פורום אוצר החכמה

בסיום הפיוט 'דוי הסר', מצויות שתי נוסחאות, וכדלהלן:


האם יש נוסח מיוחד ללויים??

[מישהו שלח לי נוסח 'שעה ברכת משוררי רון', האם יש לנוסח זה מקור?]

רבים כתבו על זה.
שיר של דונש, (כראשי השורות) והשורות מזויעות.
אותה יד שכתבה את דרור יקרא למשל, הייתכן?

דומני שגם בסידור ר' נפתלי הירץ כבר מובא הגירסא המקורית

דוי הסר וגם חרון
ואז אלם בשיר ירון
נחנו במעגלי צדק וכשרון
שעה ברכת בני אהרן.

אחר כך כאב למישהו אם אין כהן מה שייך בני אהרן, והחלו לנהוג בכמה מקומות שבליכא כהן יאמרו בני ישורון,
כמובן לא אורך מתאים ולא החריזה עצמה.
ואז היו שכתבו על הגליון ישורון, והכוונה או או. בני אהרן/בני ישורון
ואז באו מעתיקים שלא הבינו שזו ברירה, וחשבו שזה המשך ובנוסף, "ברכת בני ישורון בני אהרן", לפחות שמרו את החריזה הנכונה לסוף השורה.
ואז כמובן גם זה הפריע והמציאו כל מיני תפירות לסדר יותר טוב כברכת בני אהרן או להיפך.

נ.ב.
ראיתי פעם אחד אומר זאת בניגון של איכה, וכשסיים הוסיף מישהו באותו ניגון וכהמשך "וימת תרח בחרן"....

ע"ע (או צרף) באשכול זה.

.השוחט כתב:רבים כתבו על זה.
שיר של דונש, (כראשי השורות) והשורות מזויעות.
אותה יד שכתבה את דרור יקרא למשל, הייתכן?

דומני שגם בסידור ר' נפתלי הירץ כבר מובא הגירסא המקורית

דוי הסר וגם חרון
ואז אלם בשיר ירון
נחנו במעגלי צדק וכשרון
שעה ברכת בני אהרן.

אחר כך כאב למישהו אם אין כהן מה שייך בני אהרן, והחלו לנהוג בכמה מקומות שבליכא כהן יאמרו בני ישורון,
כמובן לא אורך מתאים ולא החריזה עצמה.
ואז היו שכתבו על הגליון ישורון, והכוונה או או. בני אהרן/בני ישורון
ואז באו מעתיקים שלא הבינו שזו ברירה, וחשבו שזה המשך ובנוסף, "ברכת בני ישורון בני אהרן", לפחות שמרו את החריזה הנכונה לסוף השורה.
ואז כמובן גם זה הפריע והמציאו כל מיני תפירות לסדר יותר טוב כברכת בני אהרן או להיפך.

נ.ב.
ראיתי פעם אחד אומר זאת בניגון של איכה, וכשסיים הוסיף מישהו באותו ניגון וכהמשך "וימת תרח בחרן"....

איך "נחנו במעגלי צדק וכשרון"? לא מתאים למשקל, שהוא יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות (כמו בדרור יקרא). השורה המקורית "נְחֵנוּ מַעְגְּלֵי צֶדֶק" שמתאימה למשקל.

ישנה מחלוקת אם אין כהן, אם נותנים ללוי לברך או שאין לו עדיפות כלל. אם אין לו עדיפות אז אין עניין לחבר לו שורה.

יישר כח על התיקון

מגן אברהם סימן רא:
כתב הטור י"א שצריך להקדים הלוי לישראל שהרי ריב"ל אמר מימי לא בירך ישראל לפני ואין נראה דהתם מצד גדולתו קאמר שריב"ל היה גדול, והב"ח כ' דזה אינו דא"א שריב"ל לא סעד מימיו אצל מי שגדול ממנו ואפ"ה בירך הוא ועוד הביא ראיות ע"ש, וכן יסד בחרוז נוד' לשמך כו' ברשות הכהנים והלוים, ויש גורסין הכהנים הלוים כלו' דהכהנים איקרו לוים ובמתני' סוף הוריות אמרי' לוי קודם לישראל,

מבואר במג"א ששתי הגרסאות [אם גורסים הלויים בואי"ו או בלי ואי"ו] חלוקים אם יש קדימה ללוויים ע"פ ישראל או לא, היינו שאם גורסים הלוויים אז הולך על הכהנים, ואם גורסים והלוויים הוא עניין בפנ"ע חוץ מהכהנים. נידון ישן.