מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה
פורסם: ב' נובמבר 18, 2019 2:56 pm
בעקבות דברי הרמב"ן בפרשת השבוע ראיתי להציע דברים בנושא.
דברי הרמב"ן הללו מפענחים לדעתי תעלומה גדולה.
בנוסח התפילה יש לנו פתיחה מורחבת לברכת אבות
ואחר אמירת שמו ואלהותו בנוסח מורחב בהתאמה לענין הברכה, נקבעו שתי שבחים ככל הנראה בתורת הזכרת מלכות (כמבואר ברא"ש ועוד, ואכמ"ל בסדר הברכה),
האחד הוא מדינא דגמ' מצד שמשה אמרו - "האל הגדול הגבור והנורא",
והשני בהמשך הדורות בתורת שבחו של אברהם אבינו - "אל עליון קונה שמים וארץ". וכמבואר במדרש תהילים.
כך הנוסח הקדום וכך השתמר בנוסח א"י דורות רבים, ועד הנה בנוסח ברכת 'מעין שבע' שהשתמרה אצלינו ע"פ נוסחאות ארצישראליות (כנראה מעוד נוסחאות הברכה התואמות נוסח בני א"י), אנו מזכירים כך בליל שבת (האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ).
משום מה בזמן מן הזמנים במשך הדורות בבבל (אולי בראשית תקופת הגאונים) הוחלף הנוסח המסורתי שיסודו בשבחו של אברהם, ותחתיו נקבע בשלבים נוסח משולב בתוספות ובשינוי מהותי מהנוסח הקדום המבוסס על שבחו של אברהם: "אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל".
אין שום חידוש בעובדה שנוסחאות התפילה משתנות, זה ארע במהלך כל הדורות בכל חלקי התפילה ובכל המקומות והנוסחאות, אבל בכל אופן כאן מדובר בענין אחר, זה קטע מבוסס על פסוק ושיבוצו הוא תכליתי, ובברכה שכבר בגמ' קבעו שהשינוי בה בעייתי,
מה גם שהנוסח משנה את המקור אבל במובהק שומר על הזיקה שלו למטבע המקורי, וזה חסר מובן, מה ארע?
קולמוסים השתברו כבר והצעות נשמעו, אבל למיעוט ידיעותי לא מצאתי עדיין מנוח במה שנאמר בה (את מאמרו המקיף של וידר בסיני אני מכיר ודבריו בזה השערה פורחת וחסרת ביסוס מתבקש). אם יש איזה חדש בזה אשמח לשמוע.
לפי דברי הרמב"ן הללו דומני שנכון להניח, שכפי שבתורה נמנע אברהם להזכיר שמו שהוא אלהי הארץ על פעל ה' באדמת ארץ כשדים,
כך בני בבל לא ראו לנכון לקבוע את שבחו של הקב"ה על קנין הארץ, בשעה שהם נמצאים על אדמה טמאה, אין זה כבודו להחיל שמו וקנינו על ארץ העמים,
ומשעה שנמנעו להזכיר קונה שמים וארץ, החליפו אותו בהזכרת פעולתו על הארץ שהוא גומל חסדים טובים, וקבעו את הזכרת קנינו דרך כלל בלבד...
(הוספה מאוחרת)
סיוע גדול לדבר יש ללמוד מנוסחאות קדומות שנמצאו שבהם כתוב "אל עליון קונה שמים". או "אל עליון קונה שמים גומל חסדים טובים", בהשמטה בולטת של המילה ארץ. (לא בדקתי בכתה"י אבל כך מתאר וידר במאמרו).
ויש נוסחאות "אל עליון גומל חסדים טובים", בלי הזכרת קונה הכל כלל.
וזה עשוי להוכיח שהייתה מגמה לשנות את המילים קונה שמים וארץ בביטוי אחר, בגלל בעיה להזכיר את המילה 'ארץ', תולדות שינויים אלו הביאו ככל הנראה בהמשך הזמן לקביעת החכמים כפי הנוסח שבידינו. ומתבאר עוד בהמשך האשכול. (ע"כ הוספה)
אני שוקל בדעתי אם הרעיון הזה מספיק מבוסס בשביל לייחס אותו לתקופה מקודמת מהופעתו אצל רמב"ן, או שזה אנרכוניזם.
