר, הכל כנ"ל.

צודק.
סליחה, לא שמתי לב.

באודך כי אנפת בי [חנוכה]:

טמוסי יוני החי יקרא

הגם זה טעות?

אבא יודן כתב:באודך כי אנפת בי [חנוכה]:

טמוסי יוני החי יקרא

הגם זה טעות?

בפי' הר"מ מרוטנבורג הנדפס בירושתנו א' עמ' י נראה שמפרש 'שמו', במובן מנהגו, כמו נימוסו. [א"א לומר שגרס 'נימוסו', כי הטורים פותחים בט'].
ואולי הוא מלשון טומוס הנז"ל והכוונה לתכריך החוקים.
בפי' שבמחזור רומא נכתב: "מי שכתוב בנמוסי יון יהיה חי". וג"ז במובן טומוס - אגודה/ תכריך.

מה שנכון נכון כתב:

אבא יודן כתב:באודך כי אנפת בי [חנוכה]:

טמוסי יוני החי יקרא

הגם זה טעות?

בפי' הר"מ מרוטנבורג הנדפס בירושתנו א' עמ' י נראה שמפרש 'שמו', במובן מנהגו, כמו נימוסו. [א"א לומר שגרס 'נימוסו', כי הטורים פותחים בט'].
ואולי הוא מלשון טומוס הנז"ל והכוונה לתכריך החוקים.
בפי' שבמחזור רומא נכתב: "מי שכתוב בנמוסי יון יהיה חי". וג"ז במובן טומוס - אגודה/ תכריך.

בדיוק את זה, חשבתי גם אני.
ואם כן, אין רחוק שגם בסליחת רש"י, הכוונה לטימוס סאבים.