עושה חדשות כתב:בנוסח ספרד/ע"מ אומרים בימות החול מיד אחרי תפילת שמו"ע וידוי וי"ג מידות,
גם בסידורים נוסח אשכנז זה מופיע, אבל המנהג הוא שאין אומרים.
מה מקור המנהג לומר, ומה מקור המנהג שלא לומר, ומאיזה טעם כל זה.
שמואל שלומוביץ כתב:ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.
בברכה המשולשת כתב:שמואל שלומוביץ כתב:ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.
אנא יעיין כתר"ה במקור שציינתי. הדברים מבוארים שם
שמואל שלומוביץ כתב:בברכה המשולשת כתב:שמואל שלומוביץ כתב:ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.
אנא יעיין כתר"ה במקור שציינתי. הדברים מבוארים שם
במחילת כת"ר,
אין שם דבר אודות הכרח לאומרם,
רק כתוב שהרב חרל"פ הקפיד לא לשנות הנוסח,
ולענין הוספות אמר שאין קפידא,
ושהמקובל רי"ל לעווי הגם שהיה מתפלל בכל הכוונות לא היה משנה הנוסח,
רק הוסיף וידוי וי"ג מידות וכן נוהגים עד היום בבבתי וורשא פרושים.
כמובן שהגר"א ז"ל לשם דוגמא גם ידע מעט קבלה ולא הוסיף הוספות על המקובל באשכנז. ולכן לא ניתן להניח שזה ממש הכרח.
בברכה המשולשת כתב:כשכתבתי שהדברים מבוארים, התכוונתי בדיוק לעניין הנוסח ושינויו. (ואבקש את סליחתו שהתנסחתי בחוסר בהירות)
לגבי ההכרח, הרי הוא מבואר בסדר הכוונות בסידור, ויעויין בפתח עיניים החדש על כך.
ואדוננו הגר"א היה גדול שבגדולים בתורת הסוד, ובכ"ז בעניין זה לא נהגינן כוותיה.
שמואל שלומוביץ כתב:בברכה המשולשת כתב:כשכתבתי שהדברים מבוארים, התכוונתי בדיוק לעניין הנוסח ושינויו. (ואבקש את סליחתו שהתנסחתי בחוסר בהירות)
לגבי ההכרח, הרי הוא מבואר בסדר הכוונות בסידור, ויעויין בפתח עיניים החדש על כך.
ואדוננו הגר"א היה גדול שבגדולים בתורת הסוד, ובכ"ז בעניין זה לא נהגינן כוותיה.
תודה על ההבהרה.
אולם לא הבנתי מה ראה כת"ר ביחוד כאן בסדר כוונות הסידור,
אפשר להביא שפע של שינויים בנוסח ספרד שלכאו' יש להם הכרח, אלא שאנו מבינים שזהו סדר הכוונה המתבקש והנחוץ לפי נוסחתם,
ולפי נוסח אשכנז ישנו סדר כוונה אחר, כמו שהאר"י עצמו פירש בכמה דברים סדר כוונה שונה לנוסח אשכנז. (וכבר הזכיר זה החת"ס בתשובתו המפורסמת אודות נוסח ספרד).
והזהיר בעצמו שלא ישנה בן אשכנז נוסחתו לנוסח בני ספרד, ולא מצינו לו שחילק בין הוספות לשינויים, ורק כתב שמה שהוא דינא דגמ' הוא חיוב לכל, היכן מצאת מדינא דגמ' חובה לומר וידוי וי"ג מידות בכל יום, אדרבה בספרים דבי רש"י מבואר שאסור לומר י"ג מידות בכל יום.
גם בענין זה נהיגינן כוותיה דרבנו הגר"א ברוב ככל מקומות שמתפללים בנוסח אשכנז,
ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.
ובטח אתה מתכוין למנהגך האישי או לקהילה מסויימת, נשמח להוודע.
שמואל שלומוביץ כתב:ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.
כדכד כתב:שמואל שלומוביץ כתב:ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.
בכל בתי הכנסת שהייתי גם במתפללי נוסח אשכנז כולל ביהמ"ד דפרושים עם הרה"ג מרדכי צוקרמן זצ"ל תמיד אמרו וידוי וי"ג מידות בשני ובחמישי והפעם הראשונה ששמעתי חזן שלא אמר היתה בישיבה כשאחד הבחורים נגש ואמר שהוא מתפלל בנוסח הגר"א
אז כנראה יש כאלה שלא אומריםאבל ודאי התפשט המנהג כן לומר בשני ובחמישי גם במתפללי נוסח אשכנז