רמב"ן בראשית כד, ג
אלהי השמים ואלהי הארץ - הקדוש ברוך הוא יקרא אלהי ארץ ישראל, כדכתיב (מ"ב יז כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ, וכתוב (דהי"ב לב יט) וידברו אל אלהי ירושלים כעל אלהי עמי הארץ. ויש בזה סוד עוד אכתבנו בעזרת השם (עיין ויקרא יח כה). אבל בפסוק (ז) לקחני מבית אבי לא נאמר בו אלהי הארץ כי היה בחרן או באור כשדים. וכן אמרו (כתובות קי ב) הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים:
דברי הרמב"ן הללו מפענחים לדעתי תעלומה גדולה.
בנוסח התפילה יש לנו פתיחה מורחבת לברכת אבות
ואחר אמירת שמו ואלהותו בנוסח מורחב בהתאמה לענין הברכה, נקבעו שתי שבחים ככל הנראה בתורת הזכרת מלכות (כמבואר ברא"ש ועוד, ואכמ"ל בסדר הברכה),
האחד הוא מדינא דגמ' מצד שמשה אמרו - "האל הגדול הגבור והנורא",
והשני בהמשך הדורות בתורת שבחו של אברהם אבינו - "אל עליון קונה שמים וארץ". וכמבואר במדרש תהילים.
כך הנוסח הקדום וכך השתמר בנוסח א"י דורות רבים, ועד הנה בנוסח ברכת 'מעין שבע' שהשתמרה אצלינו ע"פ נוסחאות ארצישראליות (כנראה מעוד נוסחאות הברכה התואמות נוסח בני א"י), אנו מזכירים כך בליל שבת (האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ).
משום מה בזמן מן הזמנים במשך הדורות בבבל (אולי בראשית תקופת הגאונים) הוחלף הנוסח המסורתי שיסודו בשבחו של אברהם, ותחתיו נקבע בשלבים נוסח משולב בתוספות ובשינוי מהותי מהנוסח הקדום המבוסס על שבחו של אברהם: "אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל".
אין שום חידוש בעובדה שנוסחאות התפילה משתנות, זה ארע במהלך כל הדורות בכל חלקי התפילה ובכל המקומות והנוסחאות, אבל בכל אופן כאן מדובר בענין אחר, זה קטע מבוסס על פסוק ושיבוצו הוא תכליתי, ובברכה שכבר בגמ' קבעו שהשינוי בה בעייתי,
מה גם שהנוסח משנה את המקור אבל במובהק שומר על הזיקה שלו למטבע המקורי, וזה חסר מובן, מה ארע?
קולמוסים השתברו כבר והצעות נשמעו, אבל למיעוט ידיעותי לא מצאתי עדיין מנוח במה שנאמר בה (את מאמרו המקיף של וידר בסיני אני מכיר ודבריו בזה השערה פורחת וחסרת ביסוס מתבקש). אם יש איזה חדש בזה אשמח לשמוע.
לפי דברי הרמב"ן הללו דומני שנכון להניח, שכפי שבתורה נמנע אברהם להזכיר שמו שהוא אלהי הארץ על פעל ה' באדמת ארץ כשדים,
כך בני בבל לא ראו לנכון לקבוע את שבחו של הקב"ה על קנין הארץ, בשעה שהם נמצאים על אדמה טמאה, אין זה כבודו להחיל שמו וקנינו על ארץ העמים,
ומשעה שנמנעו להזכיר קונה שמים וארץ, החליפו אותו בהזכרת פעולתו על הארץ שהוא גומל חסדים טובים, וקבעו את הזכרת קנינו דרך כלל בלבד...
(הוספה מאוחרת)
סיוע גדול לדבר יש ללמוד מנוסחאות קדומות שנמצאו שבהם כתוב "אל עליון קונה שמים". או "אל עליון קונה שמים גומל חסדים טובים", בהשמטה בולטת של המילה ארץ. (לא בדקתי בכתה"י אבל כך מתאר וידר במאמרו).
ויש נוסחאות "אל עליון גומל חסדים טובים", בלי הזכרת קונה הכל כלל.
וזה עשוי להוכיח שהייתה מגמה לשנות את המילים קונה שמים וארץ בביטוי אחר, בגלל בעיה להזכיר את המילה 'ארץ', תולדות שינויים אלו הביאו ככל הנראה בהמשך הזמן לקביעת החכמים כפי הנוסח שבידינו. ומתבאר עוד בהמשך האשכול. (ע"כ הוספה)
אני שוקל בדעתי אם הרעיון הזה מספיק מבוסס בשביל לייחס אותו לתקופה מקודמת מהופעתו אצל רמב"ן, או שזה אנרכוניזם